וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקפאת ההליכים של קבוצת חייל הוארכה בשלושה חודשים

אמיר הלמר

3.10.2002 / 16:49

ביהמ"ש התיר לבנק טפחות לממש נכס המשועבד לו ספציפית אך דחה בקשה דומה של דיסקונט; הסיבה: חייל התנהגה בחוסר תום לב כלפי טפחות



שופטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה האריכה היום בשלושה חודשים את צו הקפאת ההליכים לחברות בקבוצת חייל , ואיפשרה לנאמן, עו"ד שלמה נס, לבצע את תוכנית ההבראה שהכין לחברה הכוללת מימוש נכסיה ומציאת משקיע שירכוש את החברה.



במקביל קיבלה השופטת את בקשת בנק טפחות להוציא מתוכנית ההבראה נכס המשועבד לה - מבנה דירות שנבנה בשכונת בת גלים בחיפה, ולהתיר לבנק לממש את הנכס בעצמו. בנוסף דחתה השופטת בקשה דומה של בנק דיסקונט למימוש מבנה באזור התעשיה "תרדיון" שבמשגב המשועבד לבנק באופן ספציפי. יש לציין כי חובה של חייל לטפחות עומד על כ-20 מיליון שקל וחובה לדיסקונט בגין אותו נכס עומד על כ-4.3 מיליון שקל.



טפחות ודיסקונט ביקשו מביהמ"ש להימנע מלהחיל את תוכנית הקפאת ההליכים על שני הנכסים הללו שמשועבדים להם באופן ספציפי ולהתיר להם לממש את הנכסים כדי לסלק את חובות החברה כלפיהן.



הנאמן ביקש מביהמ"ש לדחות את בקשות הבנקים ולאפשר לו לממש את הנכסים במהלך תוכנית ההבראה. נס ציין כי ביכולתו למכור את הנכס המשועבד לטפחות בסכום הגבוה משמעותית מהחוב לטפחות העומד על כ-20 מיליון שקל, ולפחות ב-25-30 מיליון שקל כבר ברבעון הראשון של התוכנית, דבר שיביא תועלת גם לנושים אחרים. לעניין הנכס המשועבד לדיסקונט טוען נס כי יוכל לממשו בסכום של 6.3 מיליון שקל ברבעון השני של התוכנית.

השופטת בהחלטתה עושה הפרדה בין טפחות לדיסקונט, וזאת בשל הנסיבות השונות של המקרים. השופטת קובעת כי בעוד שבמקרה של דיסקונט לא שולמו לו תשלומי הלוואה מלאים בשלושת החודשים האחרונים הרי במקרה של טפחות ההפרה היא מהותית. שכן, לטפחות התברר כי במאי 2002 עשתה החברה עסקה בנכס המשועבד ומכרה אותו לחברה אחרת תמורת 32 מיליון שקל מבלי להודיע לטפחות ומבלי להעביר לה מקדמה בסך 13 מיליון שקל שקיבלה בעסקה.



השופטת מציינת בהחלטה כי כשהדבר התגלה לטפחות, פנה הבנק ללשכת ההוצל"פ וביקש למנות כונס נכסים זמני לנכס וקיבל את מבוקשו. למרות כל זאת, מציינת השופטת, בהגשת הבקשה להקפאת הליכים החברה לא ציינה בפני ביהמ"ש כי הליכים אלו של טפחות היו ידועים לה.



לאור זאת קובעת השופטת כי הנימוק העיקרי שהיא רואה לאבחן בין טפחות לדיסקונט הוא לא פגיעה אפשרית בזכות הקניין, אלא הפגיעה וההפרה הבוטה של ההתחייבות החוזית. השופטת מציינת שכאשר חברות מבקשות הקפאת הליכים יש להתייחס להתנהגות של החברה בסמוך לשלב ההקפאה ותום הלב של החברה בקיום התחייבויותיה החוזיות.



השופטת מותחת ביקורת על החברות שלא ציינו את דבר ההלכים שנקט טפחות למימוש הנכס ואף לא צירפו את טפחות לבקשה להקפאת הליכים.



בסופו של דבר קובעת השופטת כי אינה מוצאת שמכירת הנכס ע"י כונס מטעם טפחות תגרע מהניהול הכולל של הנאמן את שאר עסקי החברות וכי הכונס מטעם הבנק הסכים שהליכי המכירה של הנכס יובאו גם לאישור בית המשפט, וכי יתרת הכספים שיתקבלו במכירה זו מעל גובה החוב לבנק יועברו לקופת הנאמן לצורך הסדר הנושים.



לעניין בקשתו של דיסקונט דוחה השופטת את הבקשה וקובעת כי צו הקפאת ההליכים שהוארך יחול גם על הנכסים שלו.


טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully