גליה מאור ואיתן רף יחויבו להשיב מיליונים מכספי הבונוסים

הוועדה החיצונית שמינה דירקטוריון בנק לאומי במסגרת פרשת הלבנת ההון והעלמות המס בארה"ב הגישה היום (ב') את המלצותיה, כאשר ההמלצה העיקרית היא לדרוש מבכירי הבנק לשעבר להשיב לבנק מיליוני שקלים מכספי הבונוסים שקיבלו.

המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף עומדים במוקד הדוח ונדרשים להשיב את הכספים. גם צבי איצקוביץ', ראש החטיבה לבנקאות פרטית ובינלאומית לשעבר, נדרש להשיב כספים.

בסה"כ נדרשים השלושה להשיב לבנק סך כולל של 5.1 מיליון שקל, המהווים 11% מהמענקים שהוענקו להם (במונחי ברוטו) בתקופה הרלוונטית לפרשת הלקוחות האמריקאים (או 22% מהמענקים במונחי נטו).

מאור, רף ואיצקוביץ' מסרו בתגובה כי "נושאי המשרה שימשו בנאמנה את הבנק חמש עשרה שנה ומעלה, והובילו את הבנק בהצלחה גם בתקופות קשות, לרבות בעת המשבר הכלכלי בשנים 2008-2009, בהן בנקים אחרים בארץ ובעולם ספגו הפסדי עתק.

"נושאי המשרה סוברים כי בהתנהלותם בבנק בכל הנוגע לניהול חשבונות של לקוחות אמריקאים, הם פעלו בהתאם לדין ולנורמות בנקאיות שהיו מקובלות בכל המערכת הבנקאית בארץ ובעולם. נושאי המשרה פעלו ביושר ובמיטב מרצם לטובת הבנק, ואכן גם הוועדה קבעה, באופן מפורש, שנושאי המשרה לא הפרו את חובת האמונים שלהם כלפי הבנק. יחד עם זאת, ועל אף שהוועדה קבעה בדוח שאין כל חבות משפטית לדרוש השבת מענקים, הסכימו נושאי המשרה, על מנת להביא לסיום מהיר, מלא וסופי של העניין וכדי למנוע המשך הליכים שיפגעו גם בבנק, להיעתר לבקשת הוועדה ולוותר על סכומים מסוימים.

"נושאי המשרה מציינים כי יחוס הנזקים שאירעו לאחר תום העסקתם בבנק, הוא על בסיס חוכמה שבדיעבד ואינו לוקח בחשבון רווחים משמעותיים ביותר שצמחו לבנק, לאחר סיום עבודתם בבנק, בשל עסקאות שנעשו על ידי נושאי המשרה בתקופת כהונתם. ואולם, ובשלב הזה של חייהם, וכדי להביא לסיום סופי ומוחלט של העניין, על כל היבטיו, הביעו נושאי המשרה את הסכמתם לבקשת הוועדה".

בנוסף, הוועדה ממליצה לאמץ הסדר תקדימי לפיו הבנק יקבל כ-360 מיליון שקל מחברת הביטוח.

הדוח אושר בדירקטוריון הבנק ומשם הוא יוגש לשופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב חאלד כבוב, שיבחן אותו במסגרת שתי תביעות נגזרות שהוגשו נגד לאומי בגין הפרשה. עם זאת, הדו"ח אינו מחייב את ביהמ"ש.

כזכור, במסגרת הפרשה הואשם לאומי בסיוע שיטתי ללקוחות להתחמק מתשלום מסים ולהלבין הון, ושילם בעקבות כך קנסות עתק של כ-1.5 מיליארד שקל.