תכנון עסקי: כך תוכלו להפוך את הבית שלכם ליחידת רווח

אי-אפשר להגזים בעוצמת ההשפעה שיש לזמן על התקציב. בדיוק כמו שנחל קטן יכול לחצוב קניון עצום בהר, כך גיהוקים בתקציב מצטברים במרוצת הזמן לחובות עתק. מצדו השני של המטבע (כדי לא לומר החוב) בנקים וחברות ביטוח משגשגים בעיקר משום שהפכו את התכנון על פני ציר הזמן למדע. הענקים הפיננסיים מפעילים מודלים מתמטיים מורכבים במטרה להגדיל את הונם, אבל כל אחד יכול, בעזרת נייר ועיפרון (או גיליון אלקטרוני) לקחת צעדים ראשונים בכיוון. גם אם התכנון הפיננסי הביתי לא יהפוך אתכם לאילי הון, הוא בטוח יעזור לכם להימנע מאסונות.

אם בכתבות הקודמות דברנו על תיעוד ועל יצירת סדרי עדיפויות, התקציב התקופתי הוא הדבר האמתי, כלי פשוט ורב עוצמה שמסייע באיתור בעיות ובקבלת החלטות כלכליות מחושבות. הרעיון הבסיסי הוא פשוט; אחרי שניהלנו מעקב ותיעוד הוצאות חודשיות, הבה נדמיין את העתיד הכלכלי שלנו בעוד שנה בהנחה שהחודשים הבאים דומים לחודשים שעברו.

ראשית, המבט לעתיד יקפיץ החוצה בעיות שנראות זניחות אבל שהשפעתן המצטברת חמורה, כמו מינוס קטן בסוף החודש שהופך למפלצת במרוצת השנים. שנית, ניתן להיעזר בתקציב לתכנון עתידנו ולבחון באמצעותו את ההשפעות ארוכות הטווח של החלטות חשובות כמו למשל אם כדאי לרכוש מכונית, אם וכמה זמן להמתין לפני שמביאים ילד שלישי לעולם, ואם שווה לשלם למטפלת או שעדיף להישאר בבית עם הילדים.

כדי להכין תקציב לתקופה של שנה למשל ציירו על גבי נייר משובץ (או גיליון אלקטרוני) את ציר הזמן וחלקו אותו ל-13 חלקים: אחד לכל חודש וחלק אחרון לסיכום. בכל חודש רשמו את ההכנסות הצפויות ואת ההוצאות הצפויות. בשלב ראשון הניחו שהחודשים הבאים לא יהיו שונים מהחודשים שעברו כך שאתם יכולים פשוט לשכפל את המידע שאספתם מהחודש האחרון על פני 12 החודשים הבאים (כדי לדעת איך אוספים מידע חודשי בקרו באיך בונים תקציב).

הוסיפו הוצאות עונתיות שאתם יודעים בוודאות שיגיעו, כמו קייטנה לילדים, טיפול 10,000 לאוטו, ואפילו את המתנה ליום ההולדת של אימא. בכל חודש הפחיתו את ההכנסות מההוצאות ורשמו את ההפרש. במשבצת האחרונה סכמו את ההכנסות ההוצאות וההפרש ביניהם, והרי לפניכם תקציב לשנה.

על ציר הזמן הריבית היא שחקן מרכזי. השפעתה כה גדולה עד שנקדיש לה כתבה מיוחדת משלה. כבר בשלב הזה שימו לב להוצאות ולהכנסות שמקורן בריבית. הדוגמה הטובה ואולי החשובה ביותר היא הריבית על המינוס בבנק. לגרור אוברדראפט קבוע של 10,000 שקלים במשך שנה עולה יותר מאלף שקל, סכום נכבד שיכול לכסות קניות מזון לזוג לחודש או בגדים חדשים לילד לחורף ועדיף שישב אצלכם מאשר שילך לבנק. עוד נקודה חשובה היא שהבנק לוקח ריבית גדולה יותר על חוב מזו שהוא נותן על חיסכון ולכן משיכת היתר מבטלת את חלק הרווח שיש לכם בחיסכון. היום בו תיפטרו מהריבית על החוב הוא היום שבו הבנק מתחיל לשלם לכם.

עכשיו כשהכול רשום אתם יכולים להעריך את מצבכם; האם אתם מוציאים יותר ממה שאתם מכניסים או שאולי (וזה יכול לקרות) מצטבר לכם כסף בעו"ש? כך או כך, התקציב אינו מאוזן. חברות עסקיות נמדדות בהתאם ליכולתן לייצר רווחים לכן חברה עסקית מקבלת על עצמה הוצאות רק בתנאי שההוצאות הללו משמשות ליצירת הכנסות גדולות עוד יותר כלומר רווחים.

משק הבית לעומת זאת אינו מכוון רווחים כי אם תועלת. זה דורש קצת הסבר. חברות מייצרות רווחים. רווחים אלו הם ההכנסה של בעלי החברות. משקי הבית של בעלי החברות, כמו אלו של העובדים במשכורת, הופכים את ההכנסות לתועלת בצורה של מזון, קורת גג, חופשות, פינוקים ועוד.

לכן אם חשבון משק הבית שלכם רווחי וצובר כסף בעו"ש סימן שאתם לא מייצרים את התועלת המקסימלית מההכנסות וכדאי לנתב קצת יותר מזומן לטובת השקעות. מאותה הסיבה לא תראו משק בית שנסגר בגלל חוסר יכולת לייצר רווחים, דבר שקורה תדיר לחברות מסחריות. בהחלט תראו בתים ש"פושטים את הרגל" ומתפרקים משום שבעליהם לא השכילו לייצר די תועלת לרווחת המשפחה.

השתמשו בתקציב לקבלת ההחלטות. למשל: האם לרכוש רכב, אם כן, איזה? אולי עדיף לנסוע לעבודה באוטובוס? נניח שאתם מעוניינים לרכוש רכב לתקופה של שנתיים, צרו תקציב לכל התקופה. סכמו את ההוצאות השוטפות הכרוכות בהחזקת הרכב כמו דלק, טיפולים וחניה הוסיפו את הוצאות הריבית למקרה שלקחתם הלוואה. בחודש ה-24 רשמו את מחיר הרכב המשומש (לו הייתם מוכרים אותו) כהכנסה וקיבלתם הערכה לא רעה לעלות המבצע.

כעת השוו את ההוצאה הזו להוצאות המצטברות על השימוש שלכם תחבורה ציבורית על פני כל התקופה ונסו להסיק מסקנות על סמך המספרים. ייתכן שעל פי המידע תגלו שכדאי לרכוש רכב קצת יותר יקר אבל כזה ששומר על ערכו וחסכוני מאוד בדלק על פני רכב מיד שנייה שעולה פחות, מאבד יותר מערכו וצורך יותר דלק לק"מ. אולי תחליטו בכלל להמשיך לנסוע בתחבורה ציבורית - אבל איזו החלטה שלא תקבלו תיעשה בצורה מושכלת.

ניתן, ולו רק לשם התרגיל, לבחון גם החלטות רגשיות כמו הרגע הנכון להביא ילד נוסף לעולם, ברמה התקציבית כדי להתכונן טוב יותר לעתיד לבוא. קחו למשל זוג צעיר עם שני ילדים, שמחליט להביא ילד נוסף לעולם. היום הם חיים בדירת שלושה חדרים אבל התוספת למשפחה תצריך מעבר לדירה גדולה יותר שגם תעלה יותר.

איך ייראה התקציב שלהם שנתיים מהיום עם שלושה ילדים בגן? האם יש להם די הכנסות כבר עכשיו או שאולי צריך תקופת הכנה? למשל, יכול להיות שכאשר הגדולה תתחיל ללכת לכיתה א' וירדו הוצאות הגן, האישה בדיוק תסיים תואר שני והכנסתה תעלה. אולי אז יהיה הזמן המתאים לעוד ילד? תכנון חכם לטווח ארוך יעזור לכם להימנע ממוקשים כלכליים וממצבים לא נעימים של מחסור ובמקביל לספק למשפחתכם הצומחת עתיד כלכלי יציב ובטוח יותר.