יבואני המזון הגדולים ניצלו את התחזקות השקל בשנים האחרונות כדי לשלשל לכיסיהם מאות מיליוני שקלים על חשבון הצרכנים שהיו אמורים ליהנות מירידות מחירים, כך קובע האוצר, בסקירה השבועית של הכלכלן הראשי יואל נוה. על-פי הניתוח, רווחיות יבואני המזון והמשקאות החלה לזנק בשנים 2007-2008, בתקופה שבה השקל החל להתחזק מול המטבעות הזרים. בשנת 2011 נרשמה ירידה מסוימת ברווחיות, על-רקע המחאה החברתית, אולם ב-2012 שב הרווח המצרפי לגדול. בסך הכל מציין הכלכלן הראשי רשם הרווח המצרפי של עשרת יבואני המזון הגדולים גידול ריאלי של 230% בשנים 2005-2013 בשעה שמחזור המכירות של אותן חברות גדל ב-31% בלבד.
את העובדה שהפרשי המחיר לא הגיעו לצרכן אלא לכיסיהם של היבואנים יכולה להיות מוסברת בחוסר תחרות בענף יבוא המזון. כך למשל מתברר כי בשנת 2008, שבה רשם השקל התחזקות משמעותית מול המטבעות הזרים, לא רק שמחירי המזון המיובא לא ירדו אלא עלו בשיעור של 11.5% הרבה מעבר לעליית המדד הכללי. הגידול ברווחיות היה חד אף יותר בקרב עשרת יבואני המזון הגדולים, מציין הכלכלן הראשי, אך מוסיף כי "שער החליפין אינו יכול להוות ההסבר היחיד לשינוי ברווחיות היבואנים".
רק שתיים מתוך עשר יבואניות המזון הגדולות לישראל הו חברות ציבוריות, הנסחרות בבורסה ומדווחות על רווחיותן לציבור. שאר היבואניות הן חברות פרטיות שאינן חייבות בדיווח על רווחיותן. כדי להגיע לנתוני הרווחיות נעזרה יחידת הכלכלן הראשי בנתוני רשות המיסים על הרווח לפני מס של היבואנים. הנתונים, המתייחסים לשנים 2003-2012 מתבססים על דוחות שהוגשו על-ידי החברות במשק לרשות המיסים, דיווחי שכר של מעסיקים ונתוני היצוא. האוצר אינו מפרסם נתונים מזהים על החברות (שכאמור נמצאות ברובן בבעלות פרטית) כדי שלא להפר את החיסיון על הנתונים שהעבירו לרשות המסים.
הנתונים שהתקבלו מעידים כי בעשור שבין 2003 ל-2012 גדלה הרווחיות במאות אחוזים: מרווח לפני מס של כ-3.5% ממחזור המכירות בשנת 2003 לרווח של קרוב ל-8% ב-2012. במונחים כספיים מדובר על גידול של מאות מיליוני שקלים ברווח המצרפי, מפחות מ-300 מיליון שקל ב-2003 לכ-650 מיליון ב-2012.
"ניתוח הממצאים מלמד על רווחיות גבוהה ואף חריגה של יבואני המזון בכלל ושל הגדולים שבהם בפרט" קובע נוה "רווחיות זו רשמה גידול חד החל מהמחצית השנייה של העשור הקודם".