יעד אינפלציה - לעידן שאחרי גרינספאן

ואשינגטון. זהו אחד מהנושאים הרגישים ביותר בוואשינגטון: כיצד להתכונן ליום שבו אלן גרינספאן, כיום בן 76 ובשנתו ה-16 כיו"ר הפדרל ריזרב, כבר לא יעמוד בראש הבנק המרכזי של ארה"ב. אך הוא בכל זאת יעמוד לדיון בקרוב, אם כי באופן עקיף ובמבטא מוניטרי כבד, דרך הצעה של נגיד חדש של הפדרל ריזרב, בן ברנאנק, בעבר פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון.



ברנאנק מתכנן לפתוח את הדיון בהעלאת השאלה אם על הפדרל ריזרב לאמץ יעד אינפלציה מספרי ברור, במקום מטרה המוגדרת כיום אך ורק כ"יציבות המחירים". ברנאנק הוא אחד התומכים הנלהבים ביותר ביעדי אינפלציה, ובתמיכה הזו הוא עשוי להוביל לדיון הרחב הראשון בפעילות הפדרל ריזרב זה שנים רבות. לתוכנית יש יתרונות רבים, על פי תומכיה, כולל מחויבות ברורה של הפד ליעד מוגדר מראש, שעשויה להפיג חששות עתידיים בשווקים בדבר מחויבות הבנק למלחמה באינפלציה.



ואולם היתרון הברור ביותר שלה הוא בהצגתה כדרך להבטיח את מגע הקסמים של גרינספאן שנים רבות אחרי שיפרוש. "כשגרינספאן יפרוש ייערך דיון ער על נחיצות יעד אינפלציה", אומר אלן בלינדר, בעבר סגן יו"ר הפדרל ריזרב, שחזר לאוניברסיטת פרינסטון ועבד לצדו של ברנאנק. "ארה"ב נסמכת על גרינספאן כבר שנים רבות ובהצלחה רבה, אך ייתכן שכדאי לאמץ מערכת שאינה כה תלויה בכישוריו של אדם אחד".



הרעיון שבקביעת יעד אינפלציה הוא לשמר את הישגיו של גרינספאן ולמזער את הסכנה שמדיניות גרועה של מחליפו תוביל להאצה אינפלציונית, או גרוע מכך, לדפלציה (ירידת מחירים כללית מתמשכת).



יש גם חסרונות



אך לגישה הזו יש גם חסרונות, מכיוון שהיא מצרה את צעדיו של הבנק המרכזי. לדוגמה, בשנות ה-90 שמר גרינספאן על ריבית בסיס הרבה יותר נמוכה מכפי שמחייבת התיאוריה הכלכלית המסורתית, מתוך אמונה כי הכלכלה מסוגלת לצמוח מהר יותר מבעבר מבלי ללבות את האינפלציה. הוא צדק, ופירות המדיניות הזו היו ירידה חדה באבטלה.







באחרונה טענו כמה כלכלנים כי על הפדרל ריזרב להרחיב ולא להצר את מאבקו באינפלציה ולהתייחס גם להשפעות האפשריות של בועות נדל"ן ומניות על הכלכלה - כלומר, עלייה חדה במחירי נכסים - ולא להגביל את עצמו למחירים של מוצרים ושירותים בסיסיים.



גרינספאן עצמו הביע לא אחת ספק בעניין יעדי אינפלציה. כך גם היועץ הבכיר שלו למדיניות מוניטרית, דונלד קוהן, שמונה גם הוא באחרונה לנגיד בפדרל ריזרב. רוב הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם אימצו יעד אינפלציה, והגישה הזו זוכה לתמיכה רחבה באקדמיה ובקרב כמה בכירים בפדרל ריזרב.



אימוץ יעד אינפלציה יחייב שינוי חוק הפדרל ריזרב ואולי גם שינוי במדידת האינפלציה, אך התומכים אומרים כי כעת לקראת פרישתו של גרינספאן זהו הזמן הנכון לדיון. על אף שהמוניטין של גרינספאן הוכתם במיתון ובעקבות התפוצצות בועת המניות, הוא בכל זאת נשאר גיבור בתוך ומחוץ לפדרל ריזרב.



הוא לא אותת כי הוא מתכוון לפרוש לפני תום כהונתו בת ארבע השנים שתסתיים ביוני 2004. אכן כיום גוברות ההערכות כי גרינספאן היה רוצה להישאר לכהונה נפרדת כחבר מועצת הפדרל ריזרב, שתסתיים בפברואר 2006, אז ימלאו לו 80 שנה.



אך כלכלנים הביעו באחרונה תרעומת מההכנות המעטות ליום בו גרינספאן כבר לא יהיה בבנק - ובמיוחד לקושי למצוא מישהו עם יכולת אינסטינקטיווית לקרוא את הכלכלה ולשנות את מדיניות הריבית במהירות, אך לא בחופזה.



קידום יעד אינפלציה הוא משימה לא פשוטה עבור ברנאנק, מומחה למדיניות מוניטרית בן 48, שניסיונו הציבורי הקודם לפני שהצטרף לפדרל ריזרב באוגוסט היה כהונה במועצת החינוך של עיירה קטנה בניו ג'רזי.



לא מקדם בנמרצות יעד אינפלציה



ברוב הסוגיות, ברנאנק תומך בגרינספאן, ועמיתיו אומרים כי הוא חכם דיו כדי לא לבודד את עצמו בפדרל ריזרב בקידום נמרץ מדי של יעד אינפלציה. אך ברנאנק הבהיר כי הוא מתכנן ליזום דיון בסוגיה באמצעות הרצאות, עדות בפני הקונגרס וראיונות.



ברנאנק טוען כי שיח ציבורי בסוגיות כלכליות רחבות יסייע לפדרל ריזרב לשמור על האמינות והיוקרה שמהם נהנה תחת גרינספאן וקודמו בתפקיד, פול וולקר. כך יהיה המעבר ליו"ר חדש חלק יותר.



ברנאנק תומך ביעד אינפלציה של 2%-1%, בהסתמך על שיטת מדידה הידועה כמדד מחירי הצריכה. מדיניות הריבית תיקבע כדי להשיג את יעד האינפלציה בטווח הבינוני, כשנה עד שנתיים. האינפלציה בארה"ב לא חרגה מהיעד שמציע ברנאנק מאז אמצע שנות ה-90.