הטלפונים במשרדו של אלי פז, סמנכ"ל בכיר במשרד העבודה והרווחה, צילצלו אתמול ללא הרף. המטלפנים היו בעלי ומנהלי חברות כוח אדם המתפרנסים מהבאת עובדים מחו"ל, שגילו אתמול בבוקר שראש הממשלה, אריאל שרון, החליט לעצור את כניסתם של עובדים זרים לישראל. "היו המון פניות, די היסטריות, של אנשים שניסו להבין מה קורה", סיפר פז, שמשרדו מופקד, בין השאר, על הנפקת היתרים לחברות כוח אדם להבאת עובדים מחו"ל. לנוכח החלטתו של שרון הקפיא אתמול פז את חידושם של היתרים שפג תוקפם.
החלטתו הבלתי צפויה של שרון נועדה, בין השאר, לפגוע ברווחים הבלתי חוקיים שמפיקים מתווכי כוח אדם מ"דמי גולגולת" שהם גובים מפועלים המבקשים לבוא לעבוד בישראל. היא גם מכוונת להקטין את מספר הזרים השוהים בישראל באופן בלתי חוקי, בכך שתאפשר לחלקם להפוך לעובדים בהיתר במקומם של עובדים שהיו אמורים להגיע מחו"ל. ואולם השפעתה המיידית של ההחלטה היתה הכנסת המערכת לתזזית. אתמול עסקו פקידים, מתווכים ומעסיקים של עובדים זרים בניסיון להבין את משמעות ההחלטה ואת השפעותיה האפשריות.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, היה עסוק בלהרגיע את המעסיקים שאין סיבה לבהלה. "כל מי שיש בידיו היתר להעסיק עובד זר יקבל עובד זר", אמר. על פי התוכנית שאתמול עסקו במשרדי ממשלה שונים בליבון פרטיה - ושתוצג על ידי שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, בישיבת הממשלה הקרובה - עובדים שכבר נמצאים בישראל אך עובדים בלא היתר יוכלו לגשת למשטרת הזרים, שם ייבדקו ואם יימצאו מתאימים ישובצו אצל מעסיקים. גם מקרב זרים שייעצרו יסוננו כאלה שיימצאו מתאימים לקבל אשרת עבודה, אמר יצחקי. ההתאמה תיקבע, בין השאר, על פי משך השהייה בישראל: אדם שנטש את מעסיקו המקורי לפני שלוש שנים, אמר יצחקי, יגורש; אבל אדם שעבד באופן חוקי עד לפני חצי שנה או שנה יהיה מועמד ל"הלבנה". כל המהלך, אמר יצחקי, נועד "לחסוך את חרפת הגירוש" מחלק מהזרים, ולמנוע הבאה שלא לצורך מחו"ל.
אחת הקבוצות שתיפגע קשה היא חברות כוח האדם שמביאות עובדים לחקלאים. לדברי חנן שני, בעליה של אחת משתי החברות הגדולות והוותיקות בענף, כיום חסרים לחקלאים כ-6,000 עובדים שאמורים להגיע מחו"ל: 3,500 במקומם של כאלה שסיימו את החוזה שלהם ועזבו בחודשים האחרונים, ו-2,500 נוספים לחלקאים שמחזיקים היתרי העסקה אך טרם קיבלו עובדים. שני עצמו, הנהנה ממוניטין טובים בענף, אמור להביא כ-1,400 פועלים עבור החקלאים שאותם הוא מייצג.
כחקלאי המעסיק עובדים זרים, שני מוטרד מכוונת הממשלה לספק לו ולחבריו פועלים מקרב זרים שעזבו את מעסיקיהם - כאלה המכונים "ברחנים" - או שפגה אשרת העבודה שלהם והם ממשיכים לשהות בישראל באופן לא חוקי. "לא מחלקים צל"שים למפירי חוק. ברחן הוא אלמנט שלילי. אנחנו מוכנים לסייע למשטרה ולמסור לה איפה הם נמצאים כדי שהיא תוכל לגרש אותם. רק כך יקטינו את מספר הלא חוקיים".
עמי אוליאל, מזכיר ארגון מגדלי הפירות, רואה את המצב באור אחר. הוא סבור שאכן צריך לחסל את התופעה של מתווכים המרוויחים הון עתק על גב הפועלים - בכך שיאפשרו לכל חקלאי להביא בעצמו את פועליו מחו"ל. חקלאים אמנם מורשים לעשות כן, אך ההליך הביורוקרטי כה סבוך שכולם פונים לחברות כוח אדם, הוא מסביר. לחלק מהחקלאים הפנייה משתלמת - חברות חדשות יותר בתחום מציעות תמריצים לחקלאים כדי שיביאו את עובדיהם דרכן - אפילו נסיעה חינם לתאילנד. "צריך לטפל בבעיה הזאת, אבל לא צריך להרוג את החקלאים", מסכם אוליאל.
גם הקבלנים השתמשו אתמול בדימויים קיצוניים. החלטתו של שרון תנחית "מכת מוות" על ענף הבניין, הודיעה התאחדות הקבלנים. עם זאת, נראה כי לקבלנים אין מה לחשוש מכיוון שעל פי אותה הודעה "ההחלטה לא תיושם. החוק ובית המשפט לא מאפשרים מימושם של החלטות פופוליסטיות-
שרירותיות". אם בכל זאת ייסגרו השמים לעובדים חדשים יפוטרו כתוצאה מכך 8,000 ישראלים שעובדים כיום בבניין, הזהירה ההתאחדות. הזרים מועסקים בעבודות שלד שבלעדיהן לא תהיה עבודה לישראלים העוסקים לרוב בעבודות גמר. גם איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות הצטרף לאזהרות האפוקליפטיות וכינה את ההחלטה "מכה אנושה".
ואולם במשרד העבודה הסבירו אתמול, כי לקבלנים אין סיבה לחשוש - הם יוכלו לקבל עובדים מקרב כ-15 אלף פועלי בניין זרים שתוקף האשרה שלהם פג ולא חודש עקב ההחלטה לצמצם את מכסת פועלי הבניין הזרים מ-45 אלף בשנת 2001 ל-30 אלף בשנת 2002. רבים מאלה עדיין נמצאים בישראל, מסתובבים בצמתים ומחכים לקבלנים שיאספו אותם לעבודות יומיות, והם יוכלו לשמש תחליף לעובדים שהיו אמורים להגיע מחו"ל. אין כל היגיון להביא פועלים חדשים מחו"ל בעוד שבישראל נמצא מאגר כזה של פועלים מקצועיים, שהפכו ללא חוקיים משום שאין להם מקום עבודה, אמרו במשרד.
שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, מתכנן להביא לישיבת הממשלה את עיקרי התוכנית ולהסביר כיצד יופעל המהלך המשולב של סגירת השמים והענקת אשרות עבודה לפועלים חסרי היתר. על המסמך שקדו אתמול במשרדי העבודה, הפנים ובמשטרת הזרים, בסיוע האוצר.
תחום אחד שכנראה לא ייפגע הוא הסיעוד, שבו מועסקים כיום כ-38 אלף זרים שמספרם גדל בקצב מהיר של כ-700 בחודש. עם זאת, הקריטריונים להעסקת עובדי סיעוד הוקשחו בחודשים האחרונים, ולכן מספר הזכאים החדשים להיתרים אמור לרדת. יצחקי אמר אתמול שמי שלא יימצא עבורו מטפל סיעודי בקרב מאגר הזרים בישראל יורשה להביא עובד מחו"ל.
הסיעוד נהנה ממעמד מיוחד, ולא חלה עליו מכסה מגבילה כמו בענפי הבנייה, החקלאות והתעשייה. ואולם אריאלה בן-צור, בעלת חברת הסיעוד "איתני מור", סבורה כי גם בסיעוד יש מקום לשימוש במאגרים של עובדים זרים הנמצאים כבר בישראל ואינם מועסקים בתחום או שמועסקים בו באופן לא חוקי. להערכתה, מדובר ב-30 או 40 אלף איש. מחציתם "ברחו" ממעסיקים מסיבות שונות, אחרים סיימו תקופת עבודה של שלוש וחצי שנים ומשרד הפנים סירב לחדש את האשרה שלהם. בן-צור סבורה שחלקם ישמחו לקבל אשרה לעבוד בסיעוד, גם אם משמעות הדב
בניזרי יציג לממשלה התוכנית ל"הלבנת העובדים הזרים"
4.10.2002 / 10:26