קוראי הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נוה, הופתעו בתחילת השבוע להיחשף לשמם של שחקנים חדשים-ותיקים בשוק המזון והמשקאות: האחים אסתי ומיקי אקרמן, המנכ"לים המשותפים של העסק המשפחתי שייסד בשנות ה-60' אביהם המנוח, מנחם, לייבוא של יינות ומשקאות חריפים.
בשקט-בשקט, בזמן ששתינו וסידרנו לעצמנו את הראש אחרי עוד יום ישראלי מטורף, הפכה "אקרמן אלכוהול ויין" לאחת היבואניות הגדולות בישראל של כל מה שמשמח לבב אנוש. לפי הסקירה של הכלכלן הראשי, ניתן לקבל את הרושם שוודקה, ויסקי, בירה ויין משובחים עושים דברים טובים גם לכיס וגם לשורה התחתונה בבנק - בייחוד עם שיעורי רווח פנטסטיים של לא פחות מ-40%.
שיעור רווחיות של 40%? האחים אסתי ומיקי אקרמן שהו השבוע בתערוכה אפופה באדי אלכוהול בקאן, קראו את דיווחי העיתונות הכלכלית - וטענו שלא ידעו שהם כאלה. גורם המקורב אליהם התלוצץ ואמר בבדיחות הדעת שמישהו בירושלים שתה כנראה קצת יותר מדי.
לצמד האחים אין סיבה להתלונן. מקורבים דיווחו לנו שגם מצב הרוח בסך הכול די מרומם. הם מוכרים בפאבים ובמרכזי בילוי, בחנויות וברשתות השיווק הנכונות בזכות היותם היבואנים הבלעדיים של יותר מ-60 מותגים, ביניהם הוודקה הפופולרית פינלנדיה, שעל פי חלק מהדיווחים היא גם הנמכרת ביותר בישראל; הוודקה גרייגוס, שנחשבת לסופר-פרימיום וצוברת בשנים האחרונות עוד ועוד ביקושים בשוק השתיינים הישראלי; לצד הוויסקי המפורסם ג'ק דניאלס, בקרדי, והרשימה עוד ארוכה, מעוררת חשק לשתות עוד ועוד טיפה.
המרכז הלוגיסטי של אקרמן אלכוהול ויין נמצא באזור התעשייה פולג שליד נתניה, ובשורותיה של חברת הייבוא מועסקים כ-70 עובדים. "זו חברה 'שושואיסטית' ביחס להרבה חברות אחרות", מעיד סוחר בתחום המשקאות החריפים שטוען שמכיר היטב את האנשים של אקרמן. "הם שומרים על פרופיל נמוך, אבל מכירים טוב את השוק. אין ספק שעם המוצרים שיש להם ביד הם על הסוס. יש כאלה שיטענו שזו חזירות - אני חושב שזו חכמה. שוק הוודקה הישראלי לא פשוט. אכזרי. הרבה מאוד תחרות. בעבר משקיעים ניסו לנגוס בו כי שמעו שהישראלים אוהבים וודקה וברחו כלעומת שבאו. לפחות בינתיים, לאקרמן יש מוצרים חזקים ביד, אבל מצד שני, השוק הזה גם מאוד טרנדי".
לצד אקרמן, יבואני וודקה ישראלים בולטים הם החברה המרכזית לשיווק משקאות קלים (קוקה-קולה) עם הוודקה הוותיקה סמירנוף, טמפו עם הוודקה אבסולוט, והכרם שמייבאת את הוודקה מסוג ואן גוך ומסוג סטולי. "השוק תחרותי, לעתים התחרות גם אגרסיבית", אומרים פעילים בשוק האלכוהול הישראלי.
סקירה מן העבר של דן אנד ברדסטריט מגלה כי היבוא המקביל הרווח בענף מגביר את התחרות בין המפיצים ומונע מהם ומהקמעונאים העלאות מחירים חדות שאינן קשורות לשיעור המס. עם זאת, כך עולה מהסקירה, חרף היבוא המקביל, ייבוא ישיר של יבואן הזוכה לבלעדיות תורם לשם ולמיתוג של המפיץ, לחיזוק הקשר בינו לבין הצרכנים של המותגים המיובאים ומביא להגדלת המכירות של המותגים האמורים.
למרות היותם יבואנים בולטים ושחקנים מרכזיים בשוק שוקק, בסביבתם של האחים אקרמן הבהירו השבוע שכל קשר בין שיעור הרווחיות הפנטסטי שעולה מהסקירה של האוצר לבין המציאות - תלוש. שם ניסו להבהיר שהאח והאחות ששולטים ביד רמה על סוגי הוודקה הנמכרים ביותר בארץ, עוסקים בעוד כמה דברים, ושייבוא אלכוהול - רווחי ככל שיהיה - אינו תחום העיסוק הבלעדי שלהם.
"הם עוסקים בעוד דברים, יש נכסים, שכירויות ועוד. יש שם אנשים שעובדים קשה ושיהיה להם לבריאות. לא ברור באיזה אופן הכלכלן הראשי הגיע למסקנה שאליה הגיע, אבל סביר להניח שהוא חישב את כל הפעילויות העסקיות של אקרמן כדי להגיע לשיעורי רווח של 40%", טען המקורב.
לדברי אותו מקורב, שיעור הרווחיות של האחים אקרמן מסתכם בכ-10% בלבד - שיעור רווחיות שנחשב סביר גם בקרב יבואנים גדולים נוספים של משקאות חריפים. "המחיר של כל המותגים בארץ נמצא באותו טווח, אין כאן תמחור חריג של חברה כזאת או אחרת. גם ביחס למחירי המשקאות בארץ לעומת אלה שבמקומות אחרים בעולם, בהם ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי, אין במקרה הזה שום דבר חריג. בחלק גדול מן המקרים, בישראל המחירים אפילו זולים יותר".
בדיקה שעשה השבוע "גלובס" בחנות משקאות גדולה במרכז הארץ העלתה כי בקבוק של וודקה גרייגוס נמכר לסיטונאי ב-139 שקל והצרכן ישלם עליו כ-150 שקל; על בקבוק פינלנדיה שנמכר לסיטונאי ב-85 שקל הצרכן ישלם כ-95 שקל; בקבוק ג'ק דניאלס יימכר לסיטונאי ב-132 שקל ולצרכן בכ-145-150 שקל. לשם השוואה עם מחירי אותם מוצרים בעולם, באקרמן מוסרים כי בקבוק של פינלנדיה נמכר בארה"ב בכ-20 דולר ובאירופה בכ-20 יורו; בקבוק גרייגוס נמכר בארה"ב בכ-35 דולר ובאירופה מחירו הממוצע כ-40 יורו.
"אף אחד במשרד האוצר לא טורח לציין את היקף היבוא המקביל (פרלל) בתחום האלכוהול מאז שנת 2010, שהיקפו כיום נאמד בכ-30%-35% מהמשקאות המיובאים. יש יבוא מקביל לייבוא הרשמי, והוא חי, קיים ובועט. היבואנים בענף הזה מרוויחים הרבה פחות ממה שחושב משרד האוצר", אומר גורם שמעורב בתחום.
בקרוב: הקלות ביבוא של יין
מינהל התעשיות במשרד הכלכלה מתכוון להחיל בחודשים הקרובים הקלות שיאפשרו ייבוא של יין, תוך אימוץ תקינה ממעבדות בחו"ל. כיום, יינות מיובאים נדרשים לעבור בדיקות במכון התקנים, ועם החלת ההוראות החדשות המתגבשות במשרד הכלכלה יהיה די בבדיקות שנעשו לאותם מוצרים במכוני תקינה מוכרים אחרים בעולם. בנוסף, משרד הכלכלה מתכוון לאפשר גם ייבוא מקביל של יינות:.
לדברי ראש מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, יאיר שירן, "מהלכים אלה יאפשרו את הגברת התחרות בשוק היין, וזאת תוך הקלה בפרוצדורות הנהוגות כיום".