"אולי בגיל 60 זה ישתלם": כמה מרוויחים האדריכלים?

אנשים שבחרו במקצוע האדריכלות מגלים שאחרי 8 שנות הכשרה מפרכת, הם מגרדים את השכר הממוצע במשק. מצד שני, לסיפוק "אין מחיר", ו"יש המון הילה וסקס-אפיל למקצוע". "או שאתה רואה בזה ייעוד - או שאתה לא שורד"

דפנה ברמלי-גולן
02/11/2015
בנייה במתחם השוק הסיטונאי, תל אביב, 1 בדצמבר 2014. ראובן קסטרו
בנייה במתחם השוק הסיטונאי, תל אביב, 1 בדצמבר 2014(צילום: ראובן קסטרו)

אחרי חמש שנים כאדריכל במשרד מוביל, שוקל א' (35) לעזוב את המקצוע. עם שכר של 9,000 שקל ברוטו בחודש, אחרי שמונה שנות הכשרה מפרכות, הוא מסתכל בקנאה בחבריו, מהנדסי תעשייה וניהול, "שעשו ארבע שנים בהליכה", ואוחזים בתלוש משכורת חודשי בן 20 אלף שקל (ברוטו).

"התסכול שלי מהתחום נובע בעיקר מהגמול הכספי: המקצוע הוא מאוד אינטנסיבי, צריך לשבור את הראש על כל פרט קטן, לריב עם אנשי מקצוע, ולעמוד בלוח זמנים מלחיץ. כל זאת תוך כדי עמידה בדרישות גבוהות מאוד: כי אדריכל טוב צריך לתת מוצר טוב - ובכל זאת השכר מגוחך", אומר א'.

לפי נתוני משרד חברת פרסייס, המספקת ייעוץ לחברות תכנון הנדסי ואדריכלי, אדריכל מתחיל עם עד שנתיים ניסיון מרוויח 6,300-8,000 שקל ברוטו לחודש, ואדריכל עם ניסיון של עשר שנים, שאינו מנהל צוות, מרוויח 10,000-13,000 שקל ברוטו. שכרו של אדריכל שמנהל צוות עשוי להגיע עד 18 אלף שקל ברוטו. לכאורה, שכר נאה - אלא שצריך לזכור שמדובר בבעלי תפקידים שהם לכאורה האינסטנציה החשובה והגבוהה יותר בתחום הבנייה - בעלי המקצוע היחידים שמורשים לתכנן מגדלים גבוהים (שמהנדסים אינם מורשים לתכנן) - תחום שמגלגל הרבה מאוד כסף.

לדברי ליאור שנבל, שותף בכיר בפרסייס, "הסיבה לשכר הנמוך יחסית היא מצב השוק ויכולת בעלי המשרדים לשלם שכר גבוה יותר לעובדיהם. שוק האדריכלות בישראל הוא שוק תחרותי מאוד ומלבד משרדים שמצליחים למתג את עצמם מבחינה עיצובית, פונקציונלית וסטטוטורית, נמצא שמשרדי האדריכלים מקבלים שכר טרחה נמוך. שכר הטרחה של המשרדים הפחות נוצצים מגיע למחירים נמוכים מאוד הן מבחינה אבסולוטית והן כאחוז מתוך ערך הפרויקט. ככל שהפרויקט הוא יותר פריים-לוקיישן ויותר גדול, היזמים יפנו למשרדים החזקים ויהיו מוכנים לשלם שכר טרחה גבוה יותר, אבל, ככל שנתרחק מהמרכז לכיוון הפריפריה, שכר הטרחה המשולם למשרד האדריכלים יכול להגיע למחירים אבסורדיים".

א', שעובד במשרד המתכנן לאלפיון העליון, אומר שלמרות שתחום הבנייה מגלגל המון כסף, האדריכל הוא האחרון שנהנה. "אני במקרה עובד במשרד שמתכנן בתים מפוארים שעל תכנונם הוא יכול לגבות שכר טרחה של בין 250 ל-300 אלף שקל. אלא שיש הרבה פרויקטים כאלה שהמשרד לא מרוויח בהם, כי העבודה מחייבת כזו ירידה לפרטים והלקוח משנה את דעתו כל-כך הרבה פעמים, שנדרשות המון שעות עבודה, ולפעמים כל הרווח יורד לטמיון".

סיבה נוספת לשחיקה בשכר האדריכלים, לדברי שנבל, היא התחרות על המחיר: "היום, בניגוד למה שהיה בעבר, ישנם משרדי ממשלה שמנסים לחסוך כסף על תכנון. משרדי ממשלה אלה עושים מכרזים שבהם זוכה מציע ההצעה הנמוכה ביותר. זו ראייה מעוותת של פרויקט. חיסכון בתכנון הוא חיסכון למעשה ב'שכל של הפרויקט'. חוסכים אחוז או שניים בתקציב הפרויקט על התכנון אבל מקבלים בניינים פחות טובים שהמשמעות של זה הוא הפסד של מיליונים. בעולם זה לא כך: בסניף השני שבו עובדת פרסייס, בניו יורק, שכר האדריכלים יכול להגיע במחירים נומינליים לפי 6 או 7 מישראל. נכון שניו יורק לא מייצגת, אבל הפערים עצומים גם מול מקומות אחרים".

עניין נוסף שציינו אדירכלים שדיברנו איתם הוא התחרות גם מצד בעלי מקצועות כמו הנדסאי האדריכלות, שלמרבה האבסורד אחרי הכשרה בת שנתיים מורשים לחתום על תכנון של בניינים בני ארבע קומות ומתחרים עם האדריכלים בעיקר על תכנון בתים פרטיים.

עוד בוואלה!

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי - כעת במבצע

מוגש מטעם שחל
שכר אדריכלים(צילום: גלובס)

השקעה "פסיכית"

א' הגיע למקצוע מתוך אהבה לאמנות. "בילדות אהבתי מאוד לצייר והצד האמנותי העסיק אותי. ראיתי באדריכלות משהו יצירתי וגם פרקטי, שאוכל לעבוד בו. כך זה נראה לי בגיל 20 ובגיל 25 התחלתי ללמוד. אלה היו חמש שנים של הקרבה: בגלל ההשקעה הגדולה שנדרשת כמעט לא יכולתי לעבוד".

ההשקעה הגדולה, שאותה מגדיר א' כ"פסיכית", היא חמישה ימי לימודים בשבוע, ששניים מהם, ראשון ורביעי, מוקדשים ל"סטודיו": עבודה מעשית על פרויקטים. "אתה עובד עד רביעי על הפרויקטים של יום ראשון ובמהלך סוף השבוע על הפרויקטים של רביעי. מרוב שזה קשה - תקופות מבחנים, שבהן אין סטודיו, נתפסו אצלנו כמו חופש". לאחר חמש שנים, שבהן אגב אין כמעט אפשרות לעבוד, נדרשות שלוש שנות התמחות, שלאחריהן מבחן סופי שאורך שמונה וחצי שעות: תיאורטי ומעשי. ציון המעבר הוא 70 - והמעבר הוא התנאי להירשם בפנקס האדריכלים והמהנדסים ולקבל רישוי לעסוק במקצוע.

"האדריכלות הוא מאותם מקצועות שאו שאתה רואה בו הייעוד שלך - או שאתה לא יכול לשרוד בו. זה מקצוע שבוחר בך, ואתה לא מפסיק לעסוק בו גם כשאתה נוסע לחופשה. לראות בניין שאתה תכננת, לפגוש דיירים שגרים בדירה שאתה הגית ולשמוע כמה הם מרוצים - זה סיפוק שאין לו מחיר", מסביר האדריכל גיל שנהב ממשרד כנען שנהב אדריכלים, את הנכונות של רבים מהם להתגבר על קשיי השכר ודרך ההכשרה הקשה.

שנהב מונה יתרונות נוספים למקצוע: "אתה לא מתעשר מאדריכלות, אבל יש יתרונות נוספים. אתה לא נשרף במקצוע. יש אנשים שעובדים כל יום עד 12 בלילה והם לא יכולים יותר, אדריכלות זה מקצוע שאתה יכול לעבוד בו שנים רבות.

"דבר שני, יש בו ביטחון תעסוקתי גבוה יחסית, כמעט ואין פיטורים המוניים ואתה יכול לעבוד עד גיל מאוחר. השותף שלי סיים את עבודתו בגיל 83. בהיי-טק, בגיל 40 אתה פאסה. לא תשמעי על פשיטות רגל: לא עולים לשמים ולא נופלים לתהום".

אבל אפילו שנהב מודה שיש פער עצום בין האופן שבו המקצוע נתפס לבין העבודה. "יש המון הילה וסקס-אפיל למקצוע, יש תחושה שאתה מתכנן ערים וארצות וכוכבים - ואז לך תוציא היתר בנייה בעירייה ותראה את הפועלים באתר הבנייה מתעללים בשטח בתכנון המוקפד שלך - שלא לדבר על השכר שאתה מצליח לקבל. אנשים חולמים לפני שהם נכנסים למקצוע שהם ילבשו את הברט ויתכננו את האמפייר סטייט בילדינג. בפועל, יש הרבה עבודה שחורה. מי שמחפש להמציא את הוויז הבא ולקבל סיפוקים מהירים - זה לא בשבילו. המקצוע הזה הוא יותר מקצוע קלאסי שלוקח שנים להבשיל בו להתפתח בו, ורק אחרי שנים אתה מקבל פיצוי כלכלי. מי שעובד באדריכלות לא מתחיל מהכסף, אלא חייב להתחבר לשליחות".

אלא שעם כל הכבוד לשליחות, לא בטוח שא' ישרוד במקצוע לאורך שנים. "כרגע ירדתי ל-80 אחוז משרה כדי להשלים הכנסה בפרויקטים צדדיים ולנסות לפתח את עצמי כעצמאי, אבל ביררתי אפשרות לעבוד כמנהל פרויקט.

"כל מי שנמצא בשרשרת הניהול של ענף הבנייה מרוויח יותר טוב מהאדריכל. עד כמה שאני אוהב את המקצוע, אני לא יכול להתחיל את החיים שלי עם כזה שכר".

  • אדריכלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully