פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המגזר הציבורי: שכר המינימום לא יעודכן ל-100 אלף עובדים

      כרבע מהעובדים בגופים ציבוריים קיבלו ב-2013 השלמה לשכר מינימום, למרות ששכרם הממוצע היה כ-8,800 שקל. עיוות השכר הזה מגיע לממדים מרשימים הרבה יותר במשרדי הממשלה. עדכון שכר המינימום אמור לסגור את הפרצה

      כסף (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר את הצעת הממשלה לעדכן את שכר המינימום, כך שהחל מ-2017 יעמוד השכר על סך של 5,300 שקל. "מדובר בצעד חשוב מאוד לקראת ההגעה ליעד של 30 שקל לשעה", אמר שר הכלכלה היוצא, אריה דרעי, לפני שחברי הכנסת אישרו בקריאה ראשונה את הצעת הממשלה.

      אולם, יותר מ-100 אלף עובדים במשק לא צפויים ליהנות מעדכון שכר המינימום, ואין כל סיבה להצטער על כך. הודות לתיקון חוק מתחילת 2015, עובדים רבים במגזר הציבורי לא ייהנו מעדכון השכר, שכן ממילא שכרם החודשי גבוה משמעותית משכר המינימום. מבולבלים? מיד נעשה סדר.

      מרוויחים 11,000 ומקבלים השלמה לשכר מינימום

      לפי נתוני הממונה על השכר במשרד האוצר, כ-30% מהעובדים בגופים ציבוריים קיבלו ב-2013 השלמה לשכר מינימום, למרות ששכרם הממוצע של עובדים אלה היה כ-8,800 שקל. עיוות השכר הזה מגיע לממדים מרשימים הרבה יותר במשרדי הממשלה.

      לפי הממונה על השכר, כ-40% מהעובדים במשרדים ממשלתיים קיבלו ב-2013 השלמה לשכר מינימום, למרות ששכרם הממוצע היה כ-11,700 שקל – כמעט פי שלושה משכר המינימום באותה שנה, וגבוה בעשרות אחוזים גם מהשכר הממוצע במשק.

      איך יתכן שעובדים שמשתכרים כפול ויותר משכר המינימום מקבלים השלמה לשכר מינימום? כמו בכל הרבה מקרים, עיוות השכר הזה נולד באופן חוקי לחלוטין, וכתוצאה ממבנה השכר המעוות של עובדי המגזר הציבורי, שכולל יותר מ-1,000 רכיבי שכר ותוספות.

      "שיעור ניכר מהעובדים במגזר הציבורי, המשתכרים בפועל מעל שכר המינימום, מקבלים כחלק משכרם 'השלמה לשכר מינימום'", מסבירים במרכז המחקר והמידע של הכנסת. "לעתים, תוספות השכר אינן מובאות בחשבון לצורך חישוב שכר המינימום... כיוון ששכר היסוד, במקרים רבים, נמוך משכר המינימום, והתוספות לא תמיד מובאות בחשבון, עובדים עשויים לקבל השלמה לשכר מינימום, למרות שבפועל השכר המלא שלהם, כולל התוספות, גבוה משכר המינימום".

      פגיעה בשכר

      תיקון החוק שאושר בתחילת השנה נועד לצמצם את עיוות השכר. בתזכיר החוק הובהר כי "החוק המוצע נועד להבטיח כי מההעלאה בשכר המינימום... ייהנו רק עובדים אשר, הלכה למעשה, שכרם נמוך משכר המינימום". לפי מרכז המחקר של הכנסת, "העובדים המשתכרים בפועל מעל שכר המינימום לא ייהנו מהעלאתו, אך שכרם לא ייפגע".

      למרות הכוונות הטובות של תיקון החוק, המצב הבסיסי נותר ללא שינוי: מבנה השכר במגזר הציבורי מעוות, ומאפשר לכ-100 אלף עובדים ליהנות מהשלמה לשכר המינימום למרות ששכרם בפועל גבוה ממנו משמעותית.

      בעניין זה ראוי להזכיר דברים שאמר בעבר שר הרווחה, חיים כץ, בזמן שכיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. "יש לי דיבור עם יו"ר ההסתדרות, והוא ינסה... לבטל את תוספת ההשלמה (לשכר המינימום, ש.ה)", הסביר כץ לחברי הוועדה. "אני הנחתי הצעת חוק כזו, חבל שלא הצלחתי להעביר אותה. אני מאמין שיו"ר הסתדרות... ידאג שזה אכן יקרה".

      ובכן, זה לא קרה. עיוותי השכר השונים במגזר הציבורי ממשיכים להתקיים, ויש להם מחיר כלכלי וחברתי שמגיע למיליארדים רבים של שקלים. למשל, החזר הוצאות הרכב שמעניקה המדינה לעובדיה גורם לעיוות כפול: לא רק שבעלי רכב פרטי מקבלים החזר גם אם הם כלל אינם עושים בו שימוש, עצם הענקת ההחזר יוצרת תמריץ לעובדים לרכוש רכב פרטי במקום לנסוע בתחבורה ציבורית, שבה משקיעה המדינה מיליארדי שקלים בשנה.