גביית האגרה מהמשתמשים בכביש חוצה ישראל נדחתה לדצמבר

גביית אגרה מנהגים המשתמשים בכביש חוצה ישראל נדחתה לדצמבר - כך אמר ל"הארץ" מנכ"ל קבוצת דרך ארץ, אודי סביון. הקבוצה זכתה במכרז להקמת הקטע המרכזי של כביש חוצה ישראל, מגדרה ועד חדרה, ולתפעולו ככביש אגרה. מערכת האגרה תוכננה להתחיל לפעול בימים הקרובים, עם פתיחת קטע הכביש השני מבן שמן ועד צומת נחשונים. לדברי סביון, דחיית הגבייה נועדה לאפשר לנהגים להכיר את הכביש, להתרגל לנסיעה בו ולאפשר להריץ את מערכת האגרה.



בתוך שבועיים ייפתח לתנועה, כאמור, קטע הכביש בן שמן-נחשונים שאורכו 13 ק"מ. קטע זה יתחבר לקטע הכביש מקיבוץ איל ועד נחשונים, שאורכו 18 ק"מ, שנפתח לתנועה בתחילת אוגוסט 2002. לדברי סביון, שני הקטעים יאפשרו נגישות נוחה לנהגים המגיעים מכיוון ירושלים לאזור השרון, לערים רעננה וכפר סבא למשל.



בדצמבר 2002 עתיד להיפתח קטע נוסף בכביש, מאזור רמלה-נשרים ועד בן שמן,
שאורכו 9 ק"מ. שאר הקטעים ייפתחו ב-2003-2004. אורך הכביש כולו הוא כ-90
ק"מ. לדברי סביון, עד כה הושלמו העבודות ב-60% מהכביש,



והושקעו בו כ-3 מיליארד שקל.



קטע הכביש בן שמן-נחשונים כולל גם את מנהרות חדיד, שאורך כל אחת מהן הוא
445 מטר. סביון אמר כי בשתי המנהרות הותקנו מערכות שליטה ובקרה על ניטור
זיהום אוויר, וכן שלטי כניסה ומחסומים אוטומטיים שייסגרו במקרה של
תקלה.



חוצה ישראל הוא הכביש הראשון בישראל שהוקם על ידי יזם פרטי ובמימונו,
והראשון שיופעל ככביש אגרה. העובדה שיזם פרטי הקים את הכביש ואחראי על
אחזקתו במשך תקופה ממושכת (כ-30 שנה), עודדה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
המאריכות את חיי הכביש ומקלות את אחזקתו. בנוסף הוקמה מערכת אלקטרונית
לגביית אגרה שמאפשרת מעבר חופשי בין קטעי הכביש בלא עצירה.



לפי נתוני דרך ארץ, מדי יום נוסעים בכביש כ-30 אלף כלי רכב בממוצע. לדברי
החברה, מיום פתיחת הכביש קיבלו כ-390 נהגים סיוע מצוות השירות של הכביש.



נהגים שנתקעו בכביש מסיבה כלשהי - מחסור בדלק, מנוע שהתחמם, בעיה חשמלית
וכדומה - קיבלו, לדברי דרך ארץ, סיוע מהיר מצוות הסיוע המסייר דרך קבע
בתוואי.



המדינה התחייבה להעניק לדרך ארץ רשת ביטחון המבטיחה מספר נסיעות מינימלי
בכביש, אם כי הסיכון בגין גביית האגרה מהמשתמשים הוטל על החברה. זו
הקימה לשם כך מערכות גבייה המאפשרות לקבל מידע על בעל הרכב ממחשב משרד
הרישוי שבמשרד התחבורה.



ההחלטה להקים את הכביש ותחילת העבודות בו לוו בהתנגדות עזה ומתוקשרת מצד
גופים ירוקים, שטענו כי מדובר בפרויקט יומרני וראוותני הפוגע שלא לצורך
בקרקע, בנוף ובאיכות הסביבה.