מתמחים: גם לכם יש זכויות

רוב המקצועות הדורשים תקופת התמחות מאופיינים לרוב בפערי כוחות משמעותיים לטובת המעסיק. בעת חיפוש התמחות, נמצא העובד בדרך כלל בעמדת נחיתות, שכן ההתמחות מהווה תנאי לקבלת רישיון לעסוק במקצוע, ובלעדיה לא יוכל להשלים את דרישות הסף לעיסוק במקצוע שלו. עם מקצועות אלה נמנים עריכת דין, ראיית חשבון, ייעוץ מס, משרדי חקירות, משרדי תיירות וכדומה.

אם לא די בכך, במקצועות מסוימים קיימת תחרות קשה על מקום ההתמחות, מה שמחליש עוד יותר את כוח המיקוח של המועמד להתמחות. ניסיון למתן תחרות זו נעשה הן על ידי לשכת עורכי הדין והן על ידי לשכת רואי החשבון, שקבעו מועדים אחידים לקיום ראיון למתמחים, באופן שלא ייחסמו מקומות עבודה מבוקשים ותינתן לכל מתמחה הזדמנות שווה להשתלב בהם.

בדברי ההסבר לתיקון כללי לשכת עורכי הדין בסוגיה זו, בעת כהונתה של ציפי לבני כשרת המשפטים, נטען כי מטרת התיקון היא דווקא השוואת ההזדמנות למעסיקים – ומתן אפשרות למגזר הציבורי, שקולט מתמחים מאוחר יותר, לקבל מועמדים טובים, שבדרך כלל ממהרים להצטרף להתמחות במשרדים פרטיים.

התשובה לשאלה אם למעסיק מותר לדרוש ממתמחה לעבוד בחינם או בשכר נמוך משכר מינימום בתקופת ההתמחות, היא שלילית. מתמחה הוא עובד וחוק שכר מינימום חל עליו. בית הדין לעבודה כבר קבע בעבר, כי יועץ מס שהעסיק במשרדו מתמחה בחינם, חייב לשלם לו למפרע שכר על עבודתו, על אף שהמתמחה הסכים לעבוד ללא שכר בתקופת ההתמחות.

לפי הפסיקה, הסכמת העובד לעבוד בתנאים אלה אינה חוקית. ואולם, מאחר שהעובד היה שותף לסידור זה לא חויב המעסיק בפיצויי הלנת שכר. גם במקרה של גרפיקאית שהתחילה לעבוד מיד בתום לימודיה במשרד פרסום ללא תשלום, קבע בית הדין כי אף שהנוהג הזה מקובל בענף – הוא נוגד את החוק".

יש לזכור כי המתמחה הוא עובד לכל דבר ועניין. לפיכך, חלים עליו כל חוקי המגן לרבות חוק שעות עבודה ומנוחה. חוק זה מחייב כל עובד שעבד בשעות נוספות לקבל תמורה מיוחדת עבור העבודה הנוספת. אמנם יש מקומות עבודה שבהם נהוג להעניק לעובד תשלום גלובלי עבור שעות נוספות, שמחושב לפי ממוצע העבודה בשעות נוספות על פני תקופה מסוימת, אך חשוב להבהיר כי מדובר בתשלום שמצטרף לשכר הרגיל של העובד. למעשה, חלה על המעסיק החובה לוודא שהוא לא מקפח את העובד מבחינת השעות הנוספות שהוא מבצע בפועל. ההסבר המשפטי לכך הוא שחוק הגנת השכר אוסר על תשלום שכר גלובלי לעובד שגם חוק שעות העבודה והמנוחה חל לגביו. כלומר, לא ניתן להבליע את התשלום עבור שעות נוספות בתוך שורת השכר. למעסיקים מומלץ להקפיד על סעיף זה שכן כבר היה מקרה שבו בית הדין פסק לטובת מתמחה בעריכת דין שקיבל שכר גלובלי, ותבע תשלום נוסף עבור השעות הנוספות.

לפי הגדרת החוק פרילאנסר הוא מי שאינו עובד שכיר, אבל גם אינו בעל עסק עצמאי, ונהנה מגמישות גדולה בקביעת שעות העבודה שלו. מעמד זה מקובל במיוחד בתחום התקשורת, שם נהוג שעיתונאים, שחקנים ושדרים עובדים בעת ובעונה אחת בכמה אמצעי תקשורת ולא מזוהים עם מעסיק אחד.

יש לציין כי תכונות אלה אינן מאפיינות העסקת מתמחה, שכבול אך ורק למקום אחד, ושמחויב לשעות עבודה ומסגרת עבודה שהמעסיק קובע לו. מי שיעסיק מתמחה במתכונת של פרילאנס צפוי לתביעה ויחויב להעניק לעובד את מלוא זכויותיו.

מאחר שתקופת ההתמחות היא תקופת העסקה לכל דבר ועניין לעובד יש זכות לתבוע גם פיצויי פיטורים. עם זאת לעתים קיימות הוראות מיוחדות שמגבילות את הזכאות הזו. למשל, בחוקי לשכת עורכי הדין יש הוראה ספציפית שלפיה מתמחה לא זכאי לפיצויי פיטורים בתום תקופת ההתמחות. לעומת זאת, בהיעדרה של הוראה מקבילה בלשכת רואי החשבון, נפסקו למתמחה פיצויים לאחר שהגיש תביעה על פיטורים בתום תקופת ההתמחות.

לעומת פיצויי הפיטורים, על המעסיק חלה חובה להפריש למתמחה דמי פנסיה. צו ההרחבה להסכם הקיבוצי לביטוח פנסיוני מחייב את כל המעסיקים במשק לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני. אם העובד הוא בעל ביטוח ממקום עבודה קודם, החובה להפריש לו לפנסיה חלה מהיום הראשון לעבודתו בהתמחות. אם אין לו ביטוח פנסיוני קודם, הזכאות להפרשת כספים לפנסיה מתחילה לאחר שישה חודשי התמחות.

הכותבת היא עורכת דין ממשרד רובין–שמואלביץ, המתמחה בדיני עבודה