בעוד פרסום מסקנות ועדת שטרום מתעכב, בנק ישראל כבר נערך ליום שאחרי דוח הוועדה ומפרסם היום (ג') הוראות המקלות באופן ניכר על הרגולציה בתחום כרטיסי האשראי והסליקה. על הדרך, בנק ישראל מציב עובדות בשטח בכל הקשור לוויכוח שמתנהל מאחורי הקלעים באשר לשאלת הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי לאחר פיצולן מהבנקים, כאשר באוצר לוטשים עיניים לעבר הפיקוח עליהן.
מטיוטת הפיקוח על הבנקים, בראשות ד"ר חדווה בר, עולה כי הבנק מתכוון ליצור מדרגת פיקוח חדשה ונמוכה יותר מרמת הפיקוח על הבנקים. בכך מבקש הבנק להקל על חברות כרטיסי האשראי, שבעצם פעילותם כרוכים סיכונים פחותים יותר מאלה של הבנקים. מטרת המהלך היא "לעודד כניסת שחקנים נוספים לפעילות הסליקה ולתמוך בתחרות בתחום כרטיסי האשראי", לפי הודעת בנק ישראל. "המדיניות החדשה, לאחר כניסתה לתוקף, תשמש לבחינת מתן רישיון לסולקים חדשים ולמתן היתר שליטה בסולקים חדשים, שאינם חברות כרטיסי אשראי".
כידוע, רוב פעילותן של חברות כרטיסי האשראי היא בסליקה, וגם בבנק ישראל מכירים בכך שפעילות זו פחות מסוכנת מהפעילויות הבנקאיות המלאות, מה גם שבניגוד לבנקים, חברות כרטיסי האשראי אינן מגייסות פיקדונות מהציבור.
הוראות הפיקוח על הבנקים מתרכזות בשני מישורים: הקלה על כניסת סולקים חדשים והקלה בדרישות הרגולטוריות מחברות כרטיסי האשראי.
סולק וירטואלי
בכל הנוגע לכניסת סולקים חדשים, בבנק ישראל יאשר למבקשי רישיונות חדשים לקבל "מכתב נוחות" מהפיקוח על הבנקים עוד לפני מתן הרישיון, כך שהסולק החדש יוכל באופן מיידי להתחבר למערכת כרטיסי החיוב ובמקביל להשלים את תהליכי קבלת האישורים הנדרשים מול המפעילים הבינלאומיים לקבלת הרישיון.
הקלה נוספת שמציע בנק ישראל היא הסרת חסם טכנולוגי בהתחברות למערכת כרטיסי חיוב, כך שתינתן האפשרות לסולק החדש, לאחר קבלת רישיון מבנק ישראל, להתחבר למערכת כרטיסי החיוב על בסיס הסכם שיחתום עם סולק קיים, אשר יארח את הסולק החדש על התשתיות שלו (במתכונת של מאגד). הדבר מזכיר את "המפעיל הווירטואלי" ברפורמת הסלולר, שאפשר לשחקנים חדשים "לרכב" על רשתות הסלולר של המפעילות הוותיקות. בבנק ישראל מדגישים כי "האירוח יינתן לתקופת זמן מוגבלת (לדוגמה, עד לקבלת האישורים הנדרשים מהארגונים הבינלאומיים לצורך סליקה עצמאית של מותגיהם ועד למעבר חלק משמעותי מפעילות הסליקה בישראל למערכת כרטיסי החיוב החדשה - EMV).
החלק השני של ההקלות נוגע לרגולציה המושתת על חברות כרטיסי האשראי. כאן קובע בנק ישראל שלוש הקלות: הפחתת גודל גרעין השליטה המינימלי מ-50.1% ל-20% בסולק גדול ו-25% לסולק אחר, הקלה בדרישות "החוסן הפיננסי" מבעל השליטה בסולק לרמה של 150% כנגד האינטרס ההוני לעומת 250% היום בבנקים, וכן יאפשר בנק ישראל החזקת אמצעי שליטה בסולק (במישרין או בעקיפין) באמצעות תאגידים שעד היום נאסר עליהם להשתתף בשרשרת השליטה. כך, למשל, חברת ריאלית או קרנות השקעה יוכלו להרכיב גרעין שליטה בסולק.
יחד עם זאת, על מנת למנוע ריכוזיות בתחום, בנק ישראל קובע כי גוף מוסדי גדול לא יוכל לשלוט בסולק גדול, כך שבעצם הבנק מצמצם את מספר השחקנים שיוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי דוח שטרום (ולמעשה חוסם את חברות הביטוח הגדולות ובתי ההשקעות הגדולים). מעבר לכך, גם חברה ריאלית שתוגדר "משמעותית" לא תוכל לרכוש חברת כרטיסי אשראי גדולה.
כמו כן, בכוונת הפיקוח על הבנקים לאפשר ביזור גרעין שליטה בסולק. כך, הבעלות על סולק או חברת כרטיסי האשראי תוכל להיות מבוזרת לחלוטין או בעלות במבנה של גרעין שליטה. לצורך כך נדרשים תיקוני חקיקה, אשר יחילו הסדרים דומים לאלו החלים ביחס לתאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה.
בבנק ישראל משאירים דלת פתוחה להקלות נוספות ומציינים כי "בכוונת הפיקוח על הבנקים לבצע במהלך שנת 2016 התאמה בתחולת הוראות ניהול בנקאי תקין, תוך הקלת הנטל הרגולטורי על סולקים, לנוכח הייחודיות של גופים אלו והסיכון הנמוך יותר בפעילותם בהשוואה לבנקים. ההתאמה תבוצע ביחס להוראות חדשות וגם ביחס למלאי הוראות ניהול בנקאי תקין הקיים כיום. בין היתר, הפיקוח על הבנקים בוחן הקלה בדרישות ההון מסולק".
בר, המפקחת על הבנקים, הוסיפה כי "הפיקוח על הבנקים נוקט בצעדים להגברת התחרות בתחום כרטיסי החיוב ובתחום האשראי. המהלך הנוכחי יאפשר לגורמים נוספים מהארץ ומחו"ל להיכנס לשוק הסליקה וכרטיסי האשראי, לטובת משקי הבית ובתי העסק הקטנים והבינוניים. בנוסף, השינויים שפרסמנו היום ואלה המתוכננים יובילו ליצירה של "מדרגה" פיקוחית חדשה בתוך הפיקוח על הבנקים, מקלה יותר לעומת הבנקים, שתכלול גופים פיננסיים שאינם מגייסי פיקדונות אולם הנם בעלי חשיבות מערכתית ליציבות המערכת הפיננסית והמשק כולו".