שרית (שם בדוי) לא חשבה שבעקבות מחלת הפסוריאזיס (ספחת) ממנה סבלה עוד לפני גיוסה לצה"ל, היא תוכר כנכת צה"ל. בין השנים 2003-2005 היא שירתה שירות צבאי מלא, אך כבר בתחילת השירות, בתקופת ההכשרה, חשה שהיא נתונה תחת לחץ נפשי רב ומיד ולאחר הטירונות החלה להבחין בפריחה בגופה ואובחנה כמי שסובלת מפסוריאזיס.
שרית הגישה תביעה להכרה כנכת צה"ל לצורך קבלת תגמולים ממשרד הביטחון. היא נשלחה למומחה מטעם המשרד למחלות עור ומין. במהלך הבדיקה, מצא המומחה כי שרית אובחנה למעשה כבר בקופת החולים כחולה בפסוריאזיס מספר ימים לפני הגיוס, שכן בגופה החלו לבצבץ סימנים של המחלה. המומחה קבע "בהתחשב בהתפרצות המחלה בעיקר לאחר הגיוס תוך כדי ההכשרה והסטרס הנובע מהליך זה, הנני נוטה להכליל את התיאור היחיד של פסרואזיס מספר ימים טרם הגיוס כחלק מהציפייה והלחץ לפני תחילת השירות הצבאי". המומחה קבע כי קיים קשר בין המחלה והשירות, ולפיכך הוכרה כנכת משרד הביטחון.
שרית היתה אחת הראשונות שמשרד הביטחון קיבל את תביעתה לאחר שהכיר כי הלחץ לפני הגיוס הוא זה שגרם למחלה ולכן צריך לראות את מחלתה כאילו נגרמה באופן מלא עקב שירותה. אגף השיקום קבע כי מחלת הפסוריאזיס אירעה בתקופת שירותה ועקב השירות הצבאי, והוועדה הרפואית במשרד הביטחון קבעה לשרית נכות בדרגה של 20%.
פסוריאזיס היא מחלה תורשתית. מדובר במחלת עור כרונית שעשויה להתפרץ עקב "טריגר", כגון מצב דחק נפשי. המחלה מתאפיינת בנסיגות והחמרות לסירוגין. בשנים האחרונות משרד הביטחון מכיר במחלות שנגרמו כתוצאה מהשירות הצבאי ותנאיו. כך למשל במחלת הפסוריאזיס ובמחלות אחרות כגון סוכרת, סכיזופרניה וטרשת נפוצה, ככאלה שנגרמו עקב לחץ נפשי במהלך השרות הצבאי, עם זאת מדובר בהליך קפדני שהמשרד בודק כל מקרה לגופו.
חשוב לדעת כי גם כאשר משרד הביטחון דוחה את תביעתו של הנכה, הוא רשאי לערער על החלטת קצין תגמולים תוך 30 יום לביהמ"ש השלום. על פי הפסיקה, על הנכה יהיה להוכיח כי נכותו נגרמה עקב תנאי השירות הצבאי. כיום הפסיקה מכירה כנכה צה"ל במחלת הפסוריאזיס אם הנכה הוכיח כי היה בלחץ מתמשך ותוך שלושה חודשים פרצה המחלה ו/או אם הנכה נחשף לאירוע חריג ותוך 3 חודשים מיום האירוע פרצה המחלה. על הנכה להוכיח באופן "מתקבל מאוד על הדעת" כי עקב תנאי שירותו אשר היוו "טריגר" פרצה המחלה. חובת ההוכחה הינה על התובע. מאחר שלא תמיד מחלות מאובחנות בתוך שלושה חודשים, תיעוד רפואי המתאר כמה זמן סובל האדם מנגעים פסוריאטיים יאפשר להגיע למסקנה מתי פרצה המחלה גם אם היא אובחנה בשלב מאוחר יותר.
במקרה אחר חייל ששימש כטבח והיה חשוף ללחץ מתמשך ואינטנסיבי לקה במחלת הפסוריאזיס. הוגשה תביעה למשרד הביטחון אשר נדחתה. הוגש ערעור לבית משפט השלום בחיפה. ביהמ"ש קבע כי יש להכיר בקשר סיבתי של מחצית ע"ח השירות. בשלב יותר מאוחר ועל אף פסק הדין, פנינו בעיון נוסף למשרד הביטחון בבקשה להכיר בנכה באופן מלא, לבקשה צירפנו ראיה חדשה - חוות דעתו המקצועית של פרופ' אריה אינגבר אשר קבע כי יש להכיר במחלת הפסוריאזיס ככזו שנגרמה עקב תנאי השירות. קצין התגמולים דחה את העיון הנוסף והותיר את ההכרה מחצית ע"ח השירות. ערעור נוסף הוביל לפסק דין שני שקבע כי יש להכיר בנכה באופן מלא, דהיינו מחלת הפסוריאזיס נגרמה ע"ח השירות הצבאי. משמע כי על אף פסק הדין הראשון בתיק, בעקבות הליך נוסף הגענו לערעור שני בבית המשפט שלבסוף הנכה הוכר בגרימה. וועדה רפואית קבעה לנכה 20% נכות לצמיתות
כאשר קיימת הכרה במחלת הפסוריאזיס תיקבע דרגת נכות ע"י וועדה רפואית בהתאם לחומרת מצבו הרפואי של הנכה. משמעות דרגת הנכות בשיעור 20% היא, בין השאר, שהנכה זכאי לתגמול חודשי לכל חייו וכן לטיפול רפואי באמצעות אגף השיקום.
הכותבים הם עורכי דין מומחים לתביעות נגד משרד הביטחון ובייצוג נכי צה"ל