מגלגלים מיליארדים: האם הגיע הזמן ללגאליזציה?

לפני כחצי שנה עורר מפכ"ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, סערה ציבורית קטנה. "יותר ויותר אזרחים רוצים ודורשים להתיר את השימוש בקנאביס", אמר דנינו בזמן ביקור בבית ספר בבית שמש. בהמשך דבריו הבהיר כי הגיעה העת שהמדינה "תבדוק ותבחן את העמדה המסורתית" בעניין השימוש בקנאביס. האם הגיעה העת לאמץ את עמדת המפכ"ל לשעבר, ואולי אף להתיר שימוש חופשי בקנאביס?

התרת השימוש בקנאביס ("לגאליזציה") היא סוגיה שלרוב מעוררת הרבה מאוד רגשות, ומעט מאוד הגיון ושכל ישר. לתוך קלחת הטיעונים שמעלים תומכים ומתנגדים, ראוי להוסיף את ההיבט הכלכלי: הפיכת השימוש בקנאביס לחוקי יכולה לחסוך למדינת ישראל מאות מיליוני שקלים, ואף להכניס לקופתה עוד מאות מיליונים נוספים.

על כמה כסף בדיוק מדובר? להערכת חוקרים ממכון ירושלים לחקר שווקים, מדינת ישראל מוציאה בשנה יותר מ-700 מיליון שקל על אכיפת האיסור להשתמש בקאנביס. מנגד, התרת השימוש בקנאביס עשויה לתרום להגדלת הכנסות המדינה ממסים. במכון ירושלים העריכו שכמעט מיליארד שקל ייכנסו לקופת המדינה בעקבות התרת השימוש בקנאביס.

וזו רק התועלת הישירה. במדינות בארה"ב שהתירו בשנים האחרונות את השימוש בקנאביס נרשמו תועלות נוספות. למשל, התרת השימוש בקנאביס בקולורדו יצרה מקומות עבודה ועודדה תיירות נכנסת, ויש מי שטוענים כי אף הובילה לירידה במספר תאונות הדרכים שנגרמו עקב שימוש בסמים.

ייתכן שחלק מהדיווחים על תועלות ה"לגאליזציה" של קנאביס מופרזים או מקדימים את זמנם. לפי המדען הראשי של הרשות למלחמה בסמים, ד"ר יוסי הראל פיש, ניתוח כלכלי של מכון ירושלים, שהוצג לאחרונה באחת מוועדות הכנסת ותמך בהתרת השימוש בקנאביס, היה מגמתי ונעדרו ממנו משתנים רבים. "התמונה היא אחרת לחלוטין", התריע המדען הראשי.

אלא שגם אם לגאליזציה לא תיצור מקומות עבודה ולא תמריץ את המשק המקומי, אי אפשר להתעלם מכך שהמדינה משקיעה סכומי עתק באכיפת עבירה שכלל לא ברור אם ראוי שהיא תהיה עבירה פלילית. "אנשים עובדים ומתפקדים ומצליחנים ושאפתנים... הופכים להיות עבריינים פליליים", הסבירה ח"כ תמר זנדברג ביוני האחרון בדיון של ועדת חוקה, חוק ומשפט. "החוק היום מפליל התנהגות שהיא לא פלילית ולא צריכה להיות פלילית".

על-פי הערכות של מרכז המחקר של הכנסת, שמבוססות של סקר שערכה בעבר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, כ-11% מהאוכלוסייה הבוגרת (גילאי 18 עד 40) עושה שימוש לא חוקי בסם כלשהו, כאשר עיקר הצריכה היא של קנאביס. על-פי נייר עמדה שפרסם מרכז המחקר של הכנסת, קרוב לרבע מיליון ישראלים צורכים קנאביס.

למרות שהנחיות שפרסם בעבר היועץ המשפטי לממשלה מתיימרות להגביל את האכיפה נגד אזרחים נורמטיביים, שצורכים קנאביס לשימוש עצמי בלבד, בפועל נפתחים אלפי תיקים נגד אזרחים אלה בדיוק. כמה תיקים? פרסומי המשטרה אינם מבחינים בין סוגים שונים של סמים, ולכן אפשר רק להעריך. במכון ירושלים העריכו כי ב-2012 נפתחו כ-17 אלף תיקים פליליים בגין עבירות שקשורות בקנאביס.

אמנם חלק גדול מהתיקים נסגרים בסופו של דבר, תחת עילת "חוסר עניין לציבור", אך עצם האכיפה גורר השקעת משאבים רבים. בניהול של תיקים פליליים מעורבים שוטרים, תובעים, סנגורים, שופטים וגם עובדי מזכירות בבתי המשפט. להערכת מכון ירושלים לחקר שווקים, כ-5% מסך תקציב הסדר הציבורי – ובכלל זאת, תקציבי המשטרה ובתי המשפט – מופנים לאכיפת איסור השימוש בקנאביס.

כמה זה יוצא בשקלים? ב-2013 העריכו במכון ירושלים שהעלות השנתית מגיעה לכ-690 מיליון שקל, אך לאחרונה עדכנו שם את הנתון. "היום, העלות הישירה... היא 785 מיליון שקל", הסבירה חוקרת מהמכון באחת מוועדות הכנסת ביולי האחרון. כ-596 מיליון שקל מתוך הסכום ייחסכו בעלויות שכרוכות בהפללה של צרכני קנאביס, וכ-188 מיליון שקל ייחסכו בעלויות שכרוכות בהפללה של סחר.

בנוסף, הסדרת השימוש בקנאביס – בדומה לנהוג בכל הנוגע לאלכוהול וסיגריות – עשויה גם להגדיל את הכנסות המדינה ממסים. "יש הכנסות ממסים שהמדינה יכולה לקבל היום מהתרת השימוש של הקנאביס והיא לא מקבלת", הסבירה חוקרת ממכון ירושלים ביולי האחרון. "אנחנו לא מכניסים את הכסף הזה לקופת המדינה, ולכן זאת עלות".

להערכת חוקרי מכון ירושלים, לא פחות מ-950 מיליון שקל ייכנסו מדי שנה לקופת המדינה בעקבות לגאליזציה של קנאביס.

ומתברר שזה לא סוף החשבון והחיסכון. עלות נוספת ועקיפה נוגעת לצרכני קנאביס שפרנסתם נפגעת בגלל פתיחת תיק פלילי. "זה פוגע בהכנסות העתידיות של האדם (אם) פותחים לו תיק", הסבירה חוקרת ממכון בירושלים. "יש משרות שהוא לא יכול להתקבל אליהן, והרבה מאוד מחקרים שנעשו על כך בחו"ל מצאו שהפגיעה בהכנסות מגיעה ל-5% למשך כעשר שנים לאחר שפותחים לו תיק".

העלות העקיפה שתיחסך בעקבות לגאליזציה נאמדת בסכום שנע בין כ-30 מיליון שקל ו-50 מיליון שקל בשנה. וכעת אפשר להגיש חשבון מלא: יותר מ-1.8 מיליארד שקל בשנה, שמורכבים מחיסכון בסך של כ-875 מיליון שקל, הגדלת הכנסות בסך של כ-950 מיליון שקל, וחיסכון עלויות עקיפות בסך של כ-50 מיליון שקל.

יש מי שטוענים שחישוב התועלות של הלגאליזציה מוגזם ואף מופרך. ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול עד לאחרונה, יאיר גלר, התבטא בעבר בחריפות בעניין נתונים שפרסם מכון ירושלים, וגם המדען הראשי של הרשות הבהיר מה דעתו באחת מוועדות הכנסת: "אין לי אלא לומר שהנתונים הללו זאת הצגה מאוד מגמתית של... העלות. אני לא אומר מגמתית מבחינה סיבתית, אבל אני אומר שחסר שם אלמנטים גדולים".

ייתכן שהערות האזהרה של בכירי הרשות יתבררו כנכונות. ייתכן גם שהעלות האמיתית של אכיפה והפללה של עבירות הקשורות בקנאביס נמוכה מזו שהוצגה על ידי מכון ירושלים. אך אי אפשר לפטור בלא כלום את ההערכה לפיה המדינה משקיעה מאות מיליוני שקלים באכיפה של עבירה שכלל לא צריכה להיות עבירה פלילית – ועל כך תעיד הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שכבר הבהיר בעבר שאין למדינה כל עניין לרדוף אחר מי שצורך קנאביס לשימוש עצמי בלבד.

בוויכוח אודות לגאליזציה של קנאביס אפשר להפליג עוד ועוד בטיעונים מוסריים, משפטיים ואף בריאותיים ומדעיים. אפשר למשל להשוות בין אלכוהול וקנאביס, ולטעון שכל עוד המדינה אינה מונעת מאזרחיה מלשתות אלכוהול, אין סיבה שהיא תמנע מאותם אזרחים מלצרוך מעט קנאביס לשימוש עצמי ולצורכי "פנאי".

אבל נראה שבעיקר אי אפשר להתעלם מכך שבכל הנוגע לעמדות הציבור, חל שינוי עקבי ביחס לקנאביס. "קשה לפספס את השינוי שחל בתחום הזה", אמרה ח"כ תמר זנדברג, בדיון שנערך בוועדת חוקה, חוק ומשפט בחודש יוני. "מי שמסתכל בשנתיים-שלוש השנים האחרונות, אחרי השינויים גם בדעת הקהל, גם באכיפה ו(גם) במדיניות לפחות המוצהרת, רואה שכל אותן אזהרות והפחדות... אין להן שחר".

לשינוי הזה יש תועלת כלכלית, ואפשר לממש אותה ביותר מדרך אחת. אפשר לבחור בלגאליזציה "מלאה", שתהפוך את השימוש בקנאביס לחוקי למהדרין, אך אפשר גם לנקוט בגישה של אי-הפללה ("דה-קרימינליזציה"): לפי גישה זו, המדינה פשוט תפסיק להתייחס לשימוש עצמי בקנאביס כאל עבירה פלילית, ובעקבות זאת ייחסכו גם עלויות ישירות של האכיפה וגם עלויות עקיפות שמשפיעות על הצרכנים עצמם.

האם מדינת ישראל בשלה לשינוי? "יש כאן סימן שאלה גדול מאוד", סיכמה ח"כ זנדברג את הדיון ביולי האחרון, "שהולך ועולה ומתגבר עם השנים לגבי שאלת המעמד החוקי... האם הוא מוצדק, האם הוא אפקטיבי, האם הוא מוכיח את עצמו... סימני השאלה האלה הופכים לסימני קריאה שכנראה שלא. זה מחייב את כולנו לבחינה מחדש".