פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גשרים של חיבה: מה מחפשים 200 צעירים גרמניים בישראל?

      לרגל ציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגרמניה משרד החוץ מצא דרך מקורית לציין את המאורע והחליט להטיס 200 צעירים מבטיחים לסיור בארץ מובטחת לא פחות

      פרויקט המטוס (יח"צ , לי פליישר)
      המשלחת עם נחיתתה בישראל (צילום: לי פליישר)

      על רקע גל טרור האחרון שפוקד את אירופה והחלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים המיוצרים בהתנחלויות נחתה אתמול בארץ (א') משלחת של 200 צעירים גרמניים לביקור בן 5 ימים, שמטרתו להפגיש את ההנהגה העתידית של גרמניה עם זו של מדינת ישראל. על היוזמה והביצוע אמון משרד החוץ הישראלי, שהשכיל להבין את צורך לטפח את היחסים עם הדור הצעיר של גרמניה אשר סומן כמי שאמור להוביל את המדינה ולמלא בה תפקידים מרכזיים בעוד מספר שנים.

      "מטרת המשלחת היא לאפשר לצעירים חשיפה בלתי אמצעית לישראל," מסביר השגריר הישראלי בגרמניה יעקב הדס הנדלסמן, "בדרך כלל מה שצעירים גרמניים יודעים על ישראל זה מה שהם לומדים בבית הספר בהקשר של השואה ומצד שני יש את מה שהם שומעים ורואים בתקשורת. המשלחת תאפשר להם להיחשף לישראל המודרנית ואנו מקווים שהם יזכו במהלך הביקור לתמונת מצב מקיפה, שתאפשר להם לחבר את העבר להווה ובכך לשמר את היחסים בין שתי המדינות בעתיד כפי שהוא כיום."

      פרויקט המטוס (יח"צ , לי פליישר)
      שגריר ישראל בגרמניה יעקב הדס הנדלסמן עם דניאלה שאדט, אשת הנשיא הגרמני (צילום: לי פליישר)

      היסטוריה של כאב

      חברי המשלחת יסיירו בארץ בשלוש קבוצות. האחת תתמקד בנושאים כלכליים וביזמות טכנולוגית. השניה תתמקד בתרבות ואמנות והשלישית במיזמים חברתיים. במשך שהותם בארץ יסיירו ב-"יד-ושם", ייפגשו עם נשיא המדינה ועם ראש הממשלה, יקבלו תדרוכים מדיניים ויבקרו בחברות היי-טק, מוסדות תרבות וארגונים ישראלים בכל אחד מהתחומים הנ"ל.

      מיותר לציין כי יחסיה הדיפלומטיים של ישראל עם גרמניה נחשבים למורכבים וטעונים הרבה יותר לעומת מדינות אחרות בעולם. מצד אחד, העובדה כי השמדת יהודי אירופה במהלך מלחמת העולם השניה התבצעה על אדמת גרמניה הנאצית גרמו לראשי ההנהגה היהודית לפעול ברגשות מעורבים בראשית שנות ה-60'. אבל מאידך, היה ברור כי חשיבותה הגוברת של גרמניה לכלכלתה ולביטחונה של ישראל, כמו גם מעמדה המתחזק בעולם וקשריה עם העולם הערבי ועם מדינות המזרח התיכון חייבו למעשה כינון יחסים רשמיים. אלה נחתמו לראשונה במאי 1965.

      "לכל בן אדם יש כמה שכבות," אומר פביאן וונדרליק (31), יזם ומייסד אתר אינטרנט ללימוד שפות LINGODA מברלין, שיסייר בארץ במסגרת האשכול הכלכלי. "משפחה וחברים הם שכבה אחת שמקיפים אותך וישנה שכבה חיצונית של לאומניות. בגלל ההיסטוריה המורכבת בין שתי המדינות שלנו זה כבוד בשבילי בתור גרמני להיות מוזמן לישראל.

      "הרבה גרמנים רואים בישראל כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, כמדינה בעלת ערכים דומים לעם הגרמני – שדוגל בחופש ובזכות קיום בסיסית - ולכן אנחנו גם מרגישים שיש לנו מחויבות היסטורית לקיומה של מדינת ישראל. הגורל שלנו שזור ביחד".

      מה הסיפור מאחורי הלוגו הרישמי של המשלחת לציון 50 שנות שיתוף פעולה בין ישראל לגרמניה?

      פרויקט המטוס (יח"צ , לי פליישר)
      פביאן וונדרליק מחזיק את כרטיס המשלחת ביד (צילום: לי פליישר)

      הצעיר האחראי

      במושב פנימי לצד חלון המטוס יושב בשתיקה פלוריאן הרטמן (29) ומציץ בלו"ז האינטנסיבי של המשלחת למשך החמישה הימים הקרובים. במבט חטוף לא ניתן לנחש כי מדובר בראש העיר הצעיר ביותר בגרמניה. אבל מסתבר שהרטמן מושך עניין לאו דווקא בגלל יכולת ההנהגה שלו אלא יותר בשל שמה של העיירה בראש הוא עומד: דכאו.

      "מחנה הריכוז דכאו מוכר כמובן לכולם," אומר הרטמן ועוטה על פניו מבט אמפתי, "הנוער שלנו יודע הרבה על ישראל ועל מה שהתרחש במלחמה. בבתי הספר שלנו יש אפילו חובת ביקור במחנה ריכוז. את ההיסטוריה לא ניתן למחוק, אבל את העתיד עוד אפשר לשנות. יש לנו מחויבות, לתושבי העיירה דכאו וגם לי בתור ראש העיר, שדבר כזה לא יקרה יותר לעולם.

      "במשך שנים אנו מנסים למצוא בדכאו עיר שתסכים להיות התאומה שלנו בישראל. קודמיי בתפקיד היה במגעים עם העיר ראש העין ובמשך תקופה היה נדמה שנצליח לקיים יחסים בין שתי הערים. אבל היו ניצולי שואה שהתנגדו לשיתוף הפעולה והעניין בוטל. אני מאמין שאפשר בעזרת צעדים קטנים לשקם את התדמית של עיריית דכאו ומשלחת כזאת כמו שמארגן משרד החוץ היא צעד אחד קטן. החלום שלי שאמצא בישראל עיר שתסכים לשתף פעולה".

      והעתיד אכן נראה מבטיח עבור החלום של הרטמן, שצפוי להיפגש במהלך ביקורו בארץ עם שרגא מילשטיין, ניצול שואה מברגן בלזן, ראש מועצת כפר שמריהו בעבר ויו"ר מכון לחקר השואה "משואה" בהווה. הרטמן מקווה כי בעזרתו של מילשטיין הוא יצליח ליצור קשרים עם מועצות מקומיות שישקלו להגשים את חלומו.

      פרויקט המטוס (יח"צ , לי פליישר)
      מחפש עיר תאומה בישראל. ראש עיריית דכאו, הרטמן (צילום: לי פליישר)

      נסיכת הקרח הגרמנית

      "לא אשקר ואגיד שההורים שלי לא פחדו קצת שהם שמעו שאני באה לישראל," מספרת אנה- מריה שוק, עיתונאית צעירה בת 26 מתחנת הטלוויזיה ZDF הגרמנית. שוק תסייר בארץ במסגרת האשכול החברתי ותבקר בין היתר בבית חולים "וולפסון", מרכז "נא לגעת" ותצפה במשחק כדורגל מעורב בין ילדים יהודים וערבים. "אבל גרתי בקייפטאון למשך תקופה אז אני יודעת איך לשמור על עצמי," היא מספרת בחיוך רחב.

      פרויקט המטוס (יח"צ , לי פליישר)
      אנה מריה שוק. ךראות מקרוב מה מתרחש כאן (צילום: לי פליישר)

      בניגוד לרוב חבריה מהמשלחת, שהידע שלהם על ישראל מתמצא בלימודי השואה שקלטו בבית הספר, שוק בקיעה בפרטים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. "הייתי סטודנטית ליחסים בינלאומיים ואני רואה את מחויבות בתור עיתונאית גרמנייה להכיר את הקונפליקט. אני רוצה לבוא להכיר את האוכלוסייה מקרוב ולראות במו עיני מה מתרחש כאן," היא אומרת.

      "לצערי למרות אירועי הטרור בפריז, דעת הקהל באירופה לא מגלה יותר מדי אמפטיה למצב בישראל. הפצע עוד טרי מדי והם מכונסים מאוד בעצמם כרגע וזה מובן, אבל אין ספק שאנשים מתחילים להרגיש שזה מתקרב לחצר האחורית שלהם".

      רוצים לשמוע עוד פרטים על המשלחת של משרד החוץ?