פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קרן השתלמות – ניהול החיסכון נמצא בידיים שלכם

      השינויים התכופים בשוק ההון מחייבים עירנות ביחס למסלולי ההשקעה של קרן ההשתלמות. השוואת התשואות של 10 הקרנות הטובות ביותר בשש השנים האחרונות מדגימה את ההבדלים

      רואת חשבון (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      רוב החוסכים בקרן ההשתלמות אינם מחזיקים באסטרטגיית ניהול השקעה כלשהי וחשופים לפגיעה משמעותית בכספי החיסכון שלהם בעת משברים פיננסים, או לחלופין אינם נהנים מהתשואות הגבוהות שעושות הקרנות בזמן גאות כלכלית.

      לא פעם ניהול השקעה יכול להיות פשוט, כמו הקטנת החשיפה למניות בשוק שמתומחר ביוקר, או הגדלת החשיפה למניות בשוק זול. עצם שינוי החשיפה יכול להגדיל את התשואה השנתית הממוצעת של קרן ההשתלמות וכפי שראינו, כל אחוז משמעותי לסכום שנצליח לצבור.

      קרן השתלמות היא תוכנית חיסכון שבה משתתפים העובד והמעסיק שלו. על פי רוב, העובד מפריש 2.5% משכרו החודשי והמעסיק מוסיף עוד 7.5%, וזאת עד לסכום התקרה הקבועה בחוק - לשכיר 10% מתקרת שכר חודשי של 15,712 שקל, ולעצמאי תקרת הפקדה שנתית בסך 18,480 שקל.

      עובד ששכרו 10,000 שקל בחודש, יפריש מדי חודש 250 שקל והמעסיק יוסיף עוד 750 שקל. למעשה, מתוך 1,000 שקל שנכנסים לקרן ההשתלמות בחודש, העובד שילם מכספו 250 שקל, ואת שאר הסכום שילם המעסיק.

      הכסף הצבור בקרן ניתן למשיכה לאחר שלוש שנים למטרת השתלמות, ולאחר שש שנים ניתן למשוך אותו לכל מטרה אחרת. גבר מגיל 65 או אישה מגיל 60 יכולים למשוך את הכסף שנצבר לאחר שלוש שנים לכל מטרה. ההטבה המשמעותית ביותר של קרן ההשתלמות היא פטור ממס רווי הון בעת המשיכה.

      אדם שמחזיק בחשבונו בבנק מניות, יצטרך לשלם 25% מס מהרווחים הריאלים שצבר, כאשר הוא ימכור את המניות שהוא מחזיק. לעומת זאת על כספים שנצברו בקרן ההשתלמות הוא כלל לא יחויב במס על פדיון הקרן, שכולל את רווחי ההון שהיא צברה במשך השנים.

      תשואה לפי תקופת ההשקעה בקרן ההשתלמות (צילום מסך)

      מסלול החיסכון של הקרן

      לא מעט מן החוסכים כלל אינם יודעים באיזה מסלול חיסכון הם נמצאים וכיצד כספם חשוף לשוק ההון, למרות החשיבות של בחירה זו. בסך הכל קיימים שלושה מסלולי חיסכון עיקריים עבור קרנות השתלמות:

      מסלול מנייתי: חלק ניכר מכספי החיסכון בקרן מושקעים במניות (לעתים עד 90% מסך הכספים המנוהלים בקרן). הקרנות המנייתיות נבדלות זו מזו בפרמטרים רבים בהם מדיניות בחירת המניות ואחוז החשיפה למניות.

      מסלול איגרות חוב: איגרת חוב (אג"ח) היא סוג של הלוואה או שטר חוב, שמעניק הציבור למדינה כשהוא רוכש אג"ח ממשלתית, או לחברה מסוימת כשהוא רוכש אג"ח קונצרני. בתמורה מקבל המשקיע את סכום הקרן וכן ריבית במועד שנקבע מראש.

      בדומה לקרנות מנייתיות, גם קרנות ההשתלמות הרוכשות איגרות חוב, נבדלות זו מזו בפרמטרים רבים, למשל מידת החשיפה שלהן לאיגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, או מסלולי הריבית של ההשקעה באיגרות חוב - קבועה או משתנה.

      מסלול כללי: שילוב בין השקעה במניות לבין השקעה באיגרת-חוב ממשלתיות ובאיגרות חוב קונצרניות. ההבדלים בין הקרנות יכולים להשפיע מהותית על התשואה בין קרנות דומות במסלול זה. למשל, מדיניות של בחירת המניות או איגרות החוב, חלוקת הקצאת הכספים המנוהלים באפיקים השונים וכדומה.

      כדי לעמוד על הדמיון וההבדלים בין המסלולים השונים, בחנו את 10 קרנות ההשתלמות עם התשואות הטובות ביותר בכל קטגוריה מחודש אוקטובר 2009 ועד חודש אוקטובר 2015

      תשואה ממוצעת של 5 הקרנות הגרועות ביותר במשבר 2008 (צילום מסך)

      ראש בראש: הקרן המנייתית מול הקרן הכללית

      התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בתקופה הנבדקת היא תשואה של 70.3% ושייכת לקבוצת הקרנות המנייתיות. מייד לאחריה, במקום השני, קרן כללית שהשיגה תשואה מצטברת של 67.3%, זאת בעוד אחוז המניות בקרן המנייתית עמד על 77% ובקרן הכללית על 20% בלבד.

      רוב החוסכים לא מודעים ליכולת שלהם לנהל את השקעות הקרן ולשנות את מסלולי החיסכון שבו הם נמצאים, ללא עלות, לכל אורך תקופת חיי הקרן. חוסכים שלא היו מודעים למסלול החיסכון בו הם נמצאים ולא דאגו לשנותו, הפסידו בשנת 2008, בעת משבר הסאב-פריים בשוק האמריקאי, לא מעט כסף בקרן ההשתלמות שלהם.

      למשל התשואה הממוצעת ב-2008 של 5 קרנות ההשתלמות הגרועות ביותר במסלול החיסכון המנייתי הייתה 48%-, במסלול החיסכון הכללי היתה תשואה שלילית של 26%- ומסלול חיסכון ללא מניות הניב תשואה שלילית של 1.4%-

      לעומת זאת, התשואה השנתית באותה התקופה של 5 הקרנות המצטיינות בזמן המשבר היתה בממוצע כ-10% - כולן שייכות לקטגוריית הקרנות ללא מניות.

      10 קרנות ההשתלמות הטובות ביותר מאוקטובר 2009 עד אוקטובר 2015 (אתר רשמי , אתר גמל-נט של משרד האוצר)

      מיליון שקל בקרן השתלמות – חלום או מציאות?

      כעת בוודאי רבים מכם שואלים - אם כך, מדוע לקחת סיכון בשוק ההון ולא לבחור בקרן ההשתלמות מסלול ללא מניות? התשובה נעוצה בקשר ההפוך שקיים בין תשואה לסיכון. קרן ללא מניות אמנם תפסיד פחות בזמן משבר, אך גם תרוויח פחות בתקופת גאות.

      כך למשל, תשואה ממוצעת שנתית של חמש הקרנות המנייתיות או הכלליות הטובות ביותר בחמש השנים האחרונות הייתה תשואה חיובית של כ-7.4%, בעוד התשואה הממוצעת השנתית של חמש הקרנות הלא מנייתיות הטובות ביותר בחמש השנים האחרונות הייתה תשואה חיובית של כ-5%. לכאורה, הבדל זה לא נראה כה גדול, אך בחיסכון לטווח ארוך הוא מאוד משמעותי.

      לדוגמא, בהנחה שהתשואות הממוצעות יישארו כפי שהן היום, חוסך שצבר 50,000 שקל בקרן ההשתלמות וימשיך ויפקיד 1,000 שקל נוספים מדי חודש עם המעסיק שלו, בדמי ניהול של 1%, יצבור סכומים גבוהים יותר בקרן המנייתית או הכללית.

      אם נתבונן בטבלה, נוכל ללמוד שיש חשיבות מכרעת לקרן ההשתלמות אותה אנו בוחרים, סוג מסלול החיסכון אותו אנו בוחרים ולאורך תקופת החיסכון, בה הכספים בקרן "עובדים" עבורנו. שימו לב, כי חלק עיקרי מהרווחים הגבוהים בחיסכון לתקופות ארוכות טווח - נובע מחשיבותה הרבה של ריבית-דריבית בחיסכון לטווח ארוך.

      כעת, אם נניח לרגע שניתן להשיג מספרים אלו, מה הייתם ממליצים לזוג צעיר שהתשואה השנתית הממוצעת של הקרן שלו היא 7.4%? האם למשוך לאחר 6 שנים את הסכום הצבור בקרן בסך 318,000 (לשני בני-הזוג יחדיו) או למשוך את הקרן לקראת הפרישה בסכום צבור של 5,200,000? זו החלטה פיננסית מהותית, וככל שלחוסכים יש אופק השקעה ארוך יותר הם יוכלו ליהנות מאפקט הריבית דרבית לצבירת סכום כסף גבוה משמעותית שאותו יוכלו לנצל בעתיד לביצוע השקעות משמעותיות "בטוחות" כגון רכישת נכס נדל"ן, השכרתו וקבלת תשלום חודשי קבוע מדי חודש בפרישה (בנוסף לתשלום החודשי שיקבלו מקרן הפנסיה שלהם ומביטוח לאומי).

      יחד עם זאת, יש בעיה מהותית עם הנחת היסוד של הטבלה, שכן היא שהצגתי לעיל, שנבנתה על סמך ההנחה שהתשואות הממוצעות יהיו בעתיד כפי שהיו ב-5 השנים האחרונות. ראינו כבר כי משברים בשוק ההון לא בהכרח פוסחים על קרנות ההשתלמות (ועל אפיקי חיסכון אחרים לטווח ארוך). בעיה נוספת בדוגמא היא שהתייחסנו לתשואה נומינלית מבלי לקחת בחשבון את שיעור האינפלציה הצפוי.

      מהו מסלול החיסכון שהכי נכון עבורי?

      בתקופות של גאות כלכלית יש יתרון למסלול החיסכון המנייתי או הכללי אך מסלולים אלו עלולים להיפגע באופן משמעותי בעת תקופות של ירידות בשוק ההון. כמו בהרבה תחומים בחיים, אין כאן תשובת קסם אחת שטובה באופן מוחלט לכולם.

      עבור בעלי קרנות השתלמות שלא מתכננים לפדות אותן בזמן הקרוב, אלא להשתמש בהן ככלי חיסכון לטווח הבינוני-ארוך, המסלול המנייתי/כללי יכול להיות אפשרות טובה, שכן באופן מסורתי השקעה במניות לטווח ארוך נחשבת בעלת כדאיות השקעה גבוהה יותר מכמעט כל אפיק סטנדרטי אחר.
      עבור מי שמתכוון לפדות את כספי החיסכון של הקרן בתקופה הקרובה – כדאי לנתב את כספי הקרן למסלולים סולידיים יותר, כגון מסלול איגרות חוב, ובעיקר איגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר, או מסלול שקלי. השקעה בשני מסלולים אלה תביא לפגיעה קטנה יותר במקרה של ירידות בשוק ההון.


      ליאור ברק הוא מרצה בכיר ומנהל תחום אופציות ו- Capital Management במכללת פסגות. לתגובות ניתן לפנות למייל liorb@psagot.org.