רשות המסים שולחת יד לחשבונות הפרטיים של האזרחים

בשקט בשקט, מבלי ששמנו לב, מנסה רשות המסים לקדם חקיקה בכנסת שתפגע פגיעה אנושה במעט הפרטיות שעוד נותרה לאזרחי ישראל. הצעת החוק שהוגשה, מאפשרת לרשויות המס גישה אוטומטית לכל החשבונות הפיננסיים שאנו, אזרחי ישראל, מנהלים. פקידי שומה יוכלו לקבל גישה לחשבונות שלנו בכל הגופים הפיננסיים במדינה - חברות ביטוח, בורסה, מסלקות, בנק הדואר, קופות גמל, קרנות נאמנות, תיקי השקעות ועסקאות אשראי.

נשמע כמו תסריט בלהות? תסריט זה יכול בקלות להפוך למציאות. הצעת החוק כבר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת, אבל נתקלה בביקורת חריפה כשהגיעה לדיון בוועדת החוקה בשבוע שעבר. היועצת המשפטית של הוועדה הביעה חשש לחוסר מידתיות של החוק המוצע, לפגיעה חמורה בפרטיות ויצירת חשדות כלפי אנשים תמימים. בין הגופים המתנגדים למהלך – הגופים הפיננסיים עצמם, לשכת עורכי דין, לשכת המסחר ולשכת רואי חשבון, שתדון בנושא כעניין מרכזי בכנס הארצי השנתי של לשכת רו"ח.

נכון למצב החוקתי היום, למס הכנסה אין שום זכות להיכנס לחשבונות הפרטיים של האזרחים. רק אם יש חשש סביר להעלמת מס ורק אם מתקבל צו מבית משפט, גישה כזו תהיה אפשרית. מה שהרשות מבקשת כיום הוא לקבל דיווח על בסיס חודשי מכל הגופים הפיננסיים אודות החשבונות העסקיים שמתנהלים אצלם ולקבל מכל אחד מהגופים הפיננסיים "דרישת מידע" לגבי לקוחות שיש לגביהם "סימנים מחשידים" שהם עברו על חוקי המס. דרישת המידע במקרה זה יכולה להיות מופנית גם כלפי חשבונות פרטיים לגמרי, ולא רק כלפי חשבונות עסקיים.

"זה פשוט בלתי נתפס", אומרת איריס שטרק, סגנית נשיא לשכת רו"ח, "אין לדבר כזה תקדים באף מדינה בעולם המערבי. יתרה מזאת, פרקטיקות אלו מזכירות יותר מדיניות הנהוגה תחת שלטון קומוניסטי או דיקטטורי, ולא של שוק ומשק חופשי במדינה דמוקרטית. אם מטרתו של החוק להילחם בהון השחור, הרי שהוא עלול להשיג את ההיפך. החוק יביא לערעור חמור נוסף של יחסי כלל הציבור עם הבנקים והגופים הפיננסיים, ויגרום לחיפוש גורף של תחליפים ואלטרנטיבות, דבר שמצדו עלול להביא לפגיעה משמעותית בכלל המערכת הפיננסית. אלו גופים שמחובתם לשמור על פרטיות וחיסיון לקוח (אלא אם יש עבירה ברורה על בחוק), וכיום כבר קיימים הכלים וההנחיות הברורות לבנקים כיצד לנהוג במקרה זה".

"לבסוף", מוסיפה רו"ח שטרק, "כבר כיום יש לרשויות גם מידע וגם כלי אכיפה בנושא המלחמה בהון השחור והעלמות מס, אך הן אינן עושות בכך שימוש אופטימלי. הסיבות המרכזיות לכך הן הבירוקרטיה הסבוכה, חוסר יעילות, סחבת, חוסר התאמה בין הגורמים השונים, מחסור בכוח אדם של הרשויות - כאשר יטפלו בכל אלה ימצאו שיש את הכלים והמידע ואין צורך לנקוט במהלכים דרסטיים ודרקוניים כמו החוק המוצע".

החוק השנוי במחלוקת עבר, כאמור, קריאה ראשונה בכנסת. הוא נדון כעת בועדת החוקה שתתכנס להמשך הדיון ב-15 בדצמבר והוא עומד לפני קריאה שנייה ושלישית. בדיון הבא ינסו נציגי רשות המסים להתמודד עם מתנגדי החקיקה, אלה הם הלשכות המקצועיות והיועצת המשפטית למועדה. האם יצליחו לייצג נאמנה אותנו האזרחים, ולמנוע מידיה הארוכות רשות המסים להיכנס לכל כיס במדינה?

רשות המסים מסרה בתגובה כי "לבקשת יו"ר ועדת חוקה מקיימת רשות המסים מפגשים עם נציגי הלשכות המקצועיות בעניין הצעת החוק. ככלל, על מנת שמדינת ישראל תהיה מקום בו גביית המס הינה שוויונית ומביאה לחלוקה צודקת יותר בנשיאה בנטל המס, הרי שיש לחזק את הרשות, בין היתר, במתן סמכויות ויכולת לקבל מידע. בהצעת החוק, שגובשה תוך שיתוף פעולה מלא עם היועץ המשפטי לממשלה, כלולים בלמים היוצרים את האיזון הראוי והדרוש בין הגנת הפרטיות לצורך של הרשות לפעול באופן אפקטיבי לגביית המס. למשל, ההצעה לקבוע חובת דיווח מיוחדת לגופים פיננסיים, כוללת ביחס לדרישת המידע על קבוצות לקוחות, קביעת קריטריונים שייקבעו מראש, ובאישור ועדה בה חבר נציג ציבור וכן באישור היועץ המשפטי לממשלה, וזאת לגבי כל דרישת מידע. חקיקה זו משתלבת עם מהלך כלל עולמי להגברת השקיפות ושילוב זרועות במאבק בהעלמות מס שעל מדינת ישראל להיות חלק ממנו".