הישראלים בטלנים? עובדים הרבה - מייצרים מעט

פריון העבודה בישראל נמוך בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD והפער רק הולך וגובר. מה הגורמים לפערים אלה ולאן נגיע אם המצב לא יותוקן?

  • פריון עבודה
שחר הזלקורן
(צילום: ShutterStock)

שר האוצר משה כחלון מינה השבוע את מנכ"ל משרדו לעמוד בראש צוות שימליץ על צעדים להגדלת פריון העבודה במשק. "העלאת הפריון והגברת הצמיחה יביאו לשיפור ניכר ברווחתם של אזרחי ישראל", הבטיח השר כחלון.

מה זה בדיוק "פריון עבודה"? תמ"ג לשעת עבודה, או בעברית פשוטה - ה"כמות" הממוצעת שמייצר עובד ישראלי. ובישראל, ה"כמות" הזו נמוכה מהממוצע במדינות מפותחות בפער ניכר, שרק הולך וגדל. אבל למה בעצם שכל זה יעניין את הישראלי הממוצע?

"אם הכמות הממוצעת המיוצרת בשעה על-ידי ישראלי נמוכה, הרי שהשכר הממוצע לשעה שיקבל אותו עובד יהיה נמוך אף הוא", הסביר לאחרונה פרופסור דן בן-דוד, "עקב פריון העבודה הנמוך שלהם, נאלצים הישראלים לעבוד הרבה יותר שעות על-מנת 'לגמור את החודש', ובממוצע הם אכן עובדים הרבה יותר מאשר במרבית המדינות המפותות".

הבנתם? הישראלים עובדים הרבה, מייצרים מעט, מרוויחים פחות, ובגלל כל זה הם נדרשים לעבוד יותר ויותר. אז האם שר האוצר קורא כעת לכל הישראלים בטלנים ועצלנים חסרי תקנה, שכלשון הקלישאה המוכרת "באים לעבודה אבל לא עובדים"?

ובכן, המציאות הרבה יותר מסובכת מכך, ואת בעיית פריון העבודה אפשר לתלות בגורמים רבים. למעשה, את האצבע המאשימה אפשר להפנות לעבר כמעט כל דבר וכל אחד: מתברר שלפריון העבודה הנמוך בישראל גורמים, בין השאר, המצב הביטחוני, השירות בצבא, החרדים, הערבים, העובדים הזרים, הישראלים שעובדים "בשחור", המצב של הכבישים והתחבורה הציבורית ואפילו הירידה (כן, הירידה) בשיעור האבטלה במשק.

עוד בוואלה!

"אנחנו נותנים מענה לכשל שוק שקיים ומעודדים ייצוא ומסחר בינ"ל"

לכתבה המלאה
במקצועות כמו בנייה, מים או חשמל הפריון נמוך (צילום: יותם רונן)

באיזה מגזר עובדים מעט ומרווחים מעט?

לפי השוואות בינלאומיות שמפרסם ארגון המדינות המפותחות (OECD), פריון העבודה בישראל נמוך בכ-24% מהממוצע במדינות החברות בארגון: כ-36.7 דולר לשעה לעומת ממוצע של כ-48.2 דולר ב-OECD. ואם זה לא רע מספיק, מתברר שהפער בין פריון העבודה בישראל ובין הממוצע במדינות המפותחות אינו מצטמצם, ובהשוואה לחלק מהמדינות הוא אף גדל.

"הפריון לעובד משפיע באופן ישיר ומשמעותי על רמת החיים הממוצעת", נקבע בנייר עמדה שפרסם משרד האוצר לפני כחצי שנה, "אם דרך השכר נטו ואם דרך השירותים הציבוריים המוצעים לציבור הרחב".

אז מה גורם לכך לפריון העבודה בישראל להיות נמוך? דרך טובה להתחיל את ההסבר תהיה עם תובנה שמציע פרופסור דן בן-דוד: פריון העבודה הנמוך מצביע על כך שישראל מחולקת למעשה לשתי מדינות – האחת עשירה ומשכילה, שנמצאת בחזית הידע העולמי ונהנית משגשוג כלכלי, והאחרת נחשלת ואינה זוכה לקבל את הכלים שנחוצים על מנת להתמודד עם התחרות בכלכלה הגלובלית.

לפי פרופסור בן-דוד, "החלק הזה של המדינה הוא כמו משקולת עצומה על כתפיו של החלק האחר, משקולת שהופכת לכבדה יותר ויותר עם הזמן". ולמרות כללי התקינות הפוליטית, אין ברירה אלא לומר כעת בקול רם: המגזר החרדי והמגזר הערבי משפיעים לרעה על פריון העבודה בישראל.

"מיעוטים אלה מתאפיינים בשעות עבודה מועטות יחסית למועסק ושכר נמוך ביחס לאוכלוסיה הכללית", נקבע בנייר העמדה שפרסם משרד האוצר. אולם, הסיבה לפערי השכר בין מגזרים אלה וכלל האוכלוסייה אינה פערים באיכות העובדים. לפי משרד האוצר, הפערים נובעים "מגורמים... כגון מידת ההתאמה של מערכת החינוך המגזרית לשוק העבודה ופערים תרבותיים המונעים שילוב מלא".

אם מדינת ישראל לא תזדרז לשנות את המציאות במגזרי המיעוטים, העתיד יהיה הרבה פחות סימפטי מהמציאות הלא סימפטית ממילא. בכנס שנערך בקיץ האחרון הזהירה נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "אם לא יחול שינוי בשיעורי התעסוקה של הציבור הערבי והחרדי... הגידול במשקלן של קבוצות אלה יביא לירידה בשיעור ההשתתפות ושיעור התעסוקה הכללי". ובמלים אחרות, אם לא יחול שינוי לטובה, יהיה רע לכולם.

אגב, אפשר למצוא פערים בפריון העבודה לא רק בין מגזרים באוכלוסייה, אלא גם בין ענפי המשק השונים. "בענפים שחלק גדול מתפוקתם מופנה לייצוא והם חשופים לתחרות מול העולם, רמת הפריון בהם גבוהה מהממוצע ב-OCED", הסבירה ד"ר פלוג. "בענפים שמוכוונים לשוק המקומי והם פחות חשופים לתחרות מהעולם או לתחרות בכלל, כמו בנייה, חשמל ומים, רמת הפריון נמוכה מהממוצע".

(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

בעיות של עובדים זרים וכלכלה שחורה

"יתכן שהעובדים שנכנסו למעגל התעסוקה הישראלי בשנים האחרונות התאפיינו בפריון עבודה נמול אשר הוריד את הרמה הממוצעת במשק"

בעיית התעסוקה במגזרי מיעוטים היא רק גורם אחד מני רבים לפריון העבודה הנמוך בישראל. למשל, השירות הצבאי, ביחד עם הגיל הצעיר יחסית של המועסקים, גורמים לכך שוותק העבודה הממוצע בישראל נמוך מזה שנרשם במדינות מפותחות. וממתי נעורים הם עניין בעייתי? לפי משרד האוצר, כל שנה אחת של ניסיון עבודה מעלה את השכר בשישה אחוזים.

והנה עוד גורם: הבירוקרטיה הישראלית מביאה לכך שנדרשת הקצאת משאבים מיותרים למרדף אחרי פקידים וטפסים ומשרדי ממשלה, על-חשבון ייצור של סחורות ושירותים. כמדד לבירוקרטיה מציע פרופסור בן-דוד לבחון את מספר הימים שנדרש כדי להקים עסק: מתברר שבישראל נדרשים בממוצע כ-35 ימים, לעומת ממוצע של כ-13 ימים במדינות החברות ב-OECD.

אלא שבעיות הבירוקרטיה בישראל מחווירות לעומת חוסר ההתאמה של תשתיות התחבורה לצרכים של מדינה מפותחת. לפי פרופסור בן-דוד, הצפיפות בכבישי ישראל – שנמדדת לפי מספר כלי רכב לכל קילומטר של כביש – גבוהה פי 2.6 מהממוצע במדינות המפותחות, בעוד שמספר כלי הרכב לכל 1,000 תושבים נמוך בכמחצית ממדינות ב-OECD. "ככל שהצפיפות על הכבישים רבה יותר, כך יש צורך במשאבים רבים יותר כדי להוביל את אותם מוצרים", מסכם בן-דוד.

לבעיית פריון העבודה יש גם גורמים מפתיעים. למשל, במשרד האוצר מציינים שהעלייה בשיעור התעסוקה והירידה בשיעור האבטלה עלולות דווקא להביא לירידה בפריון העבודה, וזאת למרות שאין ספק שזו מגמה כלכלית חיובית. "יתכן שהעובדים שנכנסו למעגל התעסוקה הישראלי בשנים האחרונות התאפיינו בפריון עבודה נמול אשר הוריד את הרמה הממוצעת במשק", מסבירים באוצר.

עם זאת, יש לסייג את בעיית העובדים החדשים: לדברי נגידת בנק ישראל, ד"ר פלוג, בשלבים הראשונים של כניסת עובדים לשוק העבודה אכן צפויה ירידה בתפוקה הממוצעת, מאחר שעובדים אלה הם לרוב לא מיומנים. "עם חלוף הזמן, יירכשו העובדים כישורים נדרשים, מה שישפר את תפוקתם ואת שכרם, וכפועל יוצא את כלל הרווחה במשק", דברי ד"ר פלוג.

אל העובדים שמתאפיינים בפריון עבודה נמוך יחסית יש לצרף גם את העובדים הזרים, שמשפיעים על הפריון הממוצע במשק. לפי פרופסור בן-דוד, "כניסתם המאסיבית של עובדים זרים ברמות השכלה ומיומנות נמוכות יחסית רק מחריפה את בעיית ההון האנושי הנמוך בשוק העבודה הישראלי".

(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

גם הכלכלה "השחורה" תורמת את חלקה לבעיה, אם כי בעיקר לאופן החישוב של פריון העבודה. לפי משרד האוצר, הכלכלה השחורה בישראל גדולה מהממוצע במדינות החברות ב-OECD (בכ-2.4 נקודות אחוז תוצר, למי שמתעקש על דיוק). אם גודלה היה שווה לממוצע ב-OECD, הפריון לשעת עבודה בישראל היה גבוה יותר, וקרוב מעט יותר לממוצע שנרשם במדיניות המפותחות.

וכמובן שישנו גם עניין החינוך, שנחשב לאחד מיסודות "ההון האנושי" שעומד בבסיס פריון העבודה. למרות שעם ישראל מתגאה בכך שהוא "עם הספר", ולמרות שמספר שנות הלימוד הממוצע בישראל גבוה מזה שב-OECD, האיכות של החינוך היא, אם להתבטא בעדינות, לא כל כך טובה. ומי שמתבטא מעט פחות בעדינות, כמו למשל פרופסור בן-דוד, אומר כי "בשורה התחתונה, כמחצית מהילדים בישראל כיום מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי".

חלק מהאוכלוסייה מקבל למעשה חינוך של עולם שלישי (צילום: ShutterStock)

השכלה של עולם שלישי, צבא של עולם ראשון

אם המציאות שמתארים מומחים נראית קודרת, ראוי לציין שהעתיד שהם חוזים נראה גרוע הרבה יותר. למשל, בגלל שינויים דמוגרפיים, חלקם של המגזר החרדי והמגזר הערבי מכלל האוכלוסייה יצמח משמעותית בעשורים הקרובים. לפי תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בעוד מעט פחות מ-50 שנה צפוי המגזר החרדי להוות כ-27% מכלל האוכלוסייה בישראל, לעומת מעט יותר מ-10% כיום.

"החלקים באוכלוסייה הגדלים במהירות הרבה ביותר נוטים להיות אלה המקבלים את לימודי הליבה ברמה הנמוכה ביותר", מזהיר פרופסור בן-דוד, "יהיו לכך השפעות עצומות על עתידה של ישראל... ילדים המקבלים חינוך של עולם שלישי יוכלו להחזיק משק של עולם שלישי, שאינו מסוגל לתמוך בצבא של העולם הראשון המתחייב לשם שרידותה של ישראל באזור האלים שבו היא נמצאת".

האם הוועדה שמינה שר האוצר תוכל לשנות את המציאות? לוועדה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד האוצר קדמו וועדות מומחים למיניהן, שהזהירו והרתיעו והמליצו המלצות. אבל ניסיון העשורים האחרונים מלמד שהמצב רק מחמיר, ועל כך עתיד העובדה שהפער בין פריון העבודה בישראל וזה שנמדד במדינות מפותחות אינו נסגר, ואף גדל ביחס לכמה מהמדינות.

(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

נראה שממש כמו בעיית יוקר המחייה ובעיית הדיור, גם בעיית פריון העבודה הנמוך בישראל היא עניין שקל לדבר עליו אבל קשה מאוד לשנות, שכן נדרשים שינויים עמוקים בכל כך הרבה תחומים שונים, עד שלא ברור אם זה בכלל מציאותי לצפות לשינוי.

אז מה יהיה? סיכום אופטימי אפשר למצוא בדבריה של ד"ר פלוג: "יש לנו את היכולת, אבל גם את החובה, להתמקד בטיפול באתגרי המשק לטווח ארוך יותר. האתגרים הם רבים ומורכבים, אבל הטיפול בהם הוא קריטי להצלחתו של המשק, ולרווחה של כלל האוכלוסייה".

סיכום מעט פחות אופטימי מציע פרופסור בן-דוד: "חלון ההזדמנויות ליישום מפנה בעדיפויות הלאומיות עדיין קיים. השאלה העיקרית היא האם המפנה יתרחש לפני שהחלון ייסגר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully