מאת פטריק מקגיהן
לאחר סדרת חשיפות מביכות על ניגוד עניינים בקרב אנליסטים, אומרים מבקריהם כי הגיע הזמן שוול סטריט תנקוט כמה צעדים שמהם ניסתה להימנע במשך חודשים רבים. מבקריהם של הבנקים להשקעות הגדולים אומרים כי עליהם לחצוץ בין פעילות בנקאות השקעות (חיתום הנפקות וייעוץ למיזוגים ורכישות) לבין אנליסטים המייעצים למשקיעים אילו מניות לרכוש. לפני כמה חודשים נראה היה כי אין כל כוח המסוגל לאלץ את הבנקים לחדול מפעילות סיקור מניות. אך כעת דנים בכירים בבנקים כמו גולדמן סאקס, CSFB וסלומון סמית בארני באפשרות כזאת.
אף אחד מהפתרונות שהציעו הבנקים לבודד אנליסטים מהשפעתם של בנקאי ההשקעות הוא יותר מקוסמטי, אומרים המבקרים. לכל הפחות, הם אומרים, חייבים הבנקים לנקוט צעדים שיבטיחו את מעמדם של אנליסטים כאנשי מקצוע שמחויבותם הראשונה היא לסייע למשקיעים לקבל החלטות אובייקטיוויות.
סיטיגרופ, שמנסה לשים קץ לחקירה נגד בנק ההשקעות שלה, סלומון סמית בארני, בעניין הקצאת מניות בהנפקות חמות לבכירים, כדי להבטיח כי יבחרו בבנק לביצוע הנפקות ופעולות בנקאות השקעות אחרות, הציעה להקים חטיבה מיוחדת לאנליסטים. אך השינוי המבני הזה לא ימנע את ניגוד העניינים המובנה בין חברות ששוכרות את סלומון לחיתום הנפקות מניות ואג"ח, לבין משקיעים פרטיים שלהם מייעץ הבנק לרכוש את ניירות הערך האלה. כל עוד יידרשו בנקאי השקעות לכסות את עלות המחקר של האנליסטים ואת הבונוסים לממונים עליהם, יהיה בידיהם כוח השפעה עצום.
מכיוון שחוסר האיזון הזה אינו ניתן לתיקון, אומר פיטר סלומון, בעבר סגן יו"ר בנק ההשקעות להמן ברדרס, המנהל כיום חברת ייעוץ עצמאית, על הבנקים להשקעות הגדולים להשאיר את סיקור ודירוג המניות למישהו אחר. "גישה הדרגתית לא תעבוד. ההדרגתיות הזו היא שסיבכה את הבנקים", אמר סלומון בהתייחס לאימוץ ההדרגתי של אנליסטים כצוות מסייע לבנקאי ההשקעות.
כעת רשות ניירות הערך, משרדי התובעים הכלליים בכמה מדינות והבורסות עצמן יוצרים כללים חדשים כה רבים להסדר פעילות אנליסטים, עד כי בהנהלות הבנקים להשקעות חוששים שהעובדים לא יוכלו אלא להפר אותם, אומר סלומון. לדבריו, הסכנה הזאת, ביחד עם העלות העצומה של העסקת צוות מלא של אנליסטים יקרים להפקת מחקר עבור קונים מעטים, לבטח תוביל את מנכ"ל סיטיגרופ, סנפורד וייל, ובנקאים אחרים לבצע ארגון מחדש מקיף בפעילות המחקר.
"סנדי וייל לימד אותי באמצע שנות ה-80 כי מחקר היא פעילות מפסידה שמקדמת פעילות רווחית", אמר סלומון. לדבריו וייל אמר לו כי "למחקר אין ערך, אלא כמנוע ליצירת עמלות בנקאיות". דוברת של סיטיגרופ, לאה ג'ונסון, סירבה להגיב.
בנקים להשקעות יוכלו לחסוך מיליארדי דולרים בשנה בכך שיוותרו על דירוג מניות - "קנה", החזק", "מכור" - לחברות עצמאיות, בדומה לחברות דירוג אשראי כמו מודיס וסטנדרד & פורס. בכל הקשור לאג"ח, הדירוג של החברות האלה נחשב סמכותי, אך הן גובות מחברות תשלום עבור הדירוג הזה, ואין זה סביר כי אלפי חברות יסכימו לשלם על דירוג המניות שלהן. מורנינגסטאר, המדרגת קרנות נאמנות ובאחרונה החלה לסקר מניות, עשויה להיות מודל טוב יותר.
חברות ההשקעות הגדולות לבטח יצטרכו לסבסד פעילות כזו לתקופה מסוימת, וללוות אותה בניתוח כלכלי ובסקירות שוק משלהן, אמר סלומון. קבוצות בנקאות גדולות, כמו סיטיגרופ, חייבות להוביל את הדרך, הוסיף, מכיוון שמחקר הוא חלק פחות אינטגרלי מהפעילות הכוללת שלהן, לעומת חברות ברוקרג' כמו מריל לינץ, שחלק ניכר מפעילותן תלוי במשקיעים פרטיים. הנהלת מריל סירבה לדון בפיצול של פעילות המחקר כשניהלה משא ומתן על הסכם פשרה עם התובע הכללי של ניו יורק, אליוט שפיצר, בעניין התנהגות לא הולמת של האנליסטים שלה.
באפריל חשף שפיצר עשרות מסרי דואר אלקטרוני שבהם התייחסו הנרי בלודג'ט ואנליסטים אחרים במריל בלעג לחברות שעל מניותיהן המליצו למשקיעים בסקירות רשמיות. כדי לשים קץ לחקירה הסכימה מריל לשנות את מבנה השכר והניהול של האנליסטים. אך כמו מתחרותיה הגדולות, היא עדיין מצפה מהאנליסטים שלה לסייע לה להחליט לאילו חברות להציע שירותי חיתום ושירותי בנקאות השקעות אחרים.
מנהלי מחלקות המחקר בבנקים הגדולים טוענים כי עליהם להעסיק אנליסטים לבדיקת לקוחות פוטנציאליים, וכי בלעדי אנליסטים עלולות הנפקות רבות להיכשל. לכן מעריכים כמה משקיפים כי חברות כמו מריל, מורגן סטנלי וגולדמן סאקס לעולם לא יוותרו מרצון על האנליסטים שלהן.
"אף אחת מהחברות הגדולות אינה יכולה להרשות לעצמה לוותר על צוות המומחים שלה מתהליך גיוס ההון, אלא אם חברות אחרות יעשו זאת", אומר ג'ק ריבקין, מנהל המחקר בחברת ניהול הנכסים נויברגר ברמן. יתר על כן, ריבקין ואחרים מציינים כי אם מריל תוותר על פעילות המחקר היא תיהפך ל"שוואב עם מחירים גבוהים". צ'רלס שוואב התמחתה בשירותי מכירת וקניית מניות עבור לקוחות, מבלי מתן שירותי ייעוץ. כיום מציעה שוואב גם סקירת מניות, אך בניגוד למריל, אין בפעילות הזו שום ניגוד עניינים מכיוון שאינה מציעה שירותי בנקאות השקעות.
בנקים להשקעות מתקשים להיפרד מאנליסטים
ניו יורק טיימס
8.10.2002 / 9:36