שכרתם מטפלת ב"שחור"? הסתכנתם

חופשת הלידה מגיעה לסיומה והאמא - כן ,לרוב זו עדיין האמא - צריכה לחזור לעבודה. לרגל האירוע עולה השאלה מה עושים עם הרך הנולד? הורים רבים מעדיפים להעניק לילד טיפול פרטני ושוכרים מטפלת במקום לשלוח אותו למעון. ובכך גם נמנעים מסדרות חופשות אינסופיות במשפחתונים ופעוטונים, כמו חופשת חנוכה, וכן מחופשות המחלה של התינוקות, שמאלצת הורים שאינם עובדים עם מטפלת צמודה, למצוא פתרונות יצירתיים לשילוב בין עבודה לבין הורות.

הבעיה מתעוררת כשמדובר בהוצאות הכרוכות בכך. העסקת מטפלת במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע במשך 8-9 שעות, כרוכה בהשקעה כפולה ולעתים משולשת בהשוואה לזו של מעון או משפחתון פרטי, ונוגסת משמעותית בהכנסות המשפחה.

הורים שמחליטים לשכור מטפלת למרות ההוצאה הכבדה, צריכים להבין שנוסף על שכר הבסיס הם צריכים להפוך למעסיקים של ממש, ולמלא חובות סוציאליות כגון תשלום דמי ביטוח לאומי, פנסיה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים עבור המטפלת. כל אלה מקפיצים את השכר ב-20% לפחות.

כדי לבדוק מה השכר המעודכן של מטפלות לשנת 2015, פנינו למועדון הצרכנות של האמהות "מאמא גורו", שערך עבור וואלה! news סקר מיוחד שבו השתתפו יותר מ-1,000 אמהות, שהתבקשו בחצי השנה האחרונה להשיב על השאלה: מהו השכר הגבוה והנמוך ביותר שהן שילמו למטפלת?

השכר שמצוין בטבלה הוא השכר שמשולם למטפלות שעובדות כחוק, ושעליהן מדווחת המעסיקה לביטוח לאומי. שכר זה אינו כולל תשלום דמי נסיעות כחוק או חובות סוציאליות נוספות שההורים צריכים למלא.

הורים שמתעקשים להשאיר את הילד בבית עם המטפלת אבל לא יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות, נאלצים "לסגור דיל" עם המטפלת, לשלם שכר נמוך יותר ולא לדווח על העסקה לרשויות. לחלק מהמטפלת ההסדר הזה מתאים, ולרוב הן לא רוצות לדווח על ההכנסה כדי שלא לאבד קצבאות שונות שמשולמות להן מהביטוח הלאומי, ומתחייבות בתמורה לא לדווח לביטוח לאומי במקרה של תאונה.

הבעיה המרכזית היא כמובן שמדובר בעבירה חמורה על החוק. יש הטוענים כי ניתן היה למנוע את העבירה, אילו ממשלת הישראל הייתה מכירה בהוצאות הטיפול בילד כהוצאה מוכרת.

"ההפחדות של רשות המסים על הפגיעה בתקציב הביאו את המחוקק לחוקק חוק שמגביל את הוצאות הטיפול בילדים", מציין עו"ד מאיר נוסבאום מומחה בדיני מסים ומיסוי בינלאומי. "על פי פקודת מס הכנסה, הוצאות קשורות לייצור הכנסה מוכרות בניכוי מס, לדוגמא הוצאות נסיעה לעבודה".

הטיפול בילדים על ידי המטפלת נועד לאפשר להורים לצאת לעבוד ולייצר פרנסה, וכך על פי ההיגיון הבריא, הוצאות הטיפול בילדים עונות על ההגדרות, אולם המחוקק הישראלי התערב בעניין זה, והגביל את הוצאות הטיפול בילדים למסגרת של נקודות זיכוי (בחישוב החודשי של המס) וכך נסגר הגולל על ההכרה בהוצאות טיפול בילדים באופן שוטף.

מצד שני, יש הטוענים כי שירותי המטפלת מחייבים הוצאה חודשית של 6,000-8,000 שקל בחודש, מה שאומר שהמעמד הסוציו אקונומי שיכול להרשות לעצמו את הטיפול הפרטני הוא בינוני עד גבוה. לכן הכרה במס של שירותי מטפלות בלבד היא לא שוויונית. גם עלות המעונות לא מוכרת ברשויות המס, ואם כבר מדברים על מיסוי שוויוני להורים, חייבים לדבר על מיסוי של כל ההוצאות של הורים לצורך פרנסה, ואולי גם מיסוי דיפרנציאלי.

אחת הבעיות עם העסקת מטפלת "בשחור", נעוצה בענייני ביטוח. ללא דיווח המטפלת אינה מבוטחת, וכל פגיעה עלולה לסבך את ההורים והעובדת עם גוף כמו ביטוח לאומי.

"מטפלת שתיפצע בבית שבו היא עובדת באופן רציני, תשכח מהר מאוד את הבטחותיה לא להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ולטעון כי לא דווח על העסקתה", מציינת עו"ד מירב אפרים, מומחית למימוש זכויות רפואיות ותביעות מול המוסד לביטוח.

"המטפלת אף עלולה להגיש תביעה נגד ההורים באופן אישי אם הפציעה נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהי הקשורה להורים כבעלי הנכס או כמעסיקים. בעת הגשת התביעה היא גם עשויה "לשכוח" שהעדר הדיווח לביטוח לאומי נעשה לבקשתה, כך שההורים יידרשו לשלם למוסד לביטוח לאומי את כל דמי הביטוח שלא שולמו בתקופת עבודתה של התובעת, בתוספת הצמדה וקנסות, אומרת אפרים.

"כמו כן על פי חוק, רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממעסיקים שלא משלמים, החזר של כל הגמלאות שביטוח לאומי שילם או ישלם לתובעת בעתיד. מדובר בסכומים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר".

ירון בר און, מנכ"ל "הייטק סוכנות לביטוח" ומומחה לביטוח פנסיוני, מציין כי אם המטפלת תאבד חלילה את כושר עבודתה מסיבה שלא קשורה לחלוטין לעבודתה, ויתברר כי המעסיק לא הפריש עבורה את הכספים לקרן הפנסיה, היא תוכל להגיש נגדו תביעה בגין כל התשלומים העתידיים שהיא היתה אומרה לקבל מקרן הפנסיה לו היתה מבוטחת.

"במקרה כזה, סכום הפיצוי יכול להגיע למאות אלפי שקלים", אומר בר און. "נבחן לדוגמא, מטפלת שהיא בחורה צעירה שנוטלת באופן קבוע גלולות נגד הריון. במקרה שהמטפפלת הזו עישנה וכתוצאה מכך קיבלה שבץ מוחי ואיבדה בגללו את כושרה להשתכר כל ימי חייה – הגורם שייאלץ לפצות אותה הוא המעסיק: אותה אימא שביקשה לחסוך".

נראה שבמציאות תרחישי האימה מהסוג הזה לא מפחידים את ההורים. רינה, אם לתינוקת מתל אביב, מעסיקה מטפלת "בשחור" במהלך השנה האחרונה, מאז חזרתה לעבודה בתום חופשת לידה: "העדפתי להעסיק מטפלת בגלל היחס שהיא יכולה להעניק לילדה שלי, השכר שאני משלמת לה עומד על 6,000 שקל. אני לא מפחדת מהרשויות וממה שיכול לקרות אם. אני ממש לא חריגה בנוף, כל החברות שלי ועוד הרבה אמהות שאני מכירה מעסיקות מטפלות בלי לדווח".

בשנת 2008 הוכרה תביעתה של עו"ד ורד פרי, אם לשני ילדים, להכיר בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה, בעת שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי, בעת חישוב מס ההכנסה שלה. אולם לתקדים משפטי זה לא היה שום תוצאה במציאות, רשות המסים ממשיכה להדגיש כל העת כי להכרת הוצאות טיפול בילדים יש משמעות תקציבית גבוהה.

"לאור הפרסומים האחרונים בדבר עודף גבייה מהותי והורדת המע"מ בשיעור של 1% ראוי לחשוב על הכרה מוחלטת בהוצאות טיפול בילדים, כמו גם בהוצאות אחרות הקשורות בקשר ישיר להפקת ההכנסה", מוסיף עו"ד נוסבאום. לדבריו, בארה"ב, לדוגמא, הוצאות משכנתא מוכרות במס וכן הוצאות שקשורות בעקיפין לייצור ההכנסה, כמו טיפול בילדים. הרעיון העומד בבסיס מדיניות זו הוא שלמשקי הבית יהיה יותר הון פנוי. במדינת ישראל הרעיון הזה כנראה עדיין לא מוכר".

לדברי ליאור רותם גורדון, מנהלת אתר וקהילת "מאמא גורו", העובדה שאין הכרה בהוצאת הטיפול בילד כהוצאה מוכרת, פוגעת בחופש העיסוק של הנשים בישראל. "הגיעה העת לשנות את רוע הגזירה", טוענת גורדון.

נראה שהיחס של הרשויות כלפי ההורים בישראל, שלא מקל על המשימה של גידול ילדים ופרנסתם בכבוד, היא זו שמאלצת אותם למצוא פתרונות יצירתיים, שחלקם אפילו כרוכים בביצוע עבירות על החוק.