היזמים שהביאו לישראל את בון ג'ובי ואנריקה איגלסיאס מדברים

כמה חברה כמו שלכם מגלגלת בשנה?

אנחנו לא רוצים לדבר על זה".

רגע, אתם מיליונרים?

"אנחנו לא מתכוונים לענות".

למה לא, זו שיחה על הצלחה, לא?

"כן, שלא תביני לא נכון, אנחנו מצליחים, אבל לא רוצים לדבר על מספרים".

מדוע?

"כי בישראל כולם צרי עין".

אפילו לא סדר גודל, משהו?

"אנחנו מוכנים להגיד לך שפרויקט בון ג'ובי למשל, הוא אחד היקרים בארץ. עלה לנו 16 מיליון שקל רק להביא אותה לפה".

וואו, נשמע יקר

כן, בהחלט. אבל אנחנו הבנו שבשביל להכפיל צריך לחלק".

כך נפתחת השיחה עם צמד היזמים גיא בסר (39) ושי מור יוסף (33) בעלי חברת "בלוסטון", שבין היתר אחראית על הגעתם לארץ של אומנים מובלים כמו: ריהאנה, בון ג'ובי, וואן ריפבליק, אנריקה אגליסאס ועוד. בנוסף הם עומדים מאחורי פסטיבל מצליחים כגון: "פאנג'ויה"- מותג האחראי על סופי שבוע לסטודנטים באילת הכוללים: מסיבות, ים, אלכוהול והופעות חיות, פסטיבלי יום העצמאות ופרסי המוסיקה של מדיה פורסט.

בדרך להצלחה הם לא בוחלים בהפקת אירועים לחברות, נופשונים לעובדים וכנסי מנהלים. הכל הולך אצלם: "לקוח מבחינתנו זה לקוח. אני יכול לספק גיבושון ביערות הכרמל ל-13 חברי הנהלה בכירה של איזו חברה ברמת שירות לא פחות טובה מאירוע ל-6,000 איש, שכולל הופעה של אייל גולן. אנחנו מתאימים עצמנו לחברה".

היחס הרציני שהשניים מפגינים כלפי אירועי חברות כמו גם למופעים בינלאומיים ענקים, קשור כנראה שכמו בסיפורי הצלחה רבים, ששניהם הגיעו מלמטה: "אנחנו שנינו מגיעים מכלום", מסביר גיא. "בגיל 17 קניתי רכב ראשון מכרטיסים שמכרתי למסיבות בתל אביב". שי מוסיף: "אנחנו לא מגיעים מבתים שההורים נתנו משהו. כל כסף שהרווחתי זה מעשר אצבעות. בשוק כמו שלנו אי אפשר להחזיק מעמד, אם זה לא בדם שלך, אם זה לא עושה לך רטט בלב. אנחנו לא ישנים הרבה, אבל זו הדרך לניצחון".

סיפור החברות בין גיא ושי התחילה מיריבות. שניהם התעסקו בהפקות של ימי סטודנטים ועבדו בחברות מתחרת ונלחמו על מכרזים. לפני 8 שנים בערך הם נפגשו ושמו את הקלפים על השולחן: "במקום שכל אחד מאיתנו יעשה 2-3 ימי סטודנט נפרדים, החלטנו לכבוש את השוק ביחד ולהרחיב את התחום", אומר גיא. "הבנו שאחד ועוד אחד נותן שלוש", מסביר גיא.

השותפות התרחבה עם השנים ולפני שנתיים וחצי הם החליטו לחבור סופית לשותפות מלאה, ולמרות השוני ביניהם במראה ובאישיות, נראה שהחיבור הצליח. השניים מתנהלים כיחידה אחת, מדברים יחד, משלמים זה את משפטו של זה, צוחקים, מתווכחים, מרגיעים, מתלהבים ולוחשים סודות אחד על אוזנו של השני, והכל בשעה וחצי של ראיון.

סטודנטים זה נחמד, אבל איך מגיעים מזה להביא את ריהאנה לארץ?

"לפני שנתיים וחצי זיהינו שהיכולות שלנו גבוהות ואנחנו ידועים להביא חדשנות ומקצועיות ברמה הגבוהה ביותר. ראינו שאנחנו טובים בלייב - אנטרטיימנט (תחום הבידור שמחוץ לטלוויזיה) והחלטנו להוביל את התחום".

ובפועל איך עושים את זה?

"הבנו שהמופעים הבינלאומיים הוא תחום מנומנם בארץ, עם תנאי סף גבוהים ומיעוט של שחקנים. המשמעות היא שצריך הרבה כסף וקשרים כדי להיכנס לתחום בכלל. קיבלנו החלטה להיכנס לזה ולהביא אמן בינלאומי, עכשווי ומוביל, וכך הגענו לריהאנה. ריהאנה היא אומנית המובילה של טורים עולמיים, ונחשבת למלכת המצעדים. רצינו לפתוח את הכניסה שלנו לתחום עם אומניות בסדר גודל שלה. המשא ומתן נמשך חצי שנה מול תאגיד הבידור הגדול בעולם (לייב ניישין) שבו היינו צריכים להוכיח את יכולות ההפקה שלנו ואת העמידות הכספית".

וכמה זה עולה?

"בשביל מופע כזה צריך להזרים לא פחות ממיליון דולר בהתחייבות עוד לפני שמכרת כרטיס אחד. מדובר בסכום אסטרונומי להבאת אמנית כזו לישראל, בעיקר כשרוב התעשייה הימרה על כך שהיא לא תוכל למכור פה יותר מ-30 אלף כרטיסים. אבל אנחנו לא הקשבנו ושיווקנו את המופע בדיגיטל - פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, בלוגרים ובעיתונות. בשלב הזה ההוצאות רק התחילו. מופע בסדר גודל כזה מגיע עם צי שנע ברחבי אירופה עם משאיות, כך שצריך להביא אותו בטיסה לישראל, לדאוג לאבטחה שבישראל היא נושא קריטי ויקר, וגם לבנות את פארק הירקון מאפס - החל מהבמה, התאורה, מאחורי הקלעים, גדר של 700 מטר. חוץ מזה צריך ביטוחים, שגם הם יקרים ועולים מאות אלפי שקלים כי רמת הסיכון כאן גבוהה בהשוואה לאירופה, ולכלול ביטוח מביטולים ומטרור. היינו צריכים לספק את הכל וזה עלה משהו בסביבות 16 מיליון שקל".

אוקיי. והחזרתם את ההוצאות?

"מכרנו 52 אלף כרטיסים".

זה מספיק?

"כן, אנחנו לא גרידיים בכלל. לקחנו סיכון על הכמות ולא על מחיר הכרטיס שנע בין 369 (הכרטיס לדשא) ועד 1,450 (לגולדן רינג). ההבדל בינינו לבין מפיקים באירופה הוא ששם צריך למכור 30 אלף כרטיסים כדי להגיע לנקודת איזון כלכלית (ברייק איוון), ופה צריך 40 אלף כרטיסים כדי להגיע לאותו מצב. ההימור השתלם: המופע נמכר עד הכרטיס האחרון וזה היה שווה את זה.

מאז היו לכם עוד מופעי "סולד אאוט"?

"בטח. בקיץ האחרון 75% מנתח השוק הבינלאומי עבר דרכינו. הבאנו את הבקסטריט בויז שלמופע שלהם הגיעו 25 אלף איש, וואן ריפבליק עם 22 אלף איש. מופעים מסוג זה מוכרים באירופה מקסימום 10,000 כרטיסים ואנחנו באנו והכפלנו את זה. עלויות ההפקה של בון ג'ובי כבר הגיעו ל-17 מיליון שקל, והמשא ומתן המורכב על הכסף והתנאים נמשך שבעה חודשים. גם כאן מכרנו 51 אלף כרטיסים, כשהצפי היה 35 אלף במקסימום".

רגע בואו לא נתבלבל בון ג'ובי לא גדול בימים אלו כמו ריהאנה איך מכרתם בסוף מספר דומה של כרטיסים?

בון ג'ובי הוא אומן גדול ומוכר, אבל נכון ששנים הוא לא הוביל בפלייליסט הישראלי או ברכילות. מה שעשינו היה "לנקות ממנו את האבק" ולהחדיר אותו בחזרה לשוק. השקענו בדיגיטל ובמקביל בנינו פרויקט קאברים לשירים שלו בהשתתפות אומנים ישראלים כמו: עברי לידר, גיא ויהל וג'ון בורדו. בדרך הזו הצערנו את הלהיטים שלו והגברנו את מספר ההשמעות. נכנסנו לשיתופי פעולה עם תחנות רדיו אזוריות ועם גיא פינס, ואחר כך בינינו תמהיל נכון של כרטיסים: החל מכרטיסים זולים ששווים לכל כיס ועד כרטיסי וי אי פי ב-1,100 שקל. קיבלנו מופע גדול של מקצוען אמיתי, עם ביקורות מעולות.

איך הגיבו המתחרים על ההצלחות?

"זה לא היה פשוט. לפני שהחתמנו את ריהאנה ניסו להכשיל לנו את העסקה. למשל שלחו לחו"ל הצעות מפוברקות כדי לעלות לנו את התשלום, אמרו למפיקים שלה שאנחנו לא מסוגלים לעמוד במקדמה של מיליון דולר ושלא נצליח למכור כרטיסים. אבל אנחנו המשכנו בדרך שלנו והוכחנו שיש לנו את הכסף ואת היכולות. זה סגר את הפיות לאנשים.

מי הם אותם אנשים?

"מה זה משנה, אנחנו לא מתעסקים במתחרים, שהם יתעסקו בנו".

אתם נורא סודיים. אולי בכל זאת תגלו כמה החברה שלכם מגלגלת?

"הקבוצה כולה מגלגלת סדר גודל של 100 מיליון שקל בשנה".

ואוו, מה הציפיות להמשך?

"זה תהליך קשה, לא קמנו בבוקר ושתינו קפה והצלחנו. עכשיו אנחנו רק בתחילת הדרך ואנחנו מתכוונים לכבוש עוד הרבה חלקות ולהצמיח הרבה פרויקטים לקהל הישראלי. אין סיבה שהקהל הישראלי לא יחווה את האומנים המובילים בעולם.

האווירה הפוליטית בעולם קצת בעייתית בימים אלו, לא?

"זה נכון שיש רוג'ר ווטארסים למיניהם, אבל הם משפיעים על 5%-7% מהאומנים מקסימום. שנת 2016 תהיה שנה מעניינת לקהל הישראלי עם האומנים המובילים וחידושים הפקתיים גדולים".

נו סיקרנתם, את מי אתם מתכוונים להביא?

"זה לא אומן אחד. עד 2017 חלק מהאסטרטגיה שלנו היא להביא לכאן את אחד הפסטיבלים המובילים בעולם שיכלול מספר אומנים גדולים. זו תהיה חוויה בינלאומית כמו בחו"ל, אנחנו מבינים שהקהל הישראלי כבר בשל לזה".