תשכחו מהאוברדרפט: איך תשפיע עליכם ועדת שטרום?

בתוך שלוש שנים יופרדו לפחות שני הבנקים הגדולים, לאומי ובנק הפועלים, מחברות האשראי שלהם, לאומי קארד וישראכרט. כך המליצה הוועדה שהקים שר האוצר משה כחלון. הוועדה, בראשות עו"ד דרור שטרום, טרם גיבשה את דעתה על האפשרות שגם דיסקונט יידרש להיפרד מוויזה כאל שבשליטתו.

ההפרדה בין הבנקים הגדולים לחברות כרטיסי האשראי היא ההחלטה המרכזית מבין 18 המלצות לצעדים שנועדו להגביר את התחרות בשוק האשראי, ולצמצם את השליטה המוחלטת שיש לשני הבנקים הגדולים בתחום האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים.

מה מתכוון שר האוצר לעשות בעקבות ההמלצות?

ההמלצות מוגדרות כטיוטה ובמסמך מופיעות מספר נקודות שאין עליהן עדיין הסכמה. נראה שהוועדה, שדחתה מספר פעמים את מסירת המלצותיה, התקשתה מאד להגיע להסכמות ולכן יהיה עליה עוד לעבוד על מנת לגבש את המלצותיה. שר האוצר משה כחלון הודיע כבר היום שהוא אינו מחויב לקבל את כל ההמלצות ולכן נראה שיעברו עוד לפחות מספר שבועות עד שההמלצות יתורגמו לתכנית עבודה אופרטיבית.

בהנחה שההמלצות העיקריות ייושמו. מה ירגישו הלקוחות?

ההמלצה המעניינת ביותר של הוועדה נוגעת לאוברדרפט – המכשיר הפיננסי העיקרי שעוזר ליותר ממחצית הישראלים לגמור את החודש. על פי ההצעה, שוב לא נזדקק לחסדי הבנק כדי לקבוע את מסגרת האשראי. נוכל לפנות לחברת ביטוח או חברה פיננסית אחרת המתמחה בשירותי אשראי, ולבקש מהם מסגרת אשראי. המסגרת תסופק בחשבון הבנק הקיים, מבלי שהלקוח יצטרך לפתוח חשבון במקום נוסף. כך תיפתח תחרות על הלקוח, מבלי שהלקוח יצטרך לעבור בנק לשם כך.

ומה יקרה לאחר שהבנקים ימכרו את חברות כרטיסי האשראי?

השינוי לא יהיה דרמטי, אבל הוא יורגש. כרטיס האשראי שלנו שוב לא יהיה "כרטיס בנקאי" ולא נוכל לקבל בעזרתו שירותים אוטומטיים כמו בירורי יתרה או הפקדת צ'קים. נוכל למשוך כסף ממכשיר אוטומטי אבל החיוב יהיה באמצעות חשבון כרטיס האשראי. לצורך הפעלת השירותים האוטומטיים יצטרכו הלקוחות להשתמש בכרטיס מידע ("עדכן") נפרד או כרטיס "דביט" שהוא כרטיס נטען לתשלום מזומן.

אז איפה המהפכה הגדולה?

על פי התכנית המתגבשת, תורגש המהפכה היטב על ידי לקוחות פרטיים ועסקים קטנים הצורכים אשראי. חברות כרטיסי אשראי יהפכו לחברות אשראי המתחרות בבנקים ובגופים נוספים על מתן אשראי לצרכנים ולעסקים קטנים. שלוש החברות הגדולות בענף מציעות אמנם אשראי גם היום, אבל הן אינן מעזות להתחרות בבנקים הגדולים, שהם הבעלים שלהן. כאשר הן ישתחררו מבעלות הבנקים, ישוחררו העכבות, התחרות תתפתח והלקוחות יוכלו לקבל יותר אשראי בריבית הרבה יותר נמוכה.

כלומר, הלקוח יוכל לבחור בין הבנק לחברת האשראי?

כן. אבל לא רק. לתחרות יצטרפו גם "גופים מוסדיים" כמו חברות הביטוח שהזכרנו, קופות גמל וקרנות השתלמות, שיוכלו להציע ללקוחות אשראי באמצעות הסדר משיכת יתר. בימים אלה מסתיימת חקיקה שתאפשר גם לחברות אשראי נוספות לגייס כסף בבורסה ולהציע אותו כאשראי לציבור, ולכל אלה נוספים מיזמים של הלוואות בין חברים, שיזכו להיתרים והסדרים מקלים.

הרבה אשראי זה גם הרבה סיכונים: קריסות, הוצאות לפועל, תלונות על הונאה ועושק. מי יפקח על כל הבלגאן הזה?

שאלה קשה שאין עליה עדיין תשובה. אחת הסיבות לעיכוב בהגשת ההמלצות היא ההתכתשות הבלתי נגמרת בין משרד האוצר ובנק ישראל בשאלת הפיקוח וההסדרה. ללא הכרעה בסוגיה זו ובעוד מספר נושאים שטרם נפתרו, לא תהיה שום רפורמה וההמלצות יישארו עמוק במגירה.