איך מקבלים פיצוי במקרה של תאונות תלמידים

מדי שנה, עם תחילת שנת הלימודים, מוסדות החינוך השונים גובים תשלומי חובה, שכוללים בתוכם גם ביטוח תאונות אישיות. פוליסה זו מכסה את תלמידי בית הספר והגן במקרים של פגיעת גוף כתוצאה מתאונה במרחב של המוסד החינוכי – וגם מחוצה לו. למשל, בעת משחק כדורגל, ביקור בגן השעשועים או במקרים של תאונות דרכים.

בכל מקרה שבו תלמיד נפגע בתאונה אפשר לתבוע את חברת הביטוח שמבטחת את התלמידים בפוליסת תאונות אישיות - ובנוסף להגיש תביעת רשלנות נגד גורם התאונה, בין אם מדובר בבית הספר, במתקני הרשות המקומית, במדרכות העיר, ובמגרש הספורט. עם זאת הורי התלמידים נוטים לתבוע את חברת הביטוח של בית הספר, המבטחת בצד ג' במקרים של תאונות תלמידים, אך נמנעים מהגשת תביעת נזיקין במקביל.

הפיצויים בגין תאונות של תלמידים יכולות להיות משולמות במסגרת אותה פוליסה של תאונות אישיות, נעים בין 30,000 שקל למאות אלפי שקלים, וזאת בהתאם לסוג והיקף הפגיעה. כך לדוגמא, לילדה שנפצעה בעינה בעת ששיחקה בגן שעשועים נקבעו 30% נכות ובנוסף היא קיבלה מהעירייה פיצוי כספי של יותר ממיליון שקל. סכום זה הצטרף לפיצוי שקיבלה מהפוליסה הפרטית בסכום של כ-120,000 שקל.

דוגמה אחרת היא של נערה שנפלה ושברה את רגלה כשירדה במדרגות בית ספר עם ארגז בקבוקי שתייה. כפיצוי היא קיבלה סכום של כ-172 אלף שקל בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בבית הספר, נוסף על הפיצוי שהגיע מהפוליסה הפרטית. במקרה אחר ילדה שנפצעה מממטרה בשטח בית הספר, פוצתה בסכום של 160 אלף שקל.

מובן שלא בכל מקרי התאונות ניתן לתבוע פיצוי. במרבית המקרים הפוליסה אינה מכסה נזק גופני כתוצאה מתאונת דרכים, או נכויות פלסטיות, כגון צלקות. אבל בכל מקרה של נכות פלסטית ניתן לנסות ולקבל פיצוי במסגרת הליך ששמו "ועדת חריגים". כמו כן הפוליסה אינה מכסה נזק שנגרם בשל פעולת איבה ומלחמה, או נזקים שנגרמו ממחלה שאינה נובעת מתאונה שפוליסת הביטוח מכסה.

הכלל הוא כי כל תלמיד או תלמידה שנגרם להם נזק זכאים לפיצוי גם אם הם אלה שאשמים בתאונה ובין אם התאונה קרתה לאחר שעות הלימודים בין כתלי בית הספר או מחוצה לו.

בכל מקרה של תאונה ניתן לתבוע פעמיים: תביעה אחת בהתאם לפוליסת תאונות אישיות ותביעה נוספת כלפי העירייה, אם מדובר במפגע במדרכה, בגן השעשועים, במרכז המסחרי או בכל מקום אחר שהיה בו מפגע הנמצא במקום שבבעלות העירייה. למשל במקרים של נפילות במדרכה משובשת, נפילות בגן ציבורי כאשר קיים בור ביוב שלא חוזק, מתחם הליכה משובש, נפילה ממתקן בלתי תקין ובלתי בטיחותי בגן המשחקים, וכן במקרים של נפילות בבתי מלון או בקאנטרי קלאב, כשקיים מפגע כגון רצפה רטובה, משטח הליכה משובש, מדרגה שבורה, או העדר תאורה במתחם.

אם מדובר בתאונת דרכים שבה נפגע הקטין כנוסע ברכב, כהולך רגל או בעת ישיבה באוטובוס - יש לפנות למשטרה עם פרטי הנהג, פרטי הפוליסה, וכן עם תיאור המקום וזמן התאונה. במקרה שהילד ישב כנוסע ברכב ונפגע בתאונת דרכים, יש לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את אותו הרכב.

אם הילד נפגע בתור הולך רגל, עליו לתבוע את חברת הביטוח של הנהג שפגע בו.

אם הילד ישב באוטובוס ונפגע במהלך הנסיעה בו, עליו לתבוע את חברת הביטוח של האוטובוס.

חשוב לדעת כי גם כאשר ילד נפגע בזמן שעלה או ירד מהאוטובוס או נפגע ביציאה או בכניסה לרכב, הדבר נחשב תאונת דרכים.

בנוגע לתאונות פגע וברח, או במקרים שבהם לרכב אין ביטוח, ניתן לפנות לקרן קרנית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, כשברשותכם כל המסמכים הרלוונטיים לתאונה.

מיד לאחר התאונה יש לגשת לטיפול רפואי ולשמור את תיעוד האירוע במלואו. אם מדובר במפגע במקום ציבורי, מומלץ לצלם הן את מקום הנפילה והן את המפגע מקרוב ומרחוק.

בנוסף, יש לדאוג לצירוף חוות דעת של מומחה מטעמם שיקבע פיצוי ריאלי, להבדיל מהפיצוי הנמוך שיינתן להורים, אם יחושב בהתאם לנכות הנמוכה שנקבעה על ידי הרופא של החברה. הפיצוי תלוי בגובה הנכות, אך הפערים בין חוות הדעת של הרופא מטעם חברת הביטוח ומטעם ההורים - יכולים להיות גדולים מאוד.

כמו כן כדאי לדעת כי ניתן לתבוע עד שבע שנים מיום הגיעו של הקטין לגיל 18, כלומר עד גיל 25, אלא אם מדובר בתביעה בהתאם לפוליסה פרטית, ואז תקופת ההתיישנות היא בדרך כלל של 3 שנים בלבד, תלוי בתנאי הפוליסה.


הכותבת היא עו"ד מומחית בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית