פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנהלים או עבדים? השיווק הגאוני של חברות הביטוח

      ביטוחי המנהלים שווקו לעובדים בדרך מבריקה: חוזה שאין בו אי וודאות או עמימות - אתם תדעו בדיוק כמה כסף תקבלו בעתיד כשתצאו לפנסיה. בתמורה גבו מהמבוטחים דמי ניהול מופרכים של בין פי 2 לבין פי 5 מדמי הניהול של קרן הפנסיה. אבל הכללים בשוק השתנו

      אדם יושב ליד מחשב עם מטבעות ומחשבון (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      לטעמי אין הגדרה מעצבנת יותר בכל הלשון העברית מהביטוי "ביטוח מנהלים". ההבטחה המרומזת בביטוי זה היא שרק מנהלים מקבלים את הביטוח "היוקרתי" - ומי מאיתנו לא רוצה להיות מנהל, לקבל משכורת של מנהל וליהנות מהטבות של מנהל?

      לכאורה, ביטוח מנהלים משדרג אותנו ברגע אחד, ומצמיד לכולנו את התואר "מנהל". בפועל, ההגדרה "ביטוח מנהלים" היא בערך כמו להציג נקניקיות בעשרה שקלים כ"חטיפי אנטריקוט", או כמו להקים בשכונת הרכבת בלוד שכונה חדשה בשם "כפר סביוניהו". יש דברים שפשוט לא מתחברים טוב.
      כדי שכולנו נבין במה מדובר נהפוך את המונח ביטוח המנהלים בטור זה לביטוח "עבדים". כך יהיה קל יותר להיפטר ממוסכמות שיווקיות, ולהבין על מה באמת אנחנו מדברים.

      חוזה בלי עמימות

      כשביטוחי העבדים הוצגו בעבר לעובדים, דאגו סוכני הביטוח לעטוף את המסגרת הפנסיונית הזו בדרך מבריקה ולהציג אותה כחוזה שאין בו אי וודאות או עמימות: אתם תדעו בדיוק כמה כסף תקבלו בעתיד כשתצאו לפנסיה. מול פיתוי שכזה גם ריקי כהן מחדרה לא ישבה בחיבוק ידיים וחתמה על חוזה שהבטיח לה כמה תקבל כשתפרוש. בשונה מקרן פנסיה שבה אין כל יכולת לדעת מה יקרה בפרישה, בביטוח העבדים הנושא הזה סגור הרמטית, לכאורה.

      בעבור הבטחה זו גבו מהמבוטחים דמי ניהול גבוהים, מופקעים ומופרכים של בין פי 2 לבין פי 5 מדמי הניהול של קרן הפנסיה. אם לא די בכך הרי שבקרנות הפנסיה ניתן לעשות הסדרים בגין דמי הניהול, ואילו בביטוח עבדים הרבה פחות.

      בביטוח עבדים שנחתם בין האנשים הקטנים לחברות הגדולות נקבע מקדם המרה – נניח 180. כלומר, את ההון שצברנו יחלקו בעת שנגיע לגיל הפנסיה ב-180, והסכום שיתקבל הוא זה שיהיה הקצבה החודשית הקבועה שלנו. חוזה.

      בחוזה המובטח הזה עם חברות הביטוח גלומות עוד שתי הנחות חזקות: האחת, חברת הביטוח תרוויח כל הזמן, והשנייה - התנאים לא ישתנו, מה שהיה נכון לפני 10 ו-15 שנה יהיה נכון גם לעוד 20 ו-25 שנה.

      השוואת ביטוחעבדים וקרן פנסיה (מערכת וואלה! NEWS)

      הכללים השתנו

      אבל נחשו מה קרה? "הממזרים שינו את הכללים ולא סיפרו לי" מסתבר שלא זה ולא זה מתקיים: רק בשנה החולפת הפסידו חברות הביטוח הון רב, בהן ביטוח מגדל שרשמה הפסד של יותר מ-300 מיליון שקל בשלושה חודשים בלבד; ומה עם ההבטחה שהתנאים לא ישתנו אף פעם? אז הם כמובן השתנו - ולהערכתי הם צפויים להשתנות עוד יותר בעתיד.

      נניח למשל, שחברות הביטוח יפסידו במשך עוד שנתיים-שלוש. מי לדעתכם יקיים את החוזה עם המבוטח, שיוצא לפנסיה בעוד 15 שנה במצב כזה? איך בכלל אפשר לעמוד בתנאי חוזה שמועד הפירעון שלו הוא בעוד 20 שנה, כשהחברה שחתומה עליו אולי תפשוט רגל בעוד שנתיים? אז נכון שחברות הביטוח לא נמצאות בסכנת פשיטת רגל, אבל אין לי ספק שעמידה בתנאי החוזים שנחתמו במציאות אחרת - בהחלט יכולה להביא אותן לפשיטת רגל כזו.

      תנאי שני שהופר הוא בלוחות התמותה שמשמשים את חברות הביטוח. עד לפני כמה שנים תוחלת החיים הייתה 73-75 שנים, ומאז היא רק עולה. לפי הרצאה שנכחתי בה לאחרונה יש סיכוי שבתוך 20-30 שנה תגיע תוחלת חיים שלנו גם ל-120-130 שנה. מובן שהדובר היה אופטימיסט מושבע למדי, אבל כדאי לבחון את נקודת הקיצון הזו: נניח שחסכנו מיליון שקל ושהכסף באותו חוזה מפורסם בביטוח העבדים הוא לפי מקדם 180. בתנאים הנוכחיים, כשהריבית אפסית, הכסף יספיק בדיוק ל-180 חודשים, כלומר 15 שנה. המשמעות היא שבגיל 82, שאינו גבוה מדי, ייגמר הכסף.

      לא כל כך קשה לדמיין מציאות שבעוד שלוש שנים, נניח ב-2018, מגיעים מנהלי חברות הביטוח יגיעו לאגף הממונה על הביטוח באוצר, ושוטחים בפניו את טענותיהם: לקחנו מהחוסכים מיליון שקל בממוצע, חשבנו שעד שנצטרך לשלם יהיה כבר מיליון וחצי שקל בקופה. לפי החישובים שלנו מפעם, הכסף היה אמור לצאת מאתנו בתוך 15 שנה. אבל אחרי שלוש השנים האחרונות, 2015-2017, הסכום לא גדל ויש בקופה סכום של מיליון שקל בלבד לכל עובד - והם חיים יותר. חברים, אם נמשיך לשלם את הקצבאות שחתמנו עליהן בחוזה, בתוך 10 שנים לא תישאר בקופה אף לא אגורה שחוקה, כך שעבור אלה שייצאו לפנסיה בעוד 10-15 שנה לא יישאר כסף. אין מה לעשות, התנאים השתנו.

      מכאן קצרה הדרך לבקשה מנומקת שיגישו חברות הביטוח לשמיטת חוזים, או במילים אחרות לתספורת. וזו כבר תהיה תספורת שלידה תשובה ודנקנר ייחשבו למעצבי שפמים, ושתהפוך את כולנו לעניים בני עניים. איש לא יוכל לברוח ממנה.

      חושבים שאני מגזים? כבר השנה חטפו המפקידים לקרנות הפנסיה תספורת של 30% מבלי ששמו לב, כך שלכל הפחות אפשר לצפות לתספורת דומה: מי שהובטח לו מקדם 200 אולי יקבל מקדם 285, מי שהובטח לו 165 אולי 235.

      משרד האוצר כבר ממתין לחברות הביטוח, ואף הכריח אותן לפני שנתיים לא להתחייב יותר למקדם המרה מוסכם כשהן מוכרות את ביטוח העבדים.

      רק נקודה אחרונה: אני תוהה אם לאחר התספורת הצפויה של ביטוח העבדים יחזירו חברות הביטוח את דמי הניהול המופרכים שלקחו בעבר? איכשהו אני פסימי.

      הכותב הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית –
      yehudam7@gmail.com