מחאת הצרכנים שהתקיימה לפני שבועיים מול חנות רנואר בתל-אביב נגד מעילי פוך נוצות אינה מראה יומיומי. בארץ רק מעט מאוד מהלכים דרמטיים של צרכנים פעילי סביבה בישראל שהובילו לשינוי בהתנהגות של חברות, דוגמת מחאת הפרוות נגד קסטרו ב-2005 שהובילה לתוצאה הרצויה של הפסקת שילוב פרוות בבגדי הרשת.
מעילי נוצות, וכמוהם גם כריות ושמיכות, משווקים ברשתות שונות מזה שנים - אלא שמה שעורר את זעם הפעילים הפעם היה סרטון הפרסומת של רנואר, בו נראות נוצות מעופפות באוויר סביב המעילים.
"זו פרסומת צינית שמהווה מצג-שווא שגובל בהטעיה: נוצות לא עפות להן כך סתם מן השמיים, אלא הלובן שלהם מצופה בהמון דם של אווזים שנשחטו", אומרת הילה קרן, דוברת אנונימוס. "הציבור לא יודע באיזה סבל כרוך ייצור מעילי הנוצות, והפרסומת מטשטשת את זה היטב".
לדבריה, המחאה החלה בעמוד הפייסבוק של החברה בעקבות פוסט שפרסמה רנואר על המעילים, אשר הוביל לתגובות של גולשים שקראו להחרים את החברה. הסרטון הוסר מעמוד הפייסבוק. במקביל נעשתה פנייה על-ידי אנונימוס למנכ"ל רנואר בדרישה להסיר את המעילים מהמדפים.
"רנואר לא שיווקה עד כה מעילים כאלה, ולכן הפוקוס הוא עליה. לפני כמה שנים, כשנחשף כי רנואר שיווקה בגדים עם פרווה סינטטית שהכילו שיירי פרווה אמיתית, הפריטים הללו הוסרו מיידית מהמדפים, ולכן אנחנו מקווים שגם הפעם נמצא אוזן קשבת".
זכויות של בעלי חיים
אתם חושבים שהקריאה שלכם תוביל להסרת מוצרים מהמדפים בכלל הרשתות?
"בישראל קיימת מודעות גבוהה לזכויות בעלי חיים, וכמעט שלא מוכרים פה פרוות אמיתיות. הצעד המתבקש הבא הוא להעמיק את המודעות גם לפריטים המכילים נוצות, משום שאין הרבה הבדל בין נוצות אווזים לבין פרווה של שועלים, ולכן לאט-לאט אנחנו מאמינים שזה יחלחל לציבור".
עדיין נדמה שמה שבאמת חשוב לצרכן הישראלי הוא המחיר.
"זה מתכתב, משום שבאופנה דווקא הסינתטי זול יותר. שמיכת פוך סינתטית לא יקרה כמו פוך נוצות, ואנחנו רואים יותר ויותר שמיכות סינתטיות בחנויות. לדעתנו זה שילוב של מחיר ומודעות. לא נעים להתכסות בשמיכה של נוצות אווזים, בעיקר כשיש אלטרנטיבות מעולות".
תגובת רנואר: "במרבית המוצרים בקולקציית החורף נעשה שימוש במילוי סינתטי, והשנה שילבנו לראשונה מעילי פוך לאור הביקוש למוצר. רנואר איננה מתפשרת על איכות המוצר ועל עמידה של ספקי החברה בתנאי ייצור נאותים והוגנים על-פי סטנדרטים בינלאומיים. רנואר פועלת על-פי כל דין וחוק, ובכלל זה שיווק מוצרים העומדים בתקינה הנדרשת. הגורמים הוונדליסטים שפעלו באופן אלים בחנות החברה בתל-אביב הורחקו על-ידי חברת האבטחה של הקניון".
פעילים למען בעלי החיים שמנסים לשנות סדרי עולם נוחלים גם אכזבות, כמו בהכרעה שניתנה ביום חמישי בבית המשפט המחוזי בחיפה: ב-2014 הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבעול בהיקף של כ-40 מיליון שקל, בטענה כי היא מציגה את מוצריה כמוצרים מן הצומח, בשעה שהם מכילים ביצים, כלומר רכיבים מן החי, ועל כן מטעה את הציבור. "תואיל חברת טבעול להוכיח כי ביצה גדלה על העצים ולא מן החי", סיכם התובע, והמהלך נבלם.
יצוין כי ב-2009 נעשתה פנייה לטבעול המשווקת את מוצריה גם בחו"ל, על-ידי ארגון זכויות בעלי החיים השבדי, בבקשה להוציא את הביצים ממוצריה ולהתאימם לאוכלוסייה הטבעונית. מאז השיקה טבעול כמה מוצרים טבעוניים, נושאי תו "ויגן פרנדלי" המשווקים גם בחו"ל.
מודעות חלקית
האם הצרכן הישראלי מעדיף מוצרים מתחשבים יותר? כנראה שהמודעות עדיין אינה פוגשת את שיקולי הקנייה. בשבוע שעבר, בכנס של תאגיד המיחזור "תמיר", אמר עופר לוי, סמנכ"ל שיווק וסחר בסופר-פארם, כי הצרכן הישראלי רחוק מלהיות בשל ובוודאי שלדרוש מוצרים ירוקים.
"ניסינו לשווק מוצרים ירוקים", סיפר, "אך הצרכן הישראלי לא מעוניין. אנו מחכים לשינוי החברתי".
לוי סיפר כי רשת בסופר-פארם בחנה מהלך של דירוג מוצרים מבחינה בריאותית וסביבתית, וגילתה כי לא רק שקיים חוסר אחידות בתקינה, אלא שהמודעות לכך כל-כך נמוכה, שהמהלך לא מצדיק את עצמו.
לדבריו, גם מוצרים ירוקים ששווקו בסופר-פארם לא זכו להצלחה. "כיום החברה פועלת בגזרת המיחזור בסוללות ובמוצרי חשמל, ולאחרונה השקנו סדרת מוצרים טבעית לתינוקות שנותנת מענה בגזרת המחיר. החברה גם משקיעה בשינוי אריזות של מותג 'לייף' לאריזות ירוקות - מהלך לקראת חוק האריזות".
קמעונאי אחר מוסיף כי "את הצרכן מעניין רק המחיר. לנו כיצרנית אין שום סיבה לשנות דבר במוצר או בהליכי הייצור".
בכל הנוגע למזון, המודעות למזון טבעוני גדלה ועמה מיזם "ימי שני ללא בשר", שתפס תאוצה לא רק במסעדות אלא גם במסגרת הסעדה במקומות עבודה. "מאז ההשקה של 'מיטלס מאנדיי' הושקה היוזמה בעשרות חדרי אוכל מוסדיים, בהם אינטל, גוגל, רפא"ל, אל-על, ורינט, משרד החוץ והכנסת", אומרת מיקי חיימוביץ', העומדת מאחורי המיזם. האם היישום הוא פועל יוצא של אינטרס כלכלי או של התחשבות סביבתית?
"המסר של המהלך פשוט וברור", אומרת חיימוביץ'. "אימוץ יום אחד ללא בשר הוא צעד קטן שיש לו משמעות גדולה לטובת הבריאות והסביבה, וחברות הקייטרינג הגדולות שאימצו את הפרויקט, דוגמת iss קייטרינג, ראו בו אמצעי לשפר את המנות הצמחוניות, שהביקוש אליהן הולך וגובר".
מהלכים עולמיים
כמה מהלכים גדולים נוספים ננקטו לאחרונה בעולם בעקבות לחץ ציבורי. האם הן נעשים לשם מסע יחצני ותקשור או מתוך אג'נדה טהורה? לא ברור, אבל אם הסביבה או בעלי החיים יוצאים נשכרים - כולנו מרוצים.
אופנה: לא רק פרווה
לפני כחודשיים הכריזה H&M כי היא מקדמת קוד אתי ליחס שמקבלים בעלי חיים בענף האופנה בכל הנוגע לתעשיית האופנה. בין היתר הודיעה הרשת כי היא מתחייבת להימנע משיווק מעילי נוצות שנמרטו מאווזים בעודם בחיים או מצמר שנגזז מכבשים שעברו "מיולסינג" (חיתוכים בעור במטרה להפחית את הקפלים בצמר, מר"ח). עוד הכריזה הענקית השבדית כי תנקוט מהלכים נגד ניסויים בבעלי חיים בענף הקוסמטיקה.
מזון: ביצי חופש
מקדונלד'ס נכנעה ללחץ פעילי סביבה ובספטמבר האחרון הודיעה כי כמענה לדרישות הצרכנים, תעבור לרכוש ביצים מלולים שאינם משתמשים בכלובי סוללה בהם חיות תרנגולות בצפיפות, ב-16 אלף סניפיה בארה"ב ובקנדה. מדי שנה רוכשת הרשת בארה"ב כ-2 מיליארד ביצים המוגשות בתפריט ארוחות הבוקר. מייק אנדרס, נשיא הרשת בארה"ב, ציין בהודעה שפרסמה החברה כי המהלך הזה הוא פועל ישיר של דרישות צרכנים.
בארץ לא נעשה שימוש נרחב בביצים ברשת המזון המהיר, אולם גם כאן מהלך דומה יכול להוביל לפרגון צרכני. "אנחנו נמצאים בתהליך בדיקה מול רשתות השיווק לגבי היתכנות אספקת ביצי חופש", אומרים במקדונלד'ס ישראל.
צעצועים: לא לפלסטיק
ביוני האחרון הכריזה לגו כי תשקיע 150 מיליון דולר ב-15 השנים הבאות במהלך כולל שמטרתו להפוך את קוביות הפלסטיק האלמותיות של החברה לידידותיות לסביבה. הרקע להכרזה היה לחץ של פעילי סביבה שמחו נגד הנזק העצום שמסבה לגו בתהליך הייצור: בשנה שעברה, לשם ההמחשה, ייצרה לגו 60 מיליארד יחידות לגו מפלסטיק. לשינוי קדמו כאמור לא מעט מחאות של פעילים שלא חסכו ביקורת נוקבת.
הלחץ אף הוביל את לגו להכריז באוקטובר האחרון על סיום שיתוף-הפעולה עם ענקית הנפט של אחרי 50 שנה, בעקבות אסון הדליפה ובעיקר בעקבות לחץ פעילי גרינפיס.