ארנונה – ההמלצות שיחסכו לכם כסף

ארנונה היא מס שנתי שמוטל בתחילת שנת המס על מבנים וקרקעות, ומטרתו לממן סל שירותים רחב שמספקות הרשויות המקומיות. המשמעות היא שגם אם הרשות לא מספקת שירות כלשהו – התושבים מחויבים לשלם את תשלומי הארנונה. המחזיק בנכס - המשתמש ולא הבעלים - הוא זה שמחויב בתשלום הארנונה, כך שכעקרון גם פולש חייב בתשלום ארנונה.

אף שנקבעו לא מעט חוקים שמטרתם להקל על אוכלוסיות מסוימות בתשלומי הארנונה, כמו גם תקנות עירוניות שמתייחסות להקלות בתשלום, לאזרח הפשוט קשה להגיע למידע הנוגע להנחות בארנונה. נכון היום, כל אזרח שרוצה לדעת אם הוא זכאי להנחה בשל מצבו הבריאותי, או בשל המעמד שלו, צריך לפנות לרשות המקומית שבה הוא מתגורר בכתב או לגשת פיזית, ולברר באופן פרטני את זכאותו.
אמנם חלק מהרשויות מפרסמות באתרי האינטרנט שלהן את המידע, חלק שולחות לתושבים בתחילת השנה מכתבים שבהם מפורטות הזכאויות, ואחרות מפרסמות את המידע במודעות פרסומת. עם זאת, אין אחידות בנושא פרסום הזכאות להנחה.

לנוכח הגיוון הרב של סוגי ההנחות, טוב יעשה משרד הפנים אם יורה לרשויות לשלוח בתחילת כל שנת מס, לכל התושבים ללא יוצא מן הכלל, מידע לגבי זכאותם להנחות ובאילו שעורים.

הארנונה מוטלת בתחילת שנת המס במסגרת שובר שנתי, אך במרבית הרשויות ניתנת האפשרות לשלם את הארנונה בשישה תשלומים דו חודשיים, ללא ריבית אלא רק בתוספת הצמדה. יש רשויות שמבקשות פריסה אחרת של תשלומים ויש לשים לכך לב.

הארנונה מחושבת על בסיס מ"ר כפול תעריף. בעבר היה חיוב לפי עקרונות אחרים, כגון: מספר חדרים, מספר משאבות, אך משנת 1993 נקבע קריטריון אחיד של מ"ר. ניתן לשלם את הארנונה מראש ובתשלום אחד, ומרבית הרשויות אף נותנות על כך הנחה שהיא טובה יותר מהריבית שנותן הבנק על פיקדון. מועצת העירייה היא זו שמטילה את התשלומים עוד בשנת המס הקודמת, במסגרת צו מיסים.

צו המיסים כולל את העקרונות לפיהם מוטלת הארנונה בכל רשות ורשות. בישראל יש כ-250 רשויות מקומיות ולכל רשות ורשות צו ארנונה משלה, שמוצג במרבית המקומות באתרי האינטרנט של הרשות. במסגרת צו הארנונה קבועה שיטת המדידה לפיה מודדת העירייה את הנכסים שבתחומה ואזורי החיוב השונים, וכן מוצגים תעריפי החיוב - הסיווגים - המבוססים על עקרון "השימוש".

יש רשויות המודדות את הנכסים בשיטת הנטו-נטו כדוגמת תל אביב, ללא חישוב השטחים המשותפים ושטחי קירות הפנים והחוץ, ויש רשויות שמודדות את הנכסים בשיטת הברוטו, כולל כלל השטחים.

צווי המיסים כוללים סיווגים שונים כדוגמת "מגורים", "עסקים", "בנקים", "חברות ביטוח", "תחנות דלק" וכיו"ב, ויש אף סיווגים מוזרים כדוגמת "דיר חזירים", "משרדי ההתאחדות לכדורגל" ועוד.

רשות מקומית יכולה לפנות לשרי הפנים והאוצר ולבקש ממנה להעלות או להפחית את הארנונה מעבר לשיעור העלאה הארצי.

אף אחד ברשות המקומית, כולל ראש העירייה, לא רשאי לתת הנחה בארנונה שאינה כתובה בחוק. יש להיזהר מהבטחות.

החוק מקנה הנחות סוציאליות כדוגמת הנחות לעיוורים, ניצולי שואה, נכים, מעוטי הכנסה, חיילים, עולים חדשים. יש לבקש מהרשות את רשימת ההנחות המצויה בידה. מבקש ההנחה נדרש להגיש בקשה מסודרת לרשות המקומית ולצרף מסמכים. יש גם הנחות הנוגעות למצב הנכס כגון: נכס ריק.

גם נכס ריק חייב בתשלום ארנונה כללית, אך המחוקק אפשר לרשות המקומית לתת פטור לנכס ריק לתקופה מוגבלת בזמן. מרבית הרשויות אישרו הנחה של עד חצי שנה לנכס ריק פעם אחת בתקופת הבעלות בנכס.

בהתאם לפסיקה, גם מחזיק בנכס כדוגמת שוכר, רשאי לבקש פטור לנכס ריק ובעצם הוא מנצל את הזכאות העומדת לנכס ולבעליו.

אם נמצאה טעות בחיוב הארנונה שנוגעת לזהות המחזיק, שטח הנכס, השימוש שנעשה בו והאזור בו הוא מצוי - אז ניתן להגיש בתוך 90 ימים השגה.

ההשגה מוגשת למנהל הארנונה שהוו גורם המצוי בכל רשות והוסמך על ידי מועצת העירייה לדון בנושאי הארנונה הכללית ולהכריע בהשגות. מנהל הארנונה מחויב להשיב להשגה בתוך 60 ימים ואם הוא לא עושה כן רואים את ההשגה כאילו היא התקבלה.

ערעור על החלטת מנהל הארנונה בהשגה יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת התשובה להשגה אל וועדת הערר לענייני הארנונה הכללית המצויה בכל רשות ורשות.

הרשות המקומית מחזיקה בכלים מנהליים המאפשרים לה לגבות את הכספים על ידי הטלת עיקולים כספיים וביצוע עיקולי מיטלטלין. חיוב הארנונה אמור להיות פשוט וברור במרבית המקרים, אך בחלק מהמקרים, כשיש ספק כלשהו, מומלץ להיוועץ עם גורם מומחה.

הדרך לצמצם את הארנונה היא באמצעות בדיקת החיוב ובמידת הצורך הגשת השגות. מאחר והחיוב מתבסס על שטח יש למדוד את הנכס ולבדוק את התעריף בצו המיסים של הרשות המקומית. יש עוד בדיקות שניתן לבצע, אך לשם כך לרוב נדרשת מומחיות מעבר להבנה בסיסית.

יש כל מיני סוגים של הקלות (פטורים והנחות) המתפזרים על מספר חוקים. יש הקלות סוציאליות שמוענקות לנכים, עיוורים, ניצולי שואה וכיו"ב. לעניין זה יש לעיין בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), ובצווי המיסים השונים. יש גם הנחות הקשורות למצב הנכס כגון: נכס ריק, נכס לא ראוי לשימוש וכיו"ב. יש הנחות לגופים ופעילויות שונות כגון: נכסי מדינה, מוסדות מתנדבים לתועלת הציבור, בתי תפילה ועוד.

הכותב הוא עורך דין למיסוי מוניציפלי ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI)