מסתכלים בקנקן: מה מסתתר בתווית של הבירה החביבה עליכם

בירה היא אחד המשקאות העתיקים בעולם. אחת ההשערות היא, שהבירה הראשונה בכלל יוצרה בטעות כשדלי שהכיל מים ושעורה הושאר בטעות זמן רב בצד, והבלילה שהייתה בתוכו תססה והפכה למשקה אלכוהולי, שהייתה לו השפעה מרוממת רוח על אבותינו הקדמונים.

במצרים העתיקה, יוצרה בירה משעורה כבר בשנת 5000 לפני הספירה ובשנת 4000 לפני הספירה כבר היו ידועים 15 סוגים שונים של בירות.

מכיוון שבירה היא משקה כל כך עתיק, ברור לגמרי שגם החברות שמייצרות אותה – מבשלות הבירה – הוקמו לראשונה לפני אלפי שנים. וכשיש כל כך הרבה מבשלות, הפועלות כל כך הרבה זמן, ומייצרות כל כך הרבה בירות – הן חייבות לבדל את עצמן ולגרום לצרכן לזהות אותן מייד כשהן על המדף.

הגורם העיקרי שמסייע להם בכך הוא התווית שעל הבקבוק, ומה שמעניין לראות הוא איך בתוויות של בקבוקי בירה חבויים כל מיני סמלים ורמזים, שבטח לא ידעתם שהם בכלל קיימים.

אז בפעם הבאה שאתם מוציאים בירה קרה מהמקרר ולוגמים את המשקה הצונן, תוכלו לומר לכל מי ש"עושה פרצוף" נוזף מסביבכם שזה לא שאתם שותים בירה, אלא אתם בעצם מתרגלים שיעור בשיווק.

על כל פחית ובקבוק של בירה BASS מופיע מאז שנת 1876 משולש אדום. המשולש הזה היה הסימן המסחרי הראשון שאושר אי פעם בבריטניה, והוא החל למעשה את "מסורת" רישום סימני המסחר, המזהים ומבחינים בין לוגואים לבין מותגים.

המשולש האדום אושר על ידי רשם סימני המסחר של הממלכה הבריטית בערב ראש השנה של שנת 1876 משום שהוא היה "ברור, מובחן לא ניתן לטעות בזיהויו", אפילו אחרי לגימה של 3 או יותר כוסות של בירה BASS מקציפה.

מי שקורא את הספר "יוליסס" של הספר הנודע ג'יימס ג'ויס, ייתקל שם בקטע שבו הגיבור מספר איך הוא זיהה את המשולש האדום של מותג הבירה BASS בין כל שאר הבקבוקים בפאב שבו שתה לשוכרה.

את הבירה DOS EQUIS (בספרדית: "שני איקסים") החלו לייצר בשנת 1897, ושם המותג שמשמעותו בעצם המספר 20 (כי X בלטינית מסמל את הספרה 10, ו-XX את 20) נועד לסמל את הגעתה הקרובה של המאה ה-20.

כדי לציין את המורשת המקסיקנית של הבירה הכניסו מייסדי המותג את דמותו של השליט האצטקי, מונטזומה השני, בין שני ה-XX שעל תווית הפחית.

למה יש שני אריות על כל פחית של בירה אמסטל, ולמה הם רבים? כדי להבין את הסיבה, צריך לדעת שמבשלת אמסטל הוקמה לראשונה בעיר אמסטרדם (וזו גם הסיבה שצלילי שתי המילים – דומים).

כדי לקשר עוד יותר את החיבור לעיר שבה היא נוסדה, החליטו מייסדי המבשלה "לאמץ" את שני האריות שנמצאים גם בסמלה של העיר אמסטרדם, כפי שניתן לראות כאן.

מסיבה דומה מופיע על הפחית של בירה BECK'S מפתח, שהוא הסימן של העיר הגרמנית, ברמן, שם נוסדה המבשלה.

בבירה האירית, גינס, הלכו אפילו "רחוק" יותר והציגו על תווית הבירה איור של נ?ב?ל ג?אלי עתיק, שהוא הסמל הלאומי של אירלנד.

שימו לב, שגם על תווית בירה Heineken וגם על תווית בירה גולדסטאר מופיעים כוכבים. הכוכב של היינקן הוא מחומש בעוד שהכוכב של גולדסטאר הוא משושה. מדוע מופיעים כוכבים בלוגואים של שני מותגי העל (Superbrands) האלה ומדוע לאחד יש חמישה קודקודים ולשני שישה?

מקורו של הכוכב האדום של הייניקן לא ממש ידוע. תאוריה אחת טוענת, שהכוכב שבלוגו שימש כסוג של קמע עבור מבשלי הבירה מהמאה ה-19, והוא נועד להגן על מבשלי הבירה מעין הרע.

תאוריה אחרת גורסת שכל אחד מארבעת חודי הכוכב ה"תחתונים" מסמל את ארבע היסודות הקדמוניים: אדמה, רוח, מים ואש בעוד שה"שפיץ" החמישי מסמל את ה"לא נודע", שהיווה בזמנו את אחד האלמנטים היותר משמעותיים בייצור בירה כי תמיד ידעת מה אתה מכניס לחבית אבל מעולם לא יכולת להיות בטוח מה ייצא ממנה.

התאוריה השלישית גורסת שבתחילת המאה ה-19, הזמן שבו הוקמה המבשלה, על כל דלת של מבשלה היה נעוץ כוכב מן הסוג הזה, שיכול היה להסתובב על צירו ושהמצב שבו הוא היה מוצב עידכן את העוברים ושבים באיזו מצב נמצאת הבירה האהובה עליהם: בהכנה או מוכנה לשתייה.

הכוכב של גולדסטאר הגיע ממקור אחר, הקשור לשמה של הבירה - גולדסטאר (באנגלית: "כוכב זהב"), שמתייחס לסימן הכוכב בעל ששת הקודקודים, המזוהה עם גילדת יצרני הבירה הגרמנית. הכוכב, המוכר גם בשמו ה"מקצועי", Brewer's Star, היה סמלה של הגילדה והוטבע מאז ימי הביניים על בירות, שנחשבו לטהורות ואיכותיות. כשבירה גולדסטאר החלה להיות מיוצרת לראשונה בישראל בשנת 1950 הוחלט להשתמש בכוכב המשושה גם בלוגו של המותג.

אם אתם ממש משועממים בפאב, אתם מוזמנים לנסות לקרוא את כל הטקסטים שמופיעים על תווית בירה באדוויזר. לא בטוח שתצליחו לפענח את הטקסט הקטן באווירה החשוכה של הפאב (ובטח אם לגמתם משהו קודם לכן) אז בדיוק בשביל זה אנחנו כאן בשבילכם.

בגדול, הטקסט הקטן שמעל לוגו באדוויזר אומר משהו כמו "זוהי בירה באדוויזר המפורסמת. אנחנו לא מכירים שום מותג בירה שמשקיע כל כך הרבה כסף בבישול הבירה וביישון שלה. תהליך היישון הייחודי שלנו מסייע לייצורה של בירה טעימה, חלקה וקלה לשתייה – שלא תמצא כמוה במחיר הזה".

אם החפירה הזו לא מספיקה לכם, יש עוד טקסט מתחת ללוגו ולכותרת "מלך הבירה", שמספר שוב על תהליך הייצור ומציין איך מייצרים אותה, כשמתחת גם כתובה המילה "בירה" במגוון שפות.

השער המופיע על התווית של בירה פילזנר הוא איור השער המקורי של המבשלה, שנוסדה בעיר פילזן בשנת 1839.

אף אחד לא באמת יודע מדוע מופיע המספר "33" בצד האחורי של בקבוקי הבירה ROLLING ROCK, אבל יש לכך כמה תאוריות חביבות:

33 מדרגות הובילו ממשרדו של "מבשל הבירה הראשי" במבשלה לרצפת הייצור.

33 מעלות פרנהייט (שזה בערך חצי מעלה צלזיוס) היא הטמפרטורה האידיאלית לשתיית בירה.

33 הוא הקוד שניתן במפות למפל המקומי, ממנו שואבים את המים המשמשים לייצור הבירה.

ואת האחרונה אני הכי אוהב: 33 הוא מספר המילים המדויק המופיע בהצהרת החזון, המודפסת על כל בקבוק בירה של המותג, וכשהקופירייטר הכין לפועלי הייצור את הטקסט הוא השאיר את המספר 33 כדי שמי שמכין את התווית יספור את המילים ויוודא שהוא לא השאיר אף מילה בחוץ. אבל, כנראה שפועל הייצור היה או עייף מדי, או שתוי מדי או ליצן מדי – והוא השאיר את הטקסט "33" על התווית. וכל השאר – היסטוריה.

ערן יסעור הוא מוחה לשיווק ולמיתוג ומייצג בישראל את ארגון ה-Superbrands הבינלאומי.