פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אני מגיע מעסק קטן, מכיר את בעיות הבירוקרטיה"

      לקראת סוף שנת המס, נפגשו נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי ושר האוצר משה כחלון לשיחה פתוחה על מיסוי, חובת דיווח, משבר הדיור ומצבם הרעוע של מגזר העסקים הקטנים בישראל, בה הודה השר: "אין ספק שיש פער גדול בין הזכויות של השכירים לזכויות של העצמאים"

      "אני מגיע מעסק קטן, מכיר את בעיות הבירוקרטיה"
      ירון גינדי - נשיא לשכת יועצי המס (ספק 500 , איריס מזור)
      גינדי. אולי הגיע הזמן לעשות שוויון בנטל הדיווח? (צילום: איריס מזור

      בדרך כלל נפגשים שר האוצר ונשיא לשכת יועצי המס בדיונים סביב שולחנות עגולים. רגע לפני סוף שנת המס, הושבנו את השניים לשיחה פתוחה על מצב העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים, ומה צפוי בשנה הקרובה בתחום הדיור. השר מבטיח: "תנו לנו זמן, נפתור את הבעיות"

      גינדי: "בשנים האחרונות הייתה חקיקה מאסיבית לטובת ציבור השכירים וטוב שכך, אולם לפעמים החקיקה הייתה על חשבונם של העצמאים, בעוד הם עצמם לא זכו לחקיקה שתאפשר השוואת הזכויות הסוציאליות. האם יש בכוונתך לפעול לכך?"

      כחלון: "אין ספק שיש פער גדול בין הזכויות של השכירים לזכויות של העצמאים וכפי שאמרת, משום שסקטור אחד רץ קדימה. כרגע מונחות מספר הצעות, חלקן ביזמת משרד האוצר, חלקן פרטיות על סוגים של השוואת תנאים. מאז כניסתי לתפקיד משרד האוצר אני מטפל ביתר שאת בנושאים הללו. התחייבתי בקמפיין הבחירות שלי על דמי אבטלה לעצמאים. אמנם הנושא טרם הוסדר עדיין עד הסוף, אבל את מס הרצינות כבר שילמנו. שמנו לצורך העניין 150 מיליון שקלים בצד, תקצבנו את זה, וכרגע עובדים על המנגנון.

      "במקביל, צוות שמיניתי בראשות מנכ"ל משרד האוצר עובד גם הוא על הנושא של קרן הפנסיה לעצמאים, והוא צפוי לסיים את עבודתו כבר בזמן הקרוב. כל התהליך הגדול נמצא על שולחננו, בוחנים אותו. אחרי הרבה שנים של גרירת רגליים, יש פה בשורה שהנושא נמצא על השולחן בטיפול. אני מניח שדרוש לנו עוד קצת זמן ללמוד ולראות באמת איך עושים את זה בצורה הכי טובה - כי לפעמים, כשעושים משהו עקום עדיף לא לעשות אותו בכלל.

      אם אנחנו נשית היום על עצמאי ביטוח לאומי, באופן טבעי הביטוח לאומי שלו יעלה, וכתוצאה מכך סך התשלום יעלה, ובסוף הם יקבלו בפנסיה רק 2,000 שקלים או 1,500, אז עדיף לא לעשות שום דבר. סיימנו עכשיו תקציב ואנחנו בוחנים את דרך היישום ואין לי ספק שבפגישה הבאה שלנו בעוד חודש או חודשיים אתה תשמע על התקדמות".

      גינדי: "אנחנו יודעים שרשות המסים שלחה קרוב ל 106,000 מכתבים לאוכלוסייה שהיא סברה או חשדה שלא דיווחו על מלא הכנסותיהם. המכתבים הללו הניבו מאות מיליוני שקלים לאוצר. אנשים דיווחו על שכר דירה למגורים שהם לא דיווחו בעבר, ועל כל מיני הכנסות אחרות. האם אתה בעד להגדיל את מעגל המדווחים, להרחיב את הדיווח? אולי הגיע הזמן לעשות שוויון בנטל הדיווח? אולי הגיע הזמן שתהיה פה חובת דיווח כללית כמו שיש בארצות הברית ובארצות מתקדמות אחרות, ויהיה תמריץ לאנשים לשלם מס כחוק כי הם יראו שכולם מדווחים ומשלמים. גם מבקר המדינה היה בעד המהלך הזה".

      כחלון: "אין ספק שרשות המסים עלתה מדרגה בגביית המסים. יש פה בהחלט עליית מדרגה חיובית בגביית המס. אני לא מעורב בתוכניות העבודה שלהם, אני לא מתווה תכניות עבודה. אני רק רוצה שתהיה גבייה הוגנת ושוויונית ושכל מי שצריך לשלם שישלם. באופן טבעי, אני מגבה אותם בהצעות חוק שהם מבקשים כי זה התפקיד שלי - לחוקק עבורם, ואני שמח שגם לשכת יועצי המס וארגונים נוספים נמצאים שם בכדי לאזן. אנחנו גם צריכים אתכם שם היות ובסוף התהליך מי שמוציא לפועל את החוקים הם אתם. לכן, אני חושב ששיתוף הפעולה והשילוב הזה הוא חיוני והכרחי.

      "לגבי מעגל מדווחי המס, אלה הם דברים שבדיונים יש להם רגישות מאוד מאוד גבוהה. אין לי כרגע תשובה נקודתית על זה. הדברים הללו נבחנים, ואני לא חושב שצריכים להיות שינויים משמעותיים. אני תמיד מעדיף להגיע ל-10 האנשים שאנחנו מחפשים, במקום לחייב 10,000 או 100,000 איש במשהו מסוים וגורף".

      "אני הגעתי מעסק קטן בחיפה"

      גינדי: אחד החסמים הכי בעייתיים לבעלי העסקים הקטנים, ובארץ יש בערך 520,000 כאלה, היא הבירוקרטיה. אנחנו יודעים שבמדינות הOECD- העסקים הקטנים אחראים על יותר מ 50% מהתוצר, יותר מ 57% מהמועסקים – ואילו אצלנו בארץ מושתת על העסקים הקטנים בירוקרטיה חסרת תקדים חדשות לבקרים, והיא מפחיתה את התפוקה שלהם, מקטינה את הייצור שלהם ופוגעת בצמיחה של מדינת ישראל. כולם מדברים על יוקר המחייה ואני אומר לך שאחד הגורמים המשמעותיים לו זה הבירוקרטיה המיותרת. צריך כאן, לדעתנו, איזושהי תכנית לאומית להסיר את הנגע הזה. האם יש בתוכניות שלך בשורה לציבור העסקים?"

      כחלון: "אני בוגר עסק קטן. לא הגעתי מהאקדמיה ולא הגעתי מהצבא. אני הגעתי מעסק קטן בחיפה. אני חושב שזה נכון וזה מדויק - הבירוקרטיה הורגת. כשאני פתחתי עסק עם 3-4 עובדים אז הלכתי לעירייה כדי לקבל היתר לעסק, ואז אמרו לי 'לך למכבי אש', הלכתי למכבי אש ואמרו לי 'לך למשרד הבריאות', משם הלכתי למגן דוד ואז למע"צ, כי היה שם איזה כביש. בקיצור, במקום למכור ולהביא כסף לבנק, הסתובבתי בין המוסדות. מכיר את זה, יודע את זה.

      "מינינו כבר צוות להסרת חסמים, בראשו עומד מנכ"ל משרד האוצר שי בעבד. אני חייב לומר לך שעלו הצעות גם מצדו של ראש הממשלה שהוא בעד העניין הזה. עלתה אפילו הצעה לפטור את העסקים למשך תקופה מסוימת מארנונה וממסים - לפחות בהתחלה, כדי לתת להם להתחיל לחיות, כיוון שרוב העסקים הקטנים בשנים הראשונות כמעט ולא מגיעים למדרגת המס. יש עוד מספר רעיונות שאני חושב שיכולים לקדם את זה. אנחנו רק מבקשים עוד קצת זמן. אנחנו 6 חודשים וחצי במשרד האוצר, מתוכם 6 חודשי תקציב מאוד קשים ואינטנסיביים, עם ממשלה של 61, זה כמעט בלתי אפשרי - אבל אין לי ספק שגם פה יהיו בשורות".

      שר האוצר כחלון על מתווה הגז: "לאזרחי ישראל מגיע יותר" (צילום מסך)
      שר האוצר כחלון. במקום למכור ולהביא כסף לבנק, הסתובבתי בין המוסדות" (צילום מסך)

      גינדי: "ידוע שנושא הדיור הוא בבת עיניך, וחרטת על דגלך להוריד את יוקר הדיור. אנחנו בלשכת יועצי המס מאוד בעד, ואף תמכנו בפומבי בדרישה שלך להביא עובדים זרים לארץ, כדי להוריד את יוקר עלויות הבנייה. אבל יש גם דברים אחרים שיכולים לעשות זאת, כמו למשל החלטות ועדות התכנון שנכון להיום מייקרות את הבנייה באופן ניכר, ונראה לנו שאין להם אבא ואמא שמנחים אותם במדיניות שלהם. מצד שני, ההתחדשות העירונית היא המקום הגדול ביותר להרחבה של שוק הדיור, ואנחנו מזהים אצל היזמים, הלקוחות שלנו, שאחד החסמים העיקריים הוא המלחמה וההתדיינות על נושא הזכויות שתובעת מהם לא מעט - גם מבחינת זמן, וגם כי בסופו של דבר הם לא מקבלים את הזכויות הנדרשות. פרויקטים ענקיים של התחדשות עירונית לא יוצאים אל הפועל בגלל חוסר בכדאיות כלכלית וכדומה.

      "חשבנו על רעיון לפיו השמאי הממשלתי של מדינת ישראל, או מישהו מטעם הוועדה להתחדשות עירונית, יחד עם הרשות להתחדשות עירונית והשמאי של הרשות להתחדשות עירונית - ויקבעו בכל עיר ועיר לפי תקן 21 של השמאים, מהן הזכויות שצריכות להינתן ליזמים מראש, אחת לשנה. הזכויות הללו תהיינה סטטוטוריות והיזמים לא יצטרכו לריב שנים עם הרשויות המקומיות על כמה מותר להם, ומה מגיע להם. כך גם תהיה ודאות בשוק לכדאיות הכלכלית. זה לא יהיה רק בידי ועדות מקומיות או מחוזיות, אלא השמאי הממשלתי יקבע את זה".

      כחלון: "נושא הדיור הוא אכן כבד ומשמעותי, ואני חושב שהבשורה הגדולה כרגע היא לא בהתחדשות עירונית, אלא העובדה שהפסקנו את הספסרות בקרקע והורדנו את נטל המס באופן טבעי, כי אם הקרקע יותר זולה אז כל המסים למעלה יותר זולים. הייתה פה איזה התנפלות שכל מי שיכל שם יד על הדיור.

      "המדינה שמה יד על הדיור כי הייתה לה אפשרות למצות מחיר כמה שהיא רוצה בקרקע, עצרנו את זה, ובאופן טבעי גם את המיסוי. בבירוקרטיה קיצצנו המון, ולכן אנחנו כבר רואים איך הדברים מתפתחים במחיר למשתכן. אמנם זה חדש, רק כמה חודשים, אבל אנחנו נרגיש את זה בהמשך. אנחנו רואים גם בחודשים האחרונים שהתחיל השיח סביב 'כן ירד, לא ירד' - זה כבר טוב, כי בעשר השנים האחרונות זה רק טיפס, עכשיו אנחנו כבר רואים שהגרף מתחיל להתיישר.

      "לגבי התחדשות עירונית, יש פה רשות שהולכת לטפל בכל הנושאים האלה. חייבים לאזן בין זכות הקניין לבין הזכות של היזמים באמת לרוץ ולעבוד. יש פה בעיה מאוד קשה וזה לא סוד, גם בעניין הרשויות המקומיות והנושא של ניוד זכויות. לאחרונה נפגשתי עם ראש עיריית בת ים, יוסי בכר, ודיברתי על כך שאנחנו צריכים לנייד זכויות אפילו מבית שאן. הוא אמר 'אני מוכן, תבואו אליי, תניידו'. כלומר, התשובה לערך קרקע נמוך היא ניוד זכויות. אני לא רואה משהו אחר, כי אף אחד לא יעשה פינוי בינוי או התחדשות עירונית במקום שערך הקרקע נמוך - וגם אם אתן לו 20 קומות, זה לא ייתן לו כלום, כי אנחנו צריכים גם חניות ותשתיות ואי אפשר להרוויח. לכן אנחנו חושבים ברצינות על ניוד זכויות. זה מה שנקרא הפתרון המרכזי לעיירות פיתוח ולפריפריה, שם ערך הקרקע נמוך".

      גינדי: "נדרשת חקיקה בשביל זה".

      כחלון: "עכשיו, במסגרת החקיקה של ח"כ אלי כהן, הם מריצים את כל הנושאים האלה, ומנסים למצוא את הפתרון לגבי הזכויות, ולמנוע את הוויכוחים בין היזמים לבין בעלי הבתים, לבין העירייה - שזה מאוד מסובך כי כל אחד מושך לכיוון אחר. אבל אני יכול להגיד לך שאין לי ספק שבחלק הזה היזמים נמצאים במקום הכי פחות נוח, כי הם הכי פחות חזקים בסיפור הזה. אני לא יודע להגיד לך אם נמצא את הפתרונות, כי בכל זאת יש פה זכות קניין, ו אנשים שגרים במקום הרבה מאוד שנים. צריכים למצוא את הנוסחה בה גם הזאב שבע וגם הכבשה שלמה".

      גינדי: "השתתפת לפני שלוש שנים בכנס השנתי של לשכת יועצי המס באילת, ושם סיפרתי לך על פרויקט חשמונאים בבת ים עם 700 יחידות דיור שלקח 12 שנה לתכנן אותו, יש תב"ע מאושרת כבר 5 שנים בערך, ואף יזם לא יוצא לדרך. העירייה בעד להגדיל את זכויות הבנייה בפרויקט, כדי שהוא יצא לפועל, אבל הוועדה המחוזית נגד - וכאן בדיוק יעזור אם יהיה שמאי ממשלתי שיקבע את הזכויות, כדי שכלל לא יהיה ויכוח. אנחנו יודעים גם על ראשי עיר אחרים שעוצרים פרויקטים . יש תכניות מאושרות לבנייה של מאות דונמים עם אלפי יחידות דיור וראשי ערים אומרים 'לא, זה לא באג'נדה שלנו עכשיו, נטפל בזה בעוד חצי שנה, בעוד שנתיים'. הם בעצם אומרים 'אנחנו צריכים כסף ממשרד האוצר, כי אין לנו תשתיות".

      כחלון: "אני חושב שהנושא הזה נפתר באמצעות הסכמי הגג. היום עומדים בתור לחתום אתנו על הסכמי גג, ואנחנו חותמים על המון כאלה. ברגע שנתנו הסכמי גג, הבעיה הזאת נפתרה באופן טבעי. וזה נכון, אנחנו לא יכולים לבוא בטענות לראשי רשויות אם אנחנו מבקשים מהם או מחייבים אותם לאכלס אנשים ולהביא דיירים - אז הוא צריך גם כבישים, והוא צריך גם מתנ"סים, והוא צריך בתי ספר והוא צריך גני ילדים. אי אפשר שהמדינה עכשיו תבוא ותגיד לו: 'אני רוצה עוד 10,000 איש בבת ים או ברחובות, אבל אני לא יודעת לתת לך מתנ"סים או תחבורה ציבורית'. לכן, באמת הייתה פה בעיה אבל אני אומר לך ירון, היא נפתרה.

      "אנחנו הולכים ועושים הסכמי גג, עיר אחרי עיר. היינו בבאר שבע, אשקלון, בקריות - ואנחנו פותרים את העניין הזה, וכמו שאמרתי לגבי התחדשות עירונית - חייבים למצוא את הנוסחה. אנחנו חייבים שכל אחד יוותר קצת, ואז נוכל באמת להניע את זה".

      רוצה לדעת עוד על ייעוץ מס והשקעות היכנס למגזין הדיגיטלי