האם אני עוסק פטור, מורשה או חברה בע"מ?

התאגדות כעוסק פטור מתאימה לעסקים קטנים, בדרך כלל לעסקים המנוהלים מדירת מגוריו של הבעלים ושאינם מעסיקים עובדים (אך לא בהכרח) כאשר סך הכנסותיו או המחזור העסקי שלו אינו עולה על 100,000 שקל בשנה.

רשויות מע"מ דורשות מכל עוסק פטור דיווח שנתי על מחזור עסקאותיו (במכתב שנשלח אליו בדואר). מעבר לכך אין לעוסק פטור כל התעסקות עם רשויות מע"מ. על עוסק זה לרשום רק קבלות ללקוחותיו והוא אינו רשאי לרשום חשבוניות מס, כמו כן הוא אינו יכול להזדכות במע"מ על הוצאותיו.

רישום כפטור במע"מ כדאי בעיקר לבעלי מקצועות כגון: קוסמטיקה, עיצוב שיער וכיו"ב, מאחר ולקוחותיהם אינם יכולים לדרוש את ההוצאה כהוצאה עסקית. לעומתם, עוסקים המתעתדים לרכוש ציוד יקר ו/או מלאי עסקי, כדאי שישקלו להירשם כעוסק מורשה כך שיוכלו לקזז את המע"מ הגלום בחשבוניות רכישת הציוד.

סעיף 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו – 1976 וסעיף 6א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 מפרטים רשימות מקצועות שאינם יכולים להירשם כעוסקים פטורים ללא קשר לגובה הכנסותיהם, ואלו הם: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא - לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים; בעל בית ספר לנהיגה, בעל בית ספר לרבות גן ילדים, בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית - לרבות הדרכה לאמנויות ולספורט, לקבוצות שבכל אחת מהן לא פחות מחמישה תלמידים, סוחר מקרקעין או מתווך מקרקעין, סוחר רכב ומתווך רכב, חברה, אגודה שיתופית, מופע אמנותי, לרבות הנחיה במופע; בניית תפאורה או הכנתה; הכנת מבחנים, בדיקתם וכן ניהול מבחנים או פיקוח עליהם; הרצאה, הוראה, הדרכה, תרגול או השתתפות במופע שאינו מופע אמנותי; כתבנות או קצרנות; תרגום בכתב או בעל פה; כתיבה או עריכה ופישור.

לסיכום: עוסקים המוכרים או נותני שירותים לצרכן הסופי (הצרכן שאינו יכול לקזז מע"מ עבור העסקה) ועיסוקם אינו דורש רכישת ציוד ומלאי גדולים, וכי עסקם אינו נמנה ברשימת המקצועות כאמור בתקנות 13 ו 6א כפי שפורטו לעיל, ככלל, כדאי שירשמו כעוסקים פטורים.

התאגדות כעוסק מורשה מתאימה בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים, בעלי הכנסות / מחזור עסקי הגבוה מ-100,000 שקלים לשנה, המעסיקים עובד אחד (בעל העסק) או יותר, ושרמת הסיכון של עסקם לפשיטת רגל אינה גבוהה.

עוסק מורשה חייב לדווח ולשלם מע"מ על הכנסותיו מדי חודש או מדי חודשיים (תלוי בגובה המחזור השנתי של עסקו) ורשאי לקזז מע"מ בגין הוצאותיו שחשבונית מס בצדן. עוסק מורשה שמוכר ו/או נותן שירותים לעסקים אחרים יהיה אדיש לעניין המע"מ מאחר ואת המע"מ שהוא גובה מלקוחותיו הוא מעביר לרשויות מדי דיווח, ואת המע"מ שהוא שילם לספקיו, הוא מקזז ומקבל חזרה מהרשויות. המע"מ הנהוג כיום בישראל הוא בשיעור של 17%.

התאגדות כחברה בע"מ מתאימה בעיקר לעסקים גדולים ובינונים בעלי סיכון גבוה לחדלות פירעון. חברה בע"מ הנקלעת לקשיים ומוכרזת כחדלת פירעון, בעליה לא יידרש לשלם את חובותיה של החברה, במידה והוא לא חתם ערבות אישית ולא נעשו מחדלים פליליים של מנהלה.

הנהלת חשבונות של חברה שונה במהותה מהנהלת חשבונות של עוסק (מורשה או פטור) וכוללת בתוכה גם את חשבון הבנק של החברה, המחאות שניתנו, הפקדות וכד'.

התנהלות כחברה מתאימה לעסקים בעלי רווחיות גבוהה, והיכולת לערוך תכנוני מס בחברה גדולה לאין ערוך מעוסק שאינו חברה.

לסיכום - התאגדות כעוסק פטור, מורשה או כחברה בע"מ אינה החלטה פשוטה, ודורשת בדיקה וייעוץ מקצועי מיועץ מס מייצג. חשוב לזכור כי רק יועצי מס, רואי חשבון ועורכי דין רשאים לייצג ברשויות המס, מכאן שמנהלי חשבונות אינם רשאים לעשות כן - והכשרתם אינה מספיקה לייצוג עסקים.
יועצי מס, חברי לשכה שעוברים הכשרות והשתלמויות שוטפות הם הבחירה המתבקשת לייצוג כלל העסקים לרבות: עוסקים פטורים, עוסקים מורשים וחברות בע"מ.

הכותב הינו יועץ מס ויו"ר מרחב ת"א בלשכת יועצי המס

רוצה לדעת עוד על ייעוץ מס והשקעות היכנס למגזין הדיגיטלי