"Tribunal" - בית דין שמורכב מאנשים שאינם אנשי משפט, ועם זאת בעלי סמכות שיפוטית.
חוק יסוד השפיטה משנת 1984 קבע שלוש ערכאות שיפוטיות: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. ובכל זאת מצא המחוקק כי נכון להאציל סמכות נוספת לסוג של דיונים שיתקיימו בבתי דין ייעודיים, וברור שהייתה לו כוונה טובה לעשות כן.
שיטת המשפט הישראלית כוללת בתי משפט אזרחיים - ולצדם, למספר מוסדות בארץ יש "טריבונל" משלהם - למשל בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי משפט מנהליים, ובתי דין צבאיים.
לעומתם, שלטונות המס קבעו כי בעניינם, בתי המשפט האזרחיים הם הסמכות המשפטית הבלעדית לשפוט עבירות מס - זאת למרות שעבירות אלה אינן שונות בתכלית מעבירה על חוקי עבודה למשל, ויש להן כל הקריטריונים הנדרשים על עבירות מסוג אחר, שלהן נקבעו בתי דין מיוחדים.
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה למשל, יכלול שופט מקצועי, נציגי העובדים והמעסיקים. האחרונים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה.
ה-Tribunal של רשויות המס
לגבי שלטונות המס, אני מביא לדוגמה את הוועדה לקבילות פנקסים, אשר מטפלת בהצלחה בנושא פסילת ספרים. ההרכב: עורכי דין, יועצי מס, רואה חשבון שלושתם אינם חייבים להיות בעלי ידע שיפוטי אבל כן מחויבים בניסיון עשיר בתחום המס. הם מומחים לשקול בצורה מקצועית את מהות הפסילה, לקחת בחשבון את מכלול הבעיות המקצועיות ולהתחשב בנסיבות, לפסוק על-פי עקרונות המיסוי וההוראות הנלוות אליהם (פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף הוראות ניהול ספרים).
החלטתן של הוועדות בערר היא סופית, אולם הן רשאיות להביא שאלה משפטית לחוות דעתו של בית המשפט המחוזי. ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה - בעוד ש"בית דין" הטריבונל, דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.
ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט המוזכרים לעיל, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לטריבונל.
הרכב ה"טריבונל"- יו"ר משפטן מוסמך, ושני חברים בעלי ידע בנושא (במקרה שלנו, מסים) עו"ד, יועץ מס, רואה חשבון, אשר ייבחרו מתוך רשימה שהוכנה בהתייעצות עם נציגי הלשכות הרלוונטיות.
אז מדוע דרוש אחד גם במיסוי?
לטריבונלים מוענקות סמכויות שיפוט בשל סיבות שונות, עיקריות שבהן:
1. הידע והמומחיות הנדרשת להכרעה.
2. מהירות ההליכים.
3. עלות נמוכה.
4. הם אינם מחויבים בתקדימים משפטיים (אבל בהחלט יכולים להיעזר בהם).
5. הם אינם מחויבים או מוגבלים בסדרי הדין המורכבים.
6. הם אינם מחויבים בדיני הראיות.
7. המערער והמשיב הכפיפו עצמם מרצונם.
8. סמכות השיפוט הרחבה המוקנית להם.
סמכות לבטל או לאשר ערעור
הדבר בולט במיוחד בעת שהטריבונל דן בהפרות לפקודת מס הכנסה ולחוק מס ערך מוסף. בסמכותו לאשר את הערעור, לבטל אותו כולו ובחלקו, ולהטיל קנס כספי.
בכל מקרה תהיה לבית המשפט המחוזי הסמכות להתערב בהחלטת הטריבונל לבטלה או לשנותה בהתאם:
א. במקרים קיצוניים ויוצאי דופן של עונש שהוטל.
ב. במקרים של טעות חמורה בשקול הדעת.
ג. בחריגה מסמכות.
ד. בהתעלמות מעקרונות הצדק.
ברצוני להדגיש כי הקמת טריבונל למסים, לא באה חלילה לערער על סמכותם של השופטים המצוינים שיש לנו במערכת השיפוט. מטרתה לזרז את הדיון המשפטי, למנוע עינויי דין, לחסוך עלויות לנישום ולעוסק, ולא להשאיר ספקות בידי נישומים ועוסקים אחרים לגבי סוגיות דומות עד קבלת פסק הדין.
הכותב הנו יועץ מס, משנה לנשיא לשכת יועצי המס
רוצה לדעת עוד על ייעוץ מס והשקעות היכנס למגזין הדיגיטלי