נהגים יוותרו על החזר גביית יתר ויקבלו מערכת בטיחות והנחה בביטוח החובה

במערכת הפוליטית מתחזקת ההערכה לפיה תבוטל או תצומצם תוכנית משרד האוצר להשיב לנהגים כ-1.5 מיליארד שקל, שנצברו בקופת קרן המשמשת לפיצוי נפגעי תאונות. הסיבה: הכסף שנצבר בקופת הקרן כתוצאה מגביית יתר עשוי לשמש למימון תוכנית של משרד התחבורה להתקין מערכות בטיחות בכל כלי הרכב שיוצרו משנת 2000.

בתגובה לפניית וואלה!NEWS הכחישו במשרד האוצר את הדברים, וציינו כי עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לממן את התקנת מערכות הבטיחות. באוצר אומרים כי בעקבות החלטת הממשלה לאשר את תוכנית משרד התחבורה הוקם צוות בין-משרדי, אך "הצוות טרם סיים את עבודתו וטרם גיבש את המלצותיו". מנגד, גורמים רשמיים במשרד התחבורה מבהירים כי הצוות צפוי להגיש את המלצותיו כבר בזמן הקרוב.

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לפני כחודשיים הצעת חוק ממשלתית, שנועדה להשיב לנהגים כ-1.5 מיליארד שקל שנצברו כתוצאה מעודף גבייה בקרן המשמשת לפיצוי נפגעי תאונות ("קרנית"). לאחר אישור הצעת החוק בוועדה הצהיר שר האוצר, משה כחלון, כי "מדובר בכסף ששייך לאזרחים, ולכן החלטנו להשיב אותו". שרת המשפטים, איילת שקד, הוסיפה באותו מעמד כי "הציבור נתן והציבור יקבל".

עם זאת נראה כי שר האוצר ייאלץ לחזור בו מהבטחתו, או לכל הפחות לצמצם את היקף השבת הכסף לנהגים. תוכנית משרד התחבורה, שאושרה בממשלה בתחילת נובמבר, צפויה להביא לכך שהסכום שנצבר בקופתה של "קרנית" – כולו או חלקו – יועבר למימון התקנת מערכות בטיחות ביותר מ-2 מיליון כלי רכב שיוצרו מאז שנת 2000.

התוצאה עשויה להיות ביטול או צמצום של הוזלת פרמיות ביטוח החובה שמשלמים כל הנהגים בישראל. ההוזלה תוכננה להתבצע באופן הדרגתי במשך שלוש שנים: כ-250 שקל ב-2016, כ-200 שקל ב-2017 וכ-50 שקל נוספים ב-2018.

בעקבות אישור תוכנית משרד התחבורה בממשלה הוקם צוות בין-משרדי, שאמור לקבוע את המתווה ליישום התוכנית. בין השאר, ימליץ הצוות לשר התחבורה על דרכים מועדפות למימון התוכנית. בעניין זה ראוי לזכור שבמשרד התחבורה הבטיחו שהתקנת מערכות הבטיחות תיעשה במימון מלא של המדינה וללא תשלום מצד הנהגים.

במצגת שהכין משרד התחבורה לקראת ישיבת הממשלה שבה אושרה תוכניתו, נכללו שלושה מקורות מימון אפשריים: העברת הסכום שנצבר בקופת "קרנית", הוזלת אגרות רישוי הרכב כנגד זיכוי להתקנת מערכות הבטיחות, ולחלופין – השתתפות חברות הביטוח במימון התוכנית.

אולם, שתיים משלוש החלופות שהוצגו צפויות לעורר בעיות יישום קשות. ראשית, אישור הממשלה לתוכנית משרד התחבורה כלל תנאי מפורש אחד: מימון התקנת מערכות הבטיחות לא יביא לפריצת מסגרת התקציב. לכן, הוזלת אגרות הרישוי נחשבת לחלופה בעייתית, שכן ההוזלה תדרוש מציאת מקור תקציבי, ומכאן שתוצאתה עלולה להיות פריצת מסגרת התקציב.

שנית, כפיית השתתפותן של חברות הביטוח במימון התוכנית – צעד שזוכה לתמיכה מפורשת של שר התחבורה, ישראל כץ, – תהווה התערבות בשוק הביטוח. אמנם המדינה היא הרגולוטור של ענף הביטוח, אך יש לזכור שענף ביטוח החובה הופרט לפני יותר מעשור. לכן, החלטה שתחייב את חברות הביטוח הפרטיות לשאת בעלות התוכנית של משרד התחבורה צפויה להיתקל בהתנגדות נמרצת, וייתכן שיישומה ידרוש הליך חקיקה ארוך.

מנגד, הכסף שנצבר בקופתה של "קרנית" זמין והשימוש בו לא יפרוץ את מסגרת התקציב. לכן, ההערכות הן שבסופו של דבר ישוכנע שר האוצר לחזור בו מהבטחתו, בעוד הנהגים ייאלצו לוותר על ההנחה בביטוח החובה.

מקורו של סכום "המריבה", אותם 1.5 מיליארד שקל, הוא עודף גבייה שצברה "קרנית" במשך שנים ארוכות בעתודה מיוחדת שנועדה להתמודד על מצב של כשל חברות ביטוח. על פי הצעת החוק הממשלתית, שנועדה להשיב את הכסף לנהגים, מטרת התוכנית שגיבש האוצר היא "צמצום הכספים העודפים המצויים בקרנית... באמצעות השבה של כספים אלו למבוטחים".

אלא שתזכיר החוק שפרסם האוצר ביוני האחרון קבע שהשבת הכסף לנהגים יכולה להתבצע בכל דרך שעליה יחליט משרד האוצר. כחלק מכך יוכל האוצר "להעביר למבוטחים שיעור או סכום בשקלים שיועבר באופן שתקבע הרשות... לכל מבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, במישרין או בדרך אחרת".

המשמעות פשוטה: שר האוצר אמנם הבטיח להשיב את הכסף ישירות לנהגים, אך החוק מסמיך אותו להחזיר את הכסף "בדרך אחרת". לכן, משרד התחבורה יוכל לדרוש את העברת התקציב למימון תוכנית הבטיחות, מבלי שיהיה צורך בשינויי חקיקה נוספים.