האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה

בפרויקט השבחת הטנקים של חיל השריון הטורקי שיבצע קונסורטיום בראשות התעשייה הצבאית (תעש), יש סיכון של גלישה בעלויות שעלולה לגרום להפסד בגלל שולי רווח נמוכים מדי - הערכה זו עלתה בבדיקת הסכם ההשבחה במשרד האוצר. על פי ההסכם יושבחו במשך חמש השנים הקרובות 170 טנקי פטון. הטנק הטורקי יצויד בכל המערכות של טנק מרכבה סימן 3 ויהיה מתקדם יותר מהטנק פטון הישראלי המושבח מגח 7.



אחד מסעיפי ההסכם מעניק אופציה למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה ולצרף למעגל כ-730 טנקי פטון נוספים. היקף העסקה הנוכחית הוא 687.5 מיליון דולר. סכום זה ישולם במשך חמש שנים, ומקדמה בסך 14 מיליון דולר תועבר בשבועות הקרובים. זו העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני.



ואולם בדיונים פנימיים במשרד האוצר עלו כמה סעיפים בעייתיים בהסכם. האחד, תעש התחייבה לבצע עבודות פיתוח מורכבות ומסובכות שיש בהן סיכון של גלישה לעלויות גבוהות. עקב שולי הרווח הנמוכים בפרויקט קיים חשש שכל שינוי בלוחות הזמנים או בביצוע עלול לגרום להפסד.



סעיף בעייתי נוסף הוא ההשקעה בהקמת קו הייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. מתוך התקציב הכולל של הפרויקט בסך כ-680 מיליון דולר, יושקעו יותר מ-100 מיליון דולר בהקמת קו הייצור. על פי ההערכה, מרכיב הרווח בסעיף זה אף הוא שולי. בעיה שלישית שעלתה במהלך המו"מ הממושך עם משרד ההגנה של טורקיה, היתה היקפו של מרכיב העברת הידע והטכנולוגיה מסך היקף הפרויקט.



בכיר שהיה מעורב בניתוח הכדאיות הכלכלית של העסקה אישר כי הרווח הצפוי בעסקת הטנקים הוא אחוזים בודדים בלבד - שולי רווח נמוכים בהרבה מאלה שניתן להשיג בפרויקטים של השבחה.



לעומתו טען גורם בכיר בתעשיות הביטחוניות כי ההסכם עם הטורקים הוגדר כ"עסקה בתנאי חדירה", שבה אין רווחים בשלב הראשון שלה מתוך הבנה כי הרווחים הצפויים יבואו מעסקות להשבחת טנקי פטון נוספים. הגורם גילה כי על פי דרישות חיל השיריון הטורקי ייאלצו התעשיות הביטחוניות הישראליות המשולבות בפרויקט לפתח מוצרים חדשים שאין להן על המדף, כדי שיתאימו לדרישות המבצעיות. עוד מתברר כי בהסכם קיים סעיף הקובע, כי משרד ההגנה הטורקי רשאי לבטל את עסקת ההשבחה אם יתברר שהקונסורטיום הישראלי אינו עומד בהתחייבויותיו ובדרישותיו.



הבכיר שהיה מעורב בניתוח כדאיות העסקה הדגיש כי בתחשיבים שנעשו באגף הכספים של תעש נקבעו מקדמי ביטחון. בין היתר, בחלק מעשרות השלבים בפרויקט חושבו מכסות שעות עבודה נדרשות הגבוהות לעתים ב-20% מאלה שיהיו בפועל. כמו כן בכל אחד מחלקי ההסכם נוספה ההערה "בלתי צפוי מראש". הבכיר ציין כי בכל אחד מהפעילויות, כולל בהקמת קו הייצור בטורקיה, הבטיחה תעש לעצמה רווח מעמלות ודמי ניהול.



פתרון נוסף לשולי הרווח הנמוכים הוא אימוץ תהליך עבודה בשיטת הטלסקופ, שעליה הוסכם במו"מ בין נציגי תעש לעמיתיהם הטורקים. בשיטה זו עובדים במקביל כמה צוותים על חלק מאבני הבניין הפרויקט. התפישה נוסתה בהצלחה רבה בפרויקט המרכבה, ואיפשרה קיצור תהליכים ועמידה בלוחות זמנים. הערכה היא כי עמידה קפדנית בלוחות זמנים היא המפתח להצלחה בפרויקט.



שותפותיה של תעש בקונסורטיום הן חברת אלביט מערכות מחיפה והחברה הבת שלה אל אופ מרחובות. שתי החברות הציבו בראש פרויקט ההשבחה ראש לשעבר של מינהלת תוכנית הטנק מרכבה (מנת"ק) - מטעם תעש תא"ל (מיל') שלום קורן ומטעם אלביט מערכות תא"ל (מיל') יהודה אדמון.



מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') עמוס ירון, מינה את ראש מינהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל דוד אנגל, לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. אנגל יהיה נציגו של ירון בפרויקט. ירון הכחיש כי מינויו של אנגל קשור לשולי הרווח הנמוכים בפרויקט, אך ציין כי משרד הביטחון העניק בשם המדינה ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם. מינוי ראש מנהלת פרויקט צה"לי כמפקח על פרויקט השבחה למדינה זרה הוא יוצא דופן. צעד זה מעיד כנראה על מגמה להדק את הקשרים בין ישראל לטורקיה בתחום פיתוח עתידי של טנקים.



בתגובה אמר יו"ר מועצת המנהלים של תעש תא"ל (מיל'), אריה מזרחי, כי בהסכם שנחתם עם מנהל הרכש של משרד ההגנה הטורקי (SSM) קיימת הנחיה מפורשת כי תעש כקבלן ראשי לא תמסור שום פרט על הסכם זה.