"אין בשורה בתקציב - הממשלה תפנה רק חלק קטן מהקיצוץ לאפיקים מוטי צמיחה"

"בתקציב המדינה החדש אין כל בשורה ממשית לחילוץ המשק מהמשבר החמור בו הוא נתון, שכן רק חלק קטן מהכספים שנחסכו בעקבות הקיצוצים השונים בתקציב יופנו לאפיקים מעודדי צמיחה, וזאת תוך פגיעה במגזר העסקי" - כך עולה מנייר עמדה שהפיצה עמותת "סנאט", הפועלת במימון קרן פרידריך אברט הגרמנית, לחברי הכנסת, ערב חידוש מושב החורף של הכנסת. בצוות ההיגוי של העמותה חברים ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) וח"כ יוסי כץ (עבודה).



נייר העמדה מתייחס לשלושה נדבכים מרכזיים במדיניות הממשלה: תוכנית החירום והרפורמה במס, שאושרו ע"י הכנסת באפריל וביוני 2002 בהתאמה, והצעת התקציב לשנת 2003. "ניתוח שלוש התוכניות יחד מעלה, כי הממשלה מונחית ע"י מדיניות ריסון פיסקלי נוקשה ומרחיקת לכת, שנועדה אמנם לצמצם את הגירעון הממשלתי, אך אין בה כדי לעודד צמיחה או לחלץ את המשק מהמיתון", קובעת עמותת סנאט. לדברי העמותה, ניתן היה לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב ולחולל מפנה במשק מבלי לשנות את יעדי הגירעון.



מהמחקר עולה, כי סך הקיצוצים בתקציב הנובעים מכלל התוכניות הכלכליות מגיע ל-20.41 מיליארד שקל, ואילו ההשקעה החוזרת במשק, כגון בתשתיות פיסיות ובאפיקים מעודדי צמיחה, מסתכמת ב-3.64 מיליארד שקל בלבד - 18% בלבד מהיקף הקיצוץ התקציבי. העמותה טוענת כי הממצאים הללו מאששים את התחושה, שהממשלה איננה פועלת די לחילוץ המשק מהמיתון שהוא שרוי בו.



כלכלני העמותה מציינים, כי עיקר הכספים שמופנים חזרה אל המשק ב-2003 (2.5 מיליארד שקל מתוך 3.64 מיליארד שקל) מיועד להפחתת שיעורי המס, אך בראייה כוללת יוטלו ב-2003 יותר מסים מאשר הוקלו. כך למשך הועלו שיעורי מע"מ, תקרת הביטוח הלאומי, תעריפי המים, הבלו על הסולר והמס על הסיגריות. בסה"כ יעלה נטל המס על הציבור בשנה זו.



העמותה מציינת כי גם כאשר תגיע הרפורמה במס לשיא מימושה ב-2008, הרי מדובר ברפורמה שתיטיב באופן מופרז עם בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד, שיקבלו תוספת שנתית בגובה של משכורת נוספת. הטבות הרפורמה הופכות למשמעותיות ביותר החל משכר של 15 אלף שקל, כך שמהן ייהנו רק כ-15% מהעובדים בלבד, או כ-6% מהאוכלוסייה.



לדברי כלכלני העמותה, ד"ר רובי נתנזון והגר צמרת, התוכניות הכלכליות אף אינן מיטיבות עם המגזר העסקי שממנו עשויים לצמוח פתרונות תעסוקתיים למרבית הנפגעים מהקיצוצים בתשלומי ההעברה. התוכנית מניחה שהקטנת מספר העובדים הזרים תפתור את כל הבעיה, אך ברור כי לפחות בטווח הקצר המעסיקים שזקוקים לעובדים זרים ייפגעו ואילו נתמכי הסעד שקצבותיהם קוצצו לא יתאימו להחליפם. פגיעה נוספת במגזר העסקי צפויה משינוי החוק לעידוד השקעות הון.



נתנזון וצמרת מדגישים, כי ההצעה לתמרץ מעסיקים לשכור עובדים עד תום 2003, היא בבחינת "עלה תאנה", במיוחד לאור העובדה שתמריץ זה מוגבל ל-1,000 שקל לחודש עבור עובד שהיה נתמך ע"י קצבה כלשהי של הביטוח הלאומי (כולל מובטלים), ורק אם הוא גר באזורים בהם שיעור האבטלה גבוה מעל 10%. צעד זה מסמל, לדבריהם, את העיקרון עליו מושתת הפתרון של משרד האוצר למשבר הכלכלי במשק, והוא: נתמכי הסעד והמובטלים שגמלאותיהם קוצצו יעבדו במקום העובדים המהגרים.