ההסתדרות תובעת את אלקטרה ישראל: משלמת רכיבי שכר מוקטנים ופוגעת בהפרשות לפנסיה

ההסתדרות הגישה אתמול לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה נגד חברת אלקטרה ישראל , שבשליטת גרשון זלקינד, בשל מה שהגדירה "סירוב בלתי מוסבר מצד החברה לשלם לעובדים דמי הבראה ומענק אי-היעדרות, בהתאם לתעריף הקבוע בהסכם הקיבוצי".



בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד רענן שקדי מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, נטען כי ב-31 במארס 2000 ביטלה הנהלת אלקטרה ישראל את ההסכם הקיבוצי שחל על 550 עובדים. לטענת ההסתדרות, סעיף 31 בהסכם הקיבוצי קובע כי הסכום שישולם לעובד עבור כל יום הבראה יהיה לפי התעריף הממוצע של בתי ההבראה בהתיישבות העובדת.



עוד נטען כי בסעיף 8 בהסכם הקיבוצי נקבע שכדי לעודד אי-היעדרות של עובדים ממקום העבודה, מוסכם בין הוועד להנהלת החברה על הגדלת מענק אי-ההיעדרות ל-1.8 ימי הבראה ברבעון. לטענת ההסתדרות, מדי שנה נשלח מכתב מנציג ההסתדרות להנהלות המפעלים, לרבות אלקטרה, המפרט את מחיר יום ההבראה. סכום זה מוכפל במספר ימי ההבראה שלהם זכאי העובד והתוצאה המתקבלת היא הסכום לו זכאי העובד.



ההסתדרות טוענת כי מיולי 99' מקפחת אלקטרה את עובדיה ומשלמת להם תשלום מופחת עבור דמי הבראה ומענק אי-היעדרות. במקום לשלם להם לפי שווי של 410 שקל לכל יום הבראה, הנהלת החברה חישבה את התשלום לפי 361.5 שקל ליום הבראה, כאשר היו עובדים שקיבלו 354 שקל ליום הבראה. בתביעה נטען כי ההנהלה הפחיתה את התשלומים באופן חד-צדדי ובחוסר תום לב. "כתוצאה מכך, גם הפרשות החברה לזכויות פנסיה עבור העובדים, בגין דמי ההבראה ומענק אי-היעדרות, היו בשיעור מופחת", נטען בתביעה.