משיכת פיקדונות של 700 מיליון דולר ע"י זרים מקטינה את מקורות המט"ח

יתרת פיקדונות המט"ח של תושבי חוץ (פת"ח) בבנקים בארץ הסתכמה בחודש יוני 2002 ב-21 מיליארד דולר, זאת לאחר שבמשך שנה, מאז יוני 2001 משכו תושבי חוץ 700 מיליון דולר מפיקדונות אלו, כך נמסר מהפיקוח על מטבע חוץ בבנק ישראל. ב-12 השנים 2001-1990, היקף הצבירה נטו בפת"ח נאמד, בממוצע שנתי, בכ-1.1 מיליארדי דולרים. כ-80% מהמפקידים הינם תושבי חוץ, יחידים, והשאר חברות פרטיות זרות.

בפיקוח על המט"ח מסבירים כי עיקר המקורות מחו"ל של מערכת הבנקאות (משרדים בישראל בלבד) הינם פיקדונות במט"ח של תושבי חוץ (פת"ח) בבנקים בארץ. השימוש העיקרי שעושה מערכת הבנקאות במקור זה הוא מתן אשראי במט"ח, בעיקר לתושבי ישראל.

בבנק ישראל מספקים מספר סיבות למשיכות הפת"ח של הזרים: א. המצב הגיאו פוליטי בארץ ב. ירידת הריביות הבינלאומיות על הפיקדונות לטווח קצר מ-6% לכ-2% במונחים שנתיים, בממוצע, שגורמת להעדפת אפיקי השקעה אלטרנטיביים בעלי סיכון נמוך (אג"ח). ג. החוק לאיסור הלבנת הון. ד. שינוי, בשוליים, של פרופיל המפקידים - חלק מהפיקדונות שהופקדו לפני שנים רבות ושהם בבעלות יחידים, הם כיום בבעלות יורשיהם, ששיקוליהם שונים.

מהפיקוח על מטבע חוץ נמסר עוד, כי למרות המשיכות מהפת"ח המתוארות לעיל, הבנקים המשיכו לספק אשראי במט"ח לתושבי ישראל. פעילות זו של הבנקים התאפשרה בעיקר הודות למימוש נכסיהם בחו"ל: הקטנת פיקדונותיהם של הבנקים בבנקים זרים בחו"ל, מכירת איגרות חוב זרות מתיק הנוסטרו שלהם וכן הגדלה של הפיקדונות בישראל של שלוחות הבנקים בחו"ל.

אחת ההשלכות של העלייה בעלות המקורות השוליים היא ייקור האשראי במטבע חוץ. אשראי זה התייקר הן בשל הריביות הגבוהות יותר שהבנקים נאלצים לשלם לתושבי חוץ והן בשל מדיניות זהירה שהבנקים נוקטים ביחס למתן אשראי במטבע חוץ בשל סיכון שער חליפין שהלווים חשופים לו.

ייקור האשראי מתבטא בכך שהבנקים הגדילו את המרווח בין הריבית על האשראי שהם נותנים לבין הריבית הבינלאומית (לייבור) בכ-0.5 נקודות אחוז - ממרווח ממוצע של כ-1% בחודש פברואר 2002 למרווח של כ-1.5% בחודש יולי 2002.

עוד מוסרים מהפיקוח על מטבע חוץ שהחלטת בנק ישראל מחודש יולי 2002, לבטל את חובת הנזילות המשנית החלה על פיקדונות במטבע חוץ, תגדיל את מקורות המט"ח של הבנקים ב-4 מיליארדי דולרים על פני 10 חודשים. לאחר פרסום ההחלטה, חזר פער הריביות שקל/דולר במכרז SWAP שקל/דולר לרמתו הקודמת - ל-7.3%, שהוא הפער בין הריבית הבינלאומית לריבית בנק ישראל.

בפיקוח על מטבע חוץ מעריכים שמאחר שחלק מהגורמים למשיכות מהפת"ח שנמנו לעיל הם בעלי השפעה ארוכת טווח, ניתן להעריך שקצב ההפקדות בעתיד יהיה נמוך יותר מאשר בתקופות קודמות. אולם בשל האפשרות שנוצרה בשנים האחרונות לגיוס ישיר של מטבע חוץ בחו"ל על ידי הממשלה, ובעיקר על ידי הסקטור הפרטי, משקלו היחסי של הפת"ח בתוך מכלול המקורות במטבע חוץ של המשק, הולך ופוחת.