גבר שמתגורר ועובד בשנים האחרונות באחת המדינות באפריקה, וביקש להתגרש מאשתו שמתגוררת בישראל, ישלם לה מזונות אישה בסך 10,000 שקל; בחודש. כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ.
בני זוג נשואים 23 שנה. האישה הכירה את הגבר, נוצרי על פי דתו, בבולגריה והם נישאו שם בנישואים אזרחיים שלאחריהם עברו להתגורר בישראל. לבני הזוג ילדה משותפת בת 22, המתגוררת עם האם. במהלך השנים רכשו בני הזוג בית פרטי במושב, שמימונו נעשה רובו ככולו בכספי האישה.
האשה, שיוצגה בבית המשפט על ידי עו"ד רות דיין וולפנר, טענה כי לפני כשש שנים הודיע לה בעלה כי קיבל עבודה באחת ממדינות אפריקה והחליט לעבור להתגורר שם. לדבריה, המתח, הבדידות והעול הכלכלי שהיו כרוכים בהחלטה הזו של הבעל, שלא דאג לשלוח לה כסף ולתמוך בה בצורה רצופה וסדירה - גרמו לה למצוקה קשה. מצוקה זו, לדבריה, השפיעה עליה גם בריאותית וב-2011 עברה התקף לב ובעקבותיו שני צינתורים. בעקבות האירועים הללו, טענה האשה, הידרדר מצבה הבריאותי היא נאלצה להפסיק לעבוד.
לפני כשנה, טוענת האשה, חזר בעלה לאפריקה והודיע לה בשיחת טלפון שהוא מעוניין להתגרש, וכי אין בכוונתו לשלוח לה כסף ממשכורתו. לטענתה, הודעתו של הגבר הותירה אותה "שבורה וחסרת אונים אל מול המציאות העגומה אליה נקלעה".
מאוחר יותר, במרץ 2015, קיבלה האישה בדואר תביעת גירושין שהגיש נגדה הגבר בבולגריה, שגם נגדה היא נאלצת בימים אלה להתמודד באמצעות עו"ד מקומי. לנוכח המצב, הגישה האישה תביעה לקבלת מזונות זמניים מהבעל וציינה את גובה משכורתו בסביבות 6,000 -7,000 דולר בחודש (23,400-27,300 שקל). הגבר מצידו טען, כי משכורתו רחוקה מסכומים אלה והיא עומדת על 12,000 שקל בלבד. עוד טען הגבר, כי אינו חייב לאישה מזונות מאחר והוא מנהל נגדה הליך גירושין בבולגריה.
השופטת, חני שירה, דחתה את טענות הגבר כיוון שלא תמך את סכומי השתכרותו בתלושי משכורות וקיבלה את טענות האשה שהציגה חוזה העסקה על סך 6,500 דולר. למרות שהחוזה לא היה חתום, קבעה השופטת כי הוא משמש אינדיקציה לסכומים אותם מרוויח הבעל. לאור זאת נקבע, כי על הבעל לשלם לאישה מזונות בסך 10,000 שקל בחודש, הכוללים גם את תשלומי המשכנתא בהם הוא צריך להשתתף.