נושאים חמים

ההלוואות העלובות של ניצולי השואה

רבים מניצולי מחנות הריכוז והגטאות שחיים בארץ מוגדרים כעניים. מערך ההלוואות שעומד לרשותם לסיוע מגוחך. דעה

ניצול שואה נוגע ב"קיר המוות" במחנה ההשמדה אושוויץ, ינואר 2015 (רויטרס)
40% מהניצולים מוגדרים כעניים (תצלום: רויטרס)

הרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד האוצר קבעה ביולי 2015 סכומי הלוואות לניצולי השואה בעלי אחוזי נכות מוכרים על ידי המדינה. פירוט ההלוואות וסכומן מעורר תהיות לנוכח הסכומים העלובים. לדוגמה, הלוואה של עד 5,300 שקל לביצוע שיפוץ בדירת ניצול השואה. מדובר בסכום שיכול להספיק להתקנת מזגן ורכישתו, אבל לא להרבה יותר מכך.

חשוב לזכור שכ-40% מתוך כ-180,000 ניצולי השואה שחיים בישראל מוגדרים כעניים מדובר ב-72,000 איש. חלקם עריריים, חלקם זוכים לטיפול חלקי בלבד, אחרים סובלים מדיור מוזנח ומטיפול רפואי לא קבוע. כמעט כולם בני 80+, רובם סובלים ממגוון מחלות מורכב מסכרת ועד דמנציה, ואם הם נזקקים להלוואה היא נועדה לשיפור איכות חייהם. עם זאת המדינה מגלה חיסכון מוזר כלפי הניצולים. אם ניצול עני נזקק לטיפול שיניים מקיף הוא זכאי לקבל עד 8,500 שקל בלבד ועליו לקוות שרופא השיניים יגלה נדיבות והתחשבות כדי לבצע טיפול חלקי בלבד.

סכומי ההלוואות שניתנות לניצולי שואה ( , הרשות לזכויות ניצולי השואה)

ריבית של 1% לשנה

באפריל 2014 פורסם נתון לפיו אחד מכל ארבעה ניצולי שואה בישראל מוותר על מזון או תרופות בגלל מצוקה כספית. לפי דו"ח הג'וינט - מאיירס-ברוקדייל צפויים הקשישים הניצולים להזדקק בשנים הקרובות לשירותים רפואיים רבים יותר, ויהיו לכך השלכות על מערכת השירותים הרפואית, הסיעודית והצרכנית שלהם.

הקרן לרווחה לנפגעי השואה פרסמה ב-2014 שכ-36% מניצולי השואה חיים לבדם וגילם הממוצע 85. רוב הניצולים חיים בתחושה מובהקת שהמדינה נטשה אותם, אינה דואגת לצורכיהם ומשאירה אותם בודדים ועניים. טבלת ההלוואות מצביעה על זלזול מצד האוצר בצרכים של הניצולים. אם עבור שיקום (לכל מטרה) סכום ההלוואה לאדם בגיל 85 הוא 3,800 שקל שיפרעו ב-24 תשלומים מקצבתו החודשית, ברור שהיחס כלפיו לקוי.

במיוחד כשאנו רואים מערכת הלוואות אדירה בנקאית או חוץ בנקאית שמעניקה הלוואות בשפע לצעירים ובעלי שכר, בעוד שאוצר המדינה מתעקש להלוות סכומים מזעריים לניצולי שואה נזקקים, וגם לגבות מהם ריבית של 1.04% לשנה על ההלוואות.

אבי ביצור (יח"צ)
אבי ביצור (תצלום: יח"צ)

שיפור איכות החיים

ניצולת מחנות ההשמדה שמבקשת לסייע לילדיה להתחתן תוכל לקבל הלוואה בסכום של 5,300 שקל ולא תקבל הלוואה נוספת עד שהלוואתה הראשונה תיפרע. אם ניצול גטו חי בדירה צפופה בדמי מפתח וברצונו לקנותה המדינה תעניק לו הלוואה עד סך של 7,100 שקל שלא יסייעו לו במאומה. על רכישת רכב לשימוש רפואי מיותר לחלום וצריך לעמוד על המשמר שכל ההנחות המאוגדות בחוק - תרופות בסל הבריאות, מים, חשמל, ארנונה - אכן ניתנות, שהרי לא חסרים מקרים ותלונות על אגרות שהניצולים נדרשים לשלם למרות שמגיע להם פטור מלא.

אנשי האוצר עסוקים ברפורמות רבות בתחומי הדיור, השכר הבנקאות והריכוזיות. כל אחת מהרפורמות חשובה בפני עצמה לכלל הציבור ולמשק. טיפול מהיר במערך ההלוואות לניצולי השואה שהולכים ומתמעטים במטרה לשפר את איכות חייהם המיוסרת והדואבת היא חוב מוסרי של כל ממשלה ושר אוצר.

המדיניות, היקף ההלוואות והקריטריונים לקבלתם על ידי הניצולים חייבים להשתנות מהבסיס וגובה הסכום צריך לצמוח לסכומים ריאליים. לניצולים מגיע יחס אחר לחלוטין.

ד"ר אבי ביצור, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) אור יהודה, מומחה לגרנטולוגיה, לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים