איגוד קרנות הנאמנות בוחן הגשת בג"ץ לדחיית הרפורמה במס וההחלטה לפצל הקרנות שייכנסו לתוקף בתחילת 2003

אגוד קרנות הנאמנות מתכוון להגיש בג"ץ על מנת לדחות את המועד לכניסת הרפורמה במס לתוקף אצל הקרנות, כך נודע ל-TheMarker.



התקנות החדשות, שבין היתר יחייבו את חברות הניהול לפצל את הקרנות שלהן ל-3 - קרנות החייבות במס, קרנות פטורות וקרנות מעורבות - צפויות להיכנס לתוקף ב-1 לינואר, אך על הקרנות להודיע עד ה-30 בנובמבר מהו הסטטוס שהן בוחרות.



עם זאת, תקנות אלו נתקלות בהתנגדות רבה בקרב הקרנות. בסיכום של מפגשים שקיימו נציגי הקרנות עם רשות ניירות ערך וגורמים אחרים בשוק, טוענות הקרנות כי מס הכנסה ורשות ניירות ערך טרם פירסמו את ההנחיות הדרושות.



בנוסף, הליך חקיקת החוק טרם הושלם, ובצנרת נציבות מס הכנסה "מתגלגלות" הערות רבות לחוק וטיוטת התיקונים עתידה להיות מופצת רק ב-15 לחודש. יתרה מכך, הרפורמה כולה עשויה לעבור שינויים במסגרת חוק התקציב (שעל פי ניסיון השנים הקודמות עשוי להימשך עד סוף דצמבר).



המשמעות היא שמנהלי הקרנות נדרשים היום לקבל החלטות כאשר אין בידם הכלים לקבלת ההחלטה. בהחלטתם הם משפיעים על הסטטוס של מחזיקי היחידות, ומכיוון שמנהלי הקרנות חבים חובת נאמנות למחזיקי היחידות, הם גם חשופים לתביעות. הקרנות טוענות כי היום כבר ברור שכל החלטה שתתקבל בידי מנהלי הקרנות, לפי נוסח הרפורמה היום תביא לפגיעה במחזיקים.



לדוגמה, טוענים בקרנות כי קרנות אג"ח מדינה צריכות להיות ב-2003 קרנות חייבות, ולאחר מכן מעורבות (שהקרן אינה משלמת מס והפרט ישלם מס בעת מכירת היחידות), אך החוק לא מאפשר שינוי סטטוס הקרן לאחר שנקבע, ולכן בהגדרה תיווצר חבות במס למחזיקים שמרעה את מצבם.



בקרנות מציינים כי נכון להיום, גם ברשות ניירות ערך וגם בנציבות מס ההכנסה יודעים שיש בעיה עם לוח הזמנים. עם זאת, בקרנות מעריכים כי רשויות אלו לא יפעלו כדי להביא לדחיית החוק. דחייה ביישום החוק אפשרית רק בהשפעת גורמים חיצוניים למערכת. הקרנות מציינות כי מאחר ויכולת הקרנות להקדים את המלחמה בעיראק (מה שאולי יביא לעיכוב במימוש התקנות) היא מוגבלת, הדרך היחידה להשיג את הדחייה היא הגשת בג"ץ.



משיחות עם מנהלים בתעשיית הקרנות עולה עוד כי ליישום הרפורמה בצורתה הנוכחית, שתאלץ את הקרנות לפצל את עצמן ל-3, עשויות להיות השלכות הרסניות לגבי מנהלי הקרנות הפרטיים. לקרנות הבנקאיות, שמנהלות מאות מיליוני שקלים, לא תהיה פרט לכאב הראש ולבירוקרטיה שהדבר ייצור בעיה לפצל את הקרנות שלהן.



עם זאת, לקרנות הפרטיות של חברות הברוקרים, שבמקרים רבים מנהלים נכסים בהיקף של כמה מיליוני שקלים, הפיצול יהווה מכת מוות. עלות האחזקה הבסיסית השנתית של קרן נאמנות נאמדת בכ-50 אלף שקל. כדי להגיע לאיזון, ובהנחה שדמי הניהול הם בהיקף של 2%, תצטרך הקרן להציג נכסים בהיקף מינימלי של 2.5 מיליון שקל אחרי הפיצול - מספר הגבוה מהנכסים של חלק ניכר מהקרנות היום.



המשמעות היא שהקרנות יצטרכו לוותר על חלק מקהל היעד שלהם, כאשר כל סוג של קרן פונה לציבורים אחרים או לרשום הפסדים. המהלך רק יקטין את התחרות בתעשיית הקרנות ויסייע לקרנות הבנקאיות, שגם כך שולטות בתעשייה, לחזק עוד יותר את מעמדן.



בפגישה בין נציגי איגוד הקרנות, לשכת המסחר ועו"ד חנן מלצר (מומחה בג"צים) הועלו מספר נקודות למחשבה מהן עולה כי בסבירות גבוהה אגוד הקרנות יעמוד מאחורי מימון ההליך והעלות תתחלק בין מנהלי הקרנות (גם כאלה שלא מעונינים ששמם יופיע כעותרים בבקשה).



ישנה סבירות מסוימת שהגשת הבג"ץ תביא את שר האוצר לנקוט בהליך של דחיית היישום ביוזמתו, ואז יושג היעד הנדרש. במקרה זה, עלויות הבג"ץ יהיו נמוכות יחסית ויסתכמו בכ-50 אלף דולר, לעומת סכום של 150 אלף דולר במקרה בו התהליך ימוצה עד סופו. במקביל, תיבדק אפשרות לפנות לעורכי דין אחרים זולים יותר.