הנשים מתקשות להשתלב בתחום ההיי-טק והנתונים מצביעים על כך ששניים מבין שלושה עובדים בתחום הם גברים ורק אחת אישה. נתונים שנחשפו השבוע מצביעים על כך שדווקא נשים חרדיות זוכות לייצוג משופר - בתחום ההיי-טק מועסקות כ-4,000 חרדיות, לעומת 2,000 חרדים בלבד. נציין כי מספר המועסקים בענף כולו מוערך ב-300 אלף.
גוון צרויה, חוקרת אשר בחנה את השתלבותן של נשים חרדיות בהיי-טק אמרה השבוע כי "מדינת ישראל צריכה לדאוג ליותר מקומות עבודה לחרדים ובעיקר לנשים חרדיות". המחקר של צרויה שנקרא "בין שילוב להתבדלות" הוצג במסגרת כנס "נשים חרדיות בהיי-טק הישראלי - אתגרי שילוב בתעסוקה ובאקדמיה", שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון.
מי שאחראים למחקר ולכנס הם צרויה ופרופ' אביעד רז מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. המחקר בחן את ההבדלים בשביעות הרצון והשחיקה בקרב כ-120 נשים חרדיות. צרויה הבחינה בין נשים שעובדות בחברות היי-טק משלבות (חילוניים וחרדים) לבין חברות המיועדות למגזר. בין הממצאים המרכזיים של המחקר ניתן לראות כי שביעות הרצון והמחויבות גבוהה במידה מסוימת יותר בארגונים חרדיים (להוציא שכר שעל פי צרויה נמוך בממוצע בכ-90% מזה של הארגונים המשלבים). מהנתונים עולה כי המסלול האופטימלי עבור נשות היי-טק חרדיות מתחיל בארגון חרדי, שאחריו הן יכולות להתקדם ולהתברג בארגונים משלבים.
"אתגר לאומי"
המגמה של השתלבות חרדים בעולם ההיי-טק צוברת תאוצה בשנים האחרונות. לאחרונה ניתן לראות יותר ויותר דוגמאות של סטארט-אפיסטיות מהמגזר שהעזו, כמו גם חברות היי-טק גדולות (אינטל למשל) שמאיישות תפקידים באמצעות בני ובנות המגזר ומייחסות לכך חשיבות.
צרויה, יועצת אסטרטגית בבנק גדול, הגיעה למחקר אחרי שהחליטה לדבריה "לעשות משהו חברתי". צרויה מספרת: "את עולם ההיי-טק אני מכירה מקרוב מאחר שאני נשואה להיי-טקיסט (יואב צרויה, שותף בקרן ההון סיכון JVP - ש.ד) אני לומדת באוניברסיטת בן-גוריון ונושא התרבות הארגונית עניין אותי. לחקר שילובן נשים חרדיות הגעתי כי אני חושבת שזה אתגר לאומי. החברה החרדית מכפילה עצמה כל עשור, לכן, אם לא נדאג בהקדם ליותר מקומות תעסוקה ומוטב שיהיו אלה בהיי-טק, נהיה בעיה גדולה בעתיד.
לדברי צרויה, נכון להיום לא נעשה מספיק, בין היתר משום שהיעד לשילוב נשים חרדיות עובדות עומד על 63% (בכלל המשק ולא רק בהיי-טק), כאשר בפועל 75% מהן יוצאות לעבוד. "אבל זו אליה וקוץ בה", היא מדגישה, "חלקן הגדול עובד במשרה חלקית, שליש מהן בתחום החינוך בקהילה שלהן. כך שגם אם לכאורה הושגו היעדים - בפועל הפריון שלהן לא ממומש ובטח שלא מקסימלי. להנדסאיות בעולם החרדי שרוצות להמשיך וללמוד אין תמיכה ומלגות, מאחר שלכאורה אין צורך כי המדינה השיגה את היעדים בתחום".
בנוגע ללימודים ולהכשרה - את ממליצה על בידול או שילוב?
צרויה: "אין לכך תשובת בית ספר. צריך מודל משולב של שניהם. להערכתי תארים ראשוניים צריכים להיות מבודלים - וכאן אני מדברת על גברים במגזר החרדי וגם על נשים. השילוב צריך להיות בתארים מתקדמים יותר, מאחר שמדובר באנשים שכבר נחשפו לשוק העבודה".