וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרטל הלחם: שנת מאסר למנכ"לי מאפיות ברמן ודוידוביץ' לשעבר

אלה לוי-וינריב

13.1.2016 / 12:52

במסגרת הפרשה הורשעו מאפיות ברמן ודוידוביץ' ומנהליהן דאז, יהודה שניידמן ושייקה דוידוביץ', בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות במטרה להעלות את מחירי הלחם

לחמים וחיטה. ShutterStock
לחמים וחיטה/ShutterStock

ראשי המאפיות הגדולות בדרך למאסר: בית המשפט גזר שנת מאסר בפועל על יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ותקופת מאסר זהה על ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ', שהורשעו בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות בפרשת "קרטל הלחם".

נזכיר כי רשות ההגבלים העסקיים ביקשה להטיל עונשי מאסר חמורים - של 2.5 עד 4.5 שנות מאסר בפועל - על מנכ"לי המאפיות הגדולות בארץ, ואילו הנאשמים עצמם ביקשו מבית המשפט להימנע ממאסר.

ביולי אשתקד הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ'; ונאשמים נוספים בפרשה בעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, לאחר שתיאמו מחירים על-מנת להעלות את מחיר הלחם האחיד והחלות.

לחם אחיד. שרון בוקוב
לחם אחיד/שרון בוקוב

"אפקט אנטי תחרותי"

"הייתה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות בשל ההסדר הכובל", קבע השופט עודד שחם בהכרעת הדין. "כל אחד מן הצדדים להסדר הכובל נושא באחריות מלאה לאפקט האנטי-תחרותי, בפועל או בכוח, הנובע מן ההסדר הכובל בכללותו".

פרשת קרטל הלחם נחשבת לאחת הפרשות החמורות שחשפה רשות ההגבלים העסקיים. באוגוסט 2012 הגישה הרשות למחוזי בירושלים כתב אישום נגד 19 נאשמים, בהם המאפיות הגדולות בישראל - קבוצת אנג'ל, קבוצת ברמן וקבוצת דוידוביץ' - וכן נגד מנהליהן ונושאי משרה בכירים בהן: ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל; יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן; יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר; ישעיהו (שייקה) דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ'; ומרק קינן, מנהל השיווק של מאפיית דוידוביץ'. זאת, בטענה כי תיאמו מחירים במטרה להעלות את מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן.

עיקר חומר הראיות בתיק התבסס על האזנות סתר שבוצעו במשך כ-3 חודשים, מתחילת פברואר ועד לסוף אפריל 2010. בתקופה זו האזינה רשות ההגבלים לאנג'ל, שניידמן, אהרונסון, דוידוביץ' וקינן.

לפי כתב האישום, בשלהי פברואר 2010 הסכימו אנג'ל, שניידמן, אהרונסון ודוידוביץ' להימנע מתחרות על אספקת מוצרי המאפיות, על-ידי חלוקת הלקוחות בין המאפיות. בנוסף, הוסכם ביניהם כי המאפיות יפעלו מול הקמעונאים להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות לצרכן. להסכמות אלה היו שותפים גם נושאי משרה בכירים אחרים במאפיות השונות, בהם מנהלי המכירות במאפיות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

הנאשמים הודו בעריכת הסדר כובל

לנאשמים יוחסו עבירות של עריכת הסדר כובל והיותם צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות. הנסיבות המחמירות שיוחסו לנאשמים, על-פי כתב האישום, הן: "חלקן ומעמדן של המאפיות בייצור מוצרי הלחם שבפיקוח בארץ; ריבוי קורבנות העבירה הפוטנציאליים והנזק מההסדר; תחכומו של ההסדר והשימוש במספר טכניקות קרטליסטיות העוברות על איסורי הליבה של חוק ההגבלים העסקיים; והפסקת פעילותו של ההסדר רק משנודע לנאשמים על פתיחת החקירה הפלילית".

עם פתיחת המשפט, בינואר אשתקד, הפתיעו הנאשמים המרכזיים בפרשה - יהודה שניידמן, מנכ"ל מאפיית ברמן, ושייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיות דוידוביץ' - את רשות ההגבלים העסקיים ואת בית המשפט, כאשר הודו בפתח הדיון בעריכת הסדר כובל. עם זאת, הם הבהירו כי הם אינם מודים בכך שמדובר בהסדר שנערך בנסיבות מחמירות, כפי שטענה הרשות.

שבוע לאחר מכן הצטרף אל שורת המודים גם יוחנן אהרונסון, מנכ"ל מאפיית מרחבית ויו"ר מאפיית דגנית עין-בר, והודה בעבירת סיוע לעריכת הסדר כובל. ואולם, הוא טען כי חלקו בפרשה היה מופחת ביחס לנאשמים האחרים, וכי הוא אינו צד להסדר אלא רק סייע לעריכתו. בהמשך הצטרפו נאשמים נוספים להודאות.

לאור הודאות אלה, הסוגיה שנותרה במחלוקת להכרעת בית המשפט הייתה השאלה אם התקיימו "נסיבות מחמירות" בביצוע ההסדר הכובל. השופט עודד שחם קבע כי רשות ההגבלים - באמצעות עו"ד אסף מוזס, סגן היועץ המשפטי ברשות - הוכיחה כי התקיימו נסיבות מחמירות בעת ביצוע העבירות, בהן הודו המאפיות, בעליהן ונושאי המשרה בהן.

"הוכחה הנסיבה המחמירה, אשר עניינה חלקם ומעמדם של הנאשמים, אשר חלשו במועדים הרלוונטיים על יותר מ-90% משוק הלחם המפוקח. הוכח גם כי בכל אחת מן ההסכמות - הן ההסכמה על העלאת המחירים והן ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים - היה טמון נזק משמעותי, בפועל ובכוח".

עוד נקבע כי ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים בין הנאשמים חלה גם על רשתות השיווק, ובמהותה היא מהווה "חלוקת שוק", הגם שלא חלה על לקוחות חדשים.

הצרכנים ניזוקו

כמו כן, השופט קבע כי הוכח יישום משמעותי של כל אחת מן ההסכמות שבהסדר הכובל. לדבריו, "המחיר הועלה בפועל בשיעור ניכר, במספר רב של חנויות; נגרם נזק כספי משמעותי בפועל לציבור הצרכנים; התחרות בין המאפיות נפגעה באופן משמעותי; הנזק בפועל ובכוח כתוצאה מן ההסדר הכובל מתחדד, נוכח העובדה שהעלאת המחירים נוגעת למוצר בסיסי וחיוני ובוצעה במקומות המאופיינים באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך".

בית המשפט קבע עוד כי נסיבה מחמירה נוספת הייתה העובדה שההסכמה בין הנאשמים להימנע מתחרות חלה בכל רחבי הארץ, על כלל מוצריהן של המאפיות שהיו צד להסדר הכובל, ביחס לכל הלקוחות הקיימים שלהן. "בשתי ההסכמות, על-פי תוכנן ומהותן, הייתה טמונה פגיעה פוטנציאלית משמעותית בתחרות", קבע השופט שחם.






מאפיינים נוספים הרלוונטיים לקביעה כי מדובר בנסיבות מחמירות היו כי "ההסדר הכובל הסתיים אך ורק בשל פתיחתה של החקירה פלילית; ריבוי הקורבנות של ההסדר הכובל, בפועל ובכוח, העומד על מאות אלפי צרכנים, לכל הפחות; והשימוש בשתי טכניקות קרטליסטיות".

מנגד, השופט שחם ציין כי העלאת המחירים לא הובילה לגביית מחיר מופקע בגין הלחמים שהיו חלק מההסדר הכובל, והמחירים לאחר ההעלאה היו נמוכים מהמחיר המרבי שנקבע לפי חוק הפיקוח על המחירים.

עם זאת, בית המשפט העניק משקל רב יותר לעובדה שלמשך חייו של ההסדר הכובל לא נקצב זמן, וכי ההסדר הכובל היה יציב. נדחתה גם טענת הנאשמים כי ההסדר הכובל היה בתהליך של התפוגגות.

"בסופו של דבר, בראייה כוללת של מכלול הנסיבות, הוכח כי ההסדר הכובל היה עלול לפגוע פגיעה משמעותית בתחרות. לפיכך, הנאשמים עברו עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות", קבע בית המשפט.

חקירת רשות ההגבלים בפרשה החלה לפני כ-5 שנים, במאי 2010, בעיצומו של הקרטל. במסגרת החקירה נערכו פשיטות על המאפיות, ונעצרו חלק מהחשודים בחשד לעריכת הסדר כובל בנסיבות מחמירות, הסכמים על הימנעות מתחרות, חלוקת השוק והסכמים לפעול במשותף להעלאת מחירי הלחם האחיד והחלות.

בדצמבר 2011 הודיעה רשות ההגבלים העסקיים לחשודים כי בכוונתה להגיש נגדם כתב אישום, בכפוף לעריכת שימוע, ובאפריל 2012 ניצלו רק שבעה מהנאשמים את זכותם לשימוע.

אחד החשודים שניצל את זכותו לשימוע הוא בעלי מאפיות ברמן, יצחק ברמן, שיוצג בידי משרד עורכי הדין שינמן-נגב-ניב. בעקבות השימוע הוחלט לא להגיש נגדו כתב אישום.

אחרים שניצלו את זכותם לשימוע הם יוחנן אהרונסון, מנחם אוברקוביץ ממאפיית דגנית ואורי בן-יהודה מאורנית. שלושת המנכ"לים של מאפיות ברמן, אנג'ל ודוידוביץ בחרו שלא להגיע לשימוע.






על-פי כתב-האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין אסף מוזס, זיו גלעדי ואייל פרזון, טרם עריכת ההסדר הכובל ביניהן, בחודשים פברואר-מאי 2010, קיימו הנאשמים מגעים שונים, פגישות משותפות ושיחות טלפון לצורך גיבוש המתווה האסור. בין היתר, נפגשו הנאשמים במשרד עורכי הדין פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בבתי-קפה בירושלים ובתחנת הדלק דור-אלון בכביש 6.

בכתב האישום נטען כי הנאשמים לא קיבלו אישור מבית הדין להגבלים עסקיים, היתר זמני מאב בית הדין או פטור מן הממונה על ההגבלים העסקיים להסדר כובל. כמו כן, מעשיהם לא היו פטורים על-פי כללי פטור סוג. לכן, נטען, ביצעו עבירה של צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.

תחילה כפרו כל הנאשמים בכתב האישום, אולם בהמשך הודו חלק מהם במעורבותם בפרשה, באופן חלקי או מלא, ואף נחתמו מספר הסדרי טיעון. בין היתר אישר המחוזי בירושלים ביוני 2013 הסדר טיעון ראשון בפרשה, כאשר הרשיע את רמי סגן, מנהל ההפצה במאפיות ברמן, על-פי הודאתו, בעבירה של היותו צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות.

סגן הודה כי היה הסדר תיאום מחירים בין המאפיות הגדולות לגבי שיווק למינימרקטים בבני-ברק, בירושלים ובבית-שמש למשך תקופה של כחודשיים, הן לגבי מוצרי החלה והן לגבי לחם אחיד פרוס; וכי למרות האמור, המחירים היו נמוכים ממחירי הפיקוח. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם כי סגן יורשע, וייגזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50 אלף שקל.

בנוסף, מנכ"ל מאפיית אנג'ל, ירון אנג'ל, מהנאשמים המרכזיים בפרשה, ממתין עדיין להכרעת דינו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully