במערכת הבנקאית קיבלו בהפתעה את הידיעה שפורסמה בתקשורת האמריקאית על הכנסת הבנקים הישראלים לרשימה השחורה של חברות שאין להשקיע בהן. בנקאים ישראלים סירבו להתייחס לפרסומים, וברור שאיש אינו יודע מה המשמעות של החרם ואם יהיו לו השפעות כלכליות כלשהן.
ארגון כנסייתי בארה"ב: אל תשקיעו בבנקים ישראלים
למרות שלקרן הפנסיה של הכנסייה המתודיסטית יש הון לא מבוטל של כ-21 מיליארד דולר, ייתכן שרק שבריר ממנו, אם בכלל, מושקע בנכסים ישראלים. בשוק ההון המקומי לא ידוע על עסקה משמעותית שבה היתה מעורבת הכנסייה.
הידיעה על החרם מתפרסמת דווקא בתקופה שבה נראה שפעילות ה-BDS דועכת. דעת הקהל באירופה עסוקה היום הרבה יותר במשבר הפליטים, והסכסוך המזרח תיכוני נעלם כמעט לחלוטין מהתקשורת במערב.
מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, אמר לנו היום: "ממילא היתה עיקר הפעילות שלהם באירופה, שם יש להם תשתית של ארגונים המתנגדים לישראל, אבל גם שם הם לא הצליחו להשפיע באופן מורגש על היצוא הישראלי. אם הם הצליחו להשפיע, היה זה אולי על לקוחות שהפעילו החרמה שקטה, של העדפת מוצרים אחרים באופן בלתי מוצהר".
עם זאת הוא ציין כי קשה מאוד לאמוד את היקף התופעה. "ההצלחה שלהם להשפיע על גורמים אמריקאים מפתיעה, אבל אני בטוח שלישראל יש מספיק ידידים חזקים בארצות הברית, כולל חוגי הכנסייה, שיוכלו למנוע את התפשטות התופעה".
הידיעה על החרם החדש תופסת גם את הגורמים הממשלתיים בהפתעה, וללא הכנה מספקת. למרות מספר החלטות ממשלה על הקמת גוף שירכז את המידע והמאבק בחרם על מוצרים ושירותים מישראל, טרם יצאו ההחלטות לפועל. משרד החוץ הקצה למלחמה בחרם עובד אחר, אמיר אופק, העומד בראש מחלקה קטנה בשם "המחלקה לחברה אזרחית".
במקביל החליטה הממשלה להפוך את המשרד לעניינים אסטרטגיים, שעסק עד כה בתיאום פעולות בנושא האירני, למשרד שעיקר תפקידו הוא מאבק בחרם על ישראל. לצורך הפעילות הוקצה למשרד תקציב ענק של 100 מיליון שקל. בראש הפעילות אמורה לעמוד מנכ"לית המשרד, סימה וואקנין-גיל, שפרשה מתפקיד הצנזורית הראשית בצה"ל. אולם מהמשרד נמסר שהוא עדיין בשלבי התארגנות וטרם התחיל בפעילותו.