שנת 2015 הייתה קשה עבור המשקיעים והמחזיקים במניות חברות הביטוח, שהשיגו רובן תשואות שליליות, וכולן תשואה נמוכה יותר מזו שנרשמה במדד המוביל של הבורסה, מדד ת"א- 25 ( 1,497.78 ) . מדוע זה קרה?
שוויין של חברות הביטוח תלוי ישירות במתרחש בשוקי ההון, כפועל יוצא מהתלות הרבה של רווחיהן בתשואות שהן רושמות על השקעות העתק שהן מנהלות, עבורן ועבור המבוטחים והעמיתים שלהן. 2015 הייתה דוגמה טובה להשפעה של שוקי ההון, בארץ ובעולם, על שער המניה בקרב קבוצות הביטוח הגדולות, שמנהלות חסכונות פנסיוניים אדירים כמו גם תיקי נוסטרו רחבי-היקף. אבל בשנים האחרונות התווסף להיבט התשואות שנרשמות ושצפויות בשווקים גם היבט משמעותי לא פחות: מחיר הרגולציה והשפעתה על השווי של קבוצות הביטוח, בדגש על הגדולות שבהן.
מבחינת מפת השווי הנוכחית של חברות הביטוח הגדולות עולה שכנראה הרגולציה הפכה לגורם המשפיע ביותר על שווי החברות, יותר מהיקפי ההכנסות ומיכולתן להניב רווחים כיום. עדות לכך ניבטת ממה שקורה במגדל הגדולה, שמחזיקה בעתודות אדירות של ביטוחי חיים, ובאיי.די.איי הצומחת והיעילה, שקטנה מחברות ששוות פחות ממנה.
כך או אחרת, השנה שעברה החלה עם תשואות חיוביות בשווקים במרבית המחצית הראשונה של 2015, והמשיכה בכמה חודשים תנודתיים, ואף שליליים ממש. כל זה בא לידי ביטוי גם במניות הביטוח, בצל הסנטימנט השלילי בשווקים בעולם מאז יוני אשתקד, והאמונה שהסייקל החיובי אולי ימשיך, אבל שבסך הכול מדובר בשווקים שמקבילים לספורטאים על סטרואידים - לאחר הזרמות מוניטריות לווריד הם על סף ההגדרה "מנופחים", אם לא מעבר לה.
אך לא רק זאת, גם מהלכים אסטרטגיים של הנהלות החברות מלפני שנים ארוכות באו השנה לידי ביטוי, עם שינויים במאזני הכוחות בין חברות הביטוח (במונחי שווי שוק), והם גם צפויים להמשיך ולהשפיע על שוויין של חברות הביטוח בשנים הבאות. כאמור, לא רק המהלכים האסטרטגיים של ההנהלות משפיעים וישפיעו, כי אם גם החלטות אסטרטגיות אף יותר של הפיקוח על הביטוח, בראשות דורית סלינגר, ששובר את הכלים והכללים בשוקי הביטוח הפנסיוני, ביטוחי הבריאות ואף ביטוחי הרכב ועוד.
כך, האוצר מבטל נוהגים קיימים ותוכניות עסקיות, חותך את רמות המחירים הנהוגות, ובעיקר שולח את השוק והמשקיעים לעולם חדש שאמור להיטיב עם הצרכן, אבל לפגוע בעיקר בחברות הביטוח. כל זאת יוצר חוסר אמון בין המשקיעים למניות הביטוח, בדגש על החברות שאוחזות בנתחים גדולים מהחיסכון הפנסיוני העסקי, כולל ערוצי ההפצה - הנמצאות במרכז הכוונות של המפקחת, אך לא רק הן.
כל זה חשוב במיוחד, כך נראה, לבעלי המניות בכלל ביטוח ובאי.די.בי פתוח, שמחזיקה בשליטה (55%) בכלל ביטוח, שצפויים לסבול השנה מהיצע אדיר של מניות כלל ביטוח - מה שעלול ללחוץ כלפי מטה את מחיר מניית החברה ואת שווי המחזיקה הגדולה בה, וזאת עקב כישלון המהלך למכירתה למקרולינק הסינית, וההכרח להתחיל ולמכור את מניותיה בבורסה ללא פרמיית שליטה, בהתאם להוראת המפקחת סלינגר.
הראל למעלה ואיי.די.איי שלישית
כך או אחרת, ימים אחדים לאחר תחילתה של 2016, כשהשווקים בעולם שוב רועדים והתשואות שנרשמות בחטיבות ההשקעה של חברות הביטוח שליליות, זה הזמן לסכם מה קרה עם מניות הביטוח אשתקד, ובשנים האחרונות, בצל שינויים אדירים בצמרת רמות השווי בענף הביטוח - שינויים שעשויים להתברר כקבועים, וממש לא רגעיים וחולפים.
מבדיקת "גלובס" עולה כי ב-2015 ירדו מניות חברות הביטוח הציבוריות הגדולות בכ-8%, בממוצע, בעוד שמדדי ת"א 25 ות"א 100 עלו בכ-5% ו-3%, בהתאמה. מדוע? בגלל הרגולציה כאמור, שמשחררת רפורמות משמעותיות בזו אחר זו, תוך שבירת הכללים בשוק והרכבתם מחדש, והתערבות בתמחור השירותים שחברות הביטוח מספקות כיום, ושהתחייבו להם בעבר. מדובר בהתנהלות לא שגרתית שלא מוכרת מענפים אחרים, ושבאה לשפר את מצבו של הצרכן החלש. עדות נוספת לכך ניבטת אלינו מהשמירה היחסית על השווי מתחילת 2016 ועד כה, למרות ירידות בשוקי העולם.
על כל פנים, לאחר שנים של תנודות אדירות בשווי החברות - החל מלאחר רפורמת בכר, שחיזקה את החברות ביחס לעצמן וביחס לחלופות אחרות בשוקי הפיננסים והביאה אותן לרמות שווי אדירות ואופטימיות מאוד בשלהי 2005, וכן מאז סוף 2008 - לאחר שיא המשבר הכלכלי החריף ביותר זה עשורים רבים, ובצל פסימיות אדירה בשוקי ההון בארץ ובעולם, חלו שינויים במאזני הכוחות בין החברות. כיום נסחרת הראל, שבשליטת משפחת המבורגר, במחיר שמשקף לה את השווי הגבוה בענף (3.3 מיליארד שקל). כמו כן, איי.די.איי ביטוח, שבשליטת משפחת שנידמן ושמוכרת לציבור הרחב כביטוח ישיר והפועלת באמצעות פרסום שני מותגים שונים, כבר ניצבת בגאון במקום השלישי, עם שווי חברה של כ-2.7 מיליארד שקל.
גם בהמשך הטבלה יש שינוי, ומנורה מבטחים, שבראשות ערן גריפל וארי קלמן, עקפה את הפניקס. כל אחת מהן שווה כשלושה רבעים בלבד משווייה של איי.די.איי הצעירה הרבה יותר, שמתמקדת בביטוחי פרט ולא בביטוחים במקומות העבודה.