השופטת דרורה פלפל מביהמ"ש המחוזי בתל אביב פסקה היום בהחלטה תקדימית כי הפורום בו יש לברר תביעה ייצוגית שהוגשה בישראל נגד חברת גילת לוויינים הישראלית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק - הוא ארה"ב ולא ישראל. השופטת אף הורתה לעכב את ההליכים נגד גילת בישראל.
בכך, קיבל בית המשפט המחוזי את עמדתה של גילת לוויינים שטענה כי יש להקפיא את ההליכים נגדה בישראל עד שיתבררו התביעות נגדה בחו"ל, שכן הפורום הנאות לבירור הטענות הוא בארה"ב.
נגד החברה הוגשו עד כה 11 בקשות לתביעות ייצוגיות בארה"ב ואחת בלבד בישראל, שהוגשה באפריל 2002 על ידי עמנואל ליבן. טענתו של ליבן היתה כי הדו"חות הכספיים השנתיים והרבעוניים של גילת בשנת 2000 כולה היו כוזבים או לכל הפחות מטעים, כמו גם אלה של הרבעון הראשון והשני של 2001. לאור זאת הוא ביקש מביהמ"ש המחוזי להכיר בו כמייצג את קבוצת המשקיעים שרכשה את מניות החברה מה-16 במאי 2000 ועד ה-2 באוקטובר 2001. שווי השוק של גילת כיום הוא 12 מיליון דולר בנאסד"ק - שפל כל הזמנים.
הנתבעים היו (בדומה לתביעות שהוגשו בחו"ל): החברה עצמה; יואל גת, יו"ר ומנכ"ל החברה ויואב ליבוביץ', סמנכ"ל הכספים של החברה. נתבע נוסף, שלא הופיע בשאר התביעות הייצוגיות שהוגשו נגד החברה בארה"ב הוא משרד קוסט, פורר את גבאי (ארנסט אנד יאנג) - רואי החשבון של גילת. גילת יוצגה בישראל על ידי עורכי הדין אריה דנציגר, אמיר הלוי ומיכאל גינסבורג ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג. את ליבן ייצגו עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש.
מנור ושמש טענו בשם ליבן כי התביעה בישראל מקיפה יותר, כוללת נתבעים שאינם מופיעים בתביעות בחו"ל (כמו למשל פורר את גבאי), ונוגעת לתקופה ארוכה יותר של פעילות פסולה לכאורה של גילת לוויינים. בנוסף, טען התובע כי הפורום הישראלי נאות ומתאים יותר לבירור התובענה - יותר מאשר מקבילו האמריקאי - ואף הוסיף כי זה האמריקאי ידחה את התביעות בארה"ב על רקע זה. "זו פקולציה שלא הוכחה ולא הודגמה כלל בדין האמריקאי", אומרת השופטת בהחלטה.
לדבריה, "מצב של כפילות תובעות ייצוגיות עלול ליצור אנדרלמוסיה בעבור בעלי המניות השונים שימצאו עצמן מיוצגים בתביעות שונות ובארצות שונות באותו עניין". וכי מצב בו יתקבלו שתי הכרעות - אחת במדינה בה מניותיה של גילת רשומות למסחר והאחרת במדינה בה היא עצמה רשומה - אינו מתקבל על הדעת.
ביהמ"ש המחוזי החליט היום כי מירב הזיקות של גילת מראות עדיפות לבירור התובענה בארה"ב ולא בישראל, שכן אומנם החברה רשומה בישראל וכך גם הנתבעים האחרים מתגוררים בישראל, אולם מניות גילת נסחרות אך ורק בארה"ב, בנאסד"ק. לכן, לחברה יש בעלי מניות זרים שרכשו את המניות מתוך הסתמכות על דיני ניירות הערך האמריקאים ולא על אלה הישראליים ואין אפשרות כביכול לקפח זכויותיהם.
לכן יש מקום לשיטת ביהמ"ש, לעכב את ההליכים בישראל. השופטת גם אינה דוחה את התביעה על הסף, מאותה הסיבה: ישראל אינה המקום הנאות לברר את התביעה, ולכן היא מעכבת את הדיון בה עד למתן פס"ד מביהמ"ש בארה"ב. את התובע ליבן שולח ביהמ"ש להצטרף לתביעות הייצוגיות בחו"ל.
ליבן ישלם לנתבעים תשלום של 25 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור הוצאות המשפט ושכ"ט עורכי דינה. טרם התקבלה תגובת גילת לוויינים (בש"א 12866/02).
ביהמ"ש הורה לעכב ההליכים בתובענה הייצוגית נגד גילת בישראל
גתית פנקס
10.10.2002 / 15:47