תשדורות מהחדר האטום

בסוף השבוע שעבר דיווח העיתון "וושינגטון פוסט" כי מלחמת המפרץ השנייה צפויה לפרוץ בינואר. מתקפת טילים על ישראל תעמיד במבחן מעניין את תשתיות התקשורת שהתפתחו פלאים מאז 91'. במלחמת המפרץ לוותה כל התקפת טילים בפקקי תנועה עצומים ברשת הטלפונים של בזק . ההתקפות גרמו לעשרות אלפי מנויים לנסות להתקשר באותו פרק זמן לכל יעד אפשרי.



מערכות התקשורת בנויות על שימוש בו זמני של כאחוז אחד ממנויי הרשת ואף פחות מזה, בשעות שיא. רשתות התקשורת לא קרסו תחת עומס הפונים, אך הן לא יכלו לשרת את מרבית המנויים באותה עת. בעיות התקשורת פגעו לא פעם גם במערכי החירום, שחלקם בנויים גם הם על רשת הטלפונים הציבורית. הקמת הרשתות הסלולריות משפרת מאוד את הסיכוי שבסיבוב הבא לא נתנתק לגמרי כשכולם יצלצלו לשאול איפה נפל הטיל.



בארה"ב גרמו הפיגועים בספטמבר 2001 לזינוק חד בביקוש לשירותים סלולריים, אבל הישראלים אינם נזקקים לאיומי סכנת טילים כדי להתחבר לרשת סלולרית. כמעט לכל משפחה ישראלית יש טלפון סלולרי אחד לפחות.



רגישות סלולרית



ב-91' היתה כאן רק רשת פלאפון, שהיתה רשת קטנה עם כמה עשרות אלפי מנויים. היום יש בישראל ארבע רשתות סלולריות (פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס), שיחלקו ביניהן את עומס השיחות במקרה חירום. הסיכויים להיתקל בקשיי תקשורת נראים קטנים מבעבר.



פקקי תקשורת צפויים בעיקר ברשתות הסלולריות. המכשירים הסלולריים הפכו בשנים האחרונות לבחירה הראשונה של הישראלים במצבי חירום. בפיגועים שהיו בשנים האחרונות ניתן היה לזהות בבירור קשיים בתקשורת הסלולרית, בעוד הקווים הנייחים פעלו בדרך כלל כסדרם. סיכוי לא רע לשמירה על קשר תחת התקפת טילים יהיה למי שיחזיק מכשירים סלולריים הפועלים על יותר מרשת אחת, והכי טוב מכשיר לכל רשת.



ההתקדמות העיקרית בתחום התקשורת הנייחת היתה הקמתה של רשת מיוחדת לשירותי ביטחון וחירום. הרשת אינה תלויה בעומס על מערכות התקשורת הציבוריות והיא חסינה מפני פקקי התנועה הצפויים במקרה של התקפת טילים. הרשת משמשת למשל למספרי החירום המשמשים למידע על נפגעים במקרה פיגוע, בקידומת 12.



מעבר לכך לא פעלה בזק להקטנת היחס בין מספר המנויים לקיבולת המרכזיות. "הגדלת הקיבולת דורשת השקעות עצומות ובלתי מוצדקות. הבדיקות שערכנו במלחמת המפרץ גילו שהעומס שהקשה על מנויים להשיג קו בניסיון ראשון ארך רק מספר דקות", אומר המשנה למנכ"ל בזק, פאול וייסבך.



האינטרנט הוא אמצעי תקשורת שהיה נדיר ב-91', וצפוי לשימוש מסיווי במקרה של התקפת טילים. משתמשי אינטרנט בחיוג עשויים ליצור הכבדה נוספת על הקווים, ומי שינסה להתחבר בדקות העומס, יתקשה לעשות זאת בדיוק כמו כל מנוי אחר שינסה לחייג. יתרון ניכר יהיה למשתמשי האינטרנט המהיר של בזק או הכבלים.



האינטרנט המהיר עוקף את המרכזיה המקומית הנפקקת בקלות יחסית. אלא שהמעקף הנוח לא יפתור את הבעיה העיקרית שבה ייתקלו גולשי האינטרנט - עומס גדול על אתרי החדשות שידווחו על האירועים בזמן אמיתי. שימוש אינטנסיווי צפוי בתוכנות מסרים מיידיים כתחליף לשיחות טלפון. תוכנות כמו ICQ, יאהו מסנג'ר או אודיגו מאפשרות תקשורת בין אישית במשאבי רשת נמוכים יחסית, אם כי הקיבולת של השרתים המאפשרים את התקשורת מוגבלת.



שרידות רשת התקשורת



הפגיעה בתקשורת הסלולרית כתוצאה מנפילת טיל עשויה להיות קטנה יותר מקריסת המערכות שהיתה בעקבות הפיגועים האחרונים. אחת הסיבות לכך היא שנפילות הטילים אירעו בעבר בשעות בהן שהו מרבית האנשים בבתיהם, בעוד שהפיגועים אירעו לרוב בשעות של בילוי ובאתרים בהם היו רבים מהתושבים מחוץ לבית.



שרידותן של הרשתות גבוהה. פגיעה באנטנה הסמוכה למקום מגוריכם תעביר את התקשורת לאנטנה אחרת המכסה את האזור. העומס על המערכת במקום הפגיעה יגבר, אך לא יהיה ניתוק מוחלט של התקשורת. במקרים מסוימים יוכלו החברות לספק לאזור הפגיעה אנטנה ניידת המוסעת על גבי רכב. האנטנה תסייע להתגבר על עומס זמני או בהחלפת אנטנה שנפגעה. תחנות הבסיס הסלולריות מצוידות במצברים לגיבוי במקרה של הפסקת חשמל וגנרטורים המוזנים בדלק.



במקרה של עומס יתר על המערכת, יש סיכוי טוב להעברת הודעות בין מנויים באמצעות הודעות כתובות (SMS). שירות ה-SMS אינו פועל על הרשת המשמשת לדיבור, אלא על רשת הבקרה שלה. לכן אפשר יהיה להעביר הודעות גם במקרה של עומס יתר על הקווים הרגילים.



חברת מירס מציעה אפשרות מעניינת ועמידה למדי לתקשורת אלחוטית בתנאי חירום. בנוסף לאפשרות הסלולרית יכולים המנויים להתקשר ביניהם בתקשורת אלחוטית. הבעיה היא שהקשר האלחוטי של מירס לא יסייע למנוי מהשורה בתקשורת עם מרבית מכריו או עם מוקדי המידע.



מי שמתכוון בכל זאת להסתמך על המערכת של מירס, יצטרך להביא בחשבון שחלק ניכר מכוחות החירום משתמשים ברשת האלחוטית ובמקרה חירום מעניקה הרשת עדיפות לשירותי החירום על פני משתמשים אזרחיים.