פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הכלכלה השיתופית צועדת לקראת השלב הבא

      "הכלכלה השיתופית" שנכנסה לחיינו בשנים האחרונות ובאה לידי ביטוי באתרים כמו eBay, ו-airBnB, צועדת לעבר השלב ההתפתחותי הבא שלה והוא כבר הרבה יותר מסעיר: חוזרים לשיטה הבדוקה של "מיטה חמה" בצבא

      העולם הנדל"ני, פונה לכיוון של התייעלות, מיצוי ושיתוף, ובכך מאפשר להתמודד עם המציאות הכלכלית הלא פשוטה שקיימת בלא מעט מקומות כיום. אחת הדרכים המרכזיות להתמודדות זו היא אימוץ הכלכלה השיתופית.

      ההגדרה הבסיסית ביותר של כלכלה שיתופית היא שיתוף בין אדם לחברו (peer-to-peer), שמבוסס על רכישה וצריכה של שירותים וסחורות שונים - החל ממידע וכלה בנכסים מוחשיים. מטרת המהלך היא לייעל את אופן השימוש באותם נכסים באמצעות חלוקתם מחדש. באופן לא מפתיע, החלוקה הזו יכולה להעלות את שוויו של הנכס, כך שניתן לקבוע ש"כל מה שלא נמצא בשימוש הוא בעצם בזבוז".

      לכלכלה שיתופית יש הצהרה נוספת בעולם הצריכה השיתופית: יצירת הסדרים כלכליים בין אדם לחברו, שמאפשרים להשכיר מוצרים או שירותים במקום להחזיק בהם בבעלות אישית, ישירה או פרטית. שוק שכירות זה מוערך כיום בכ-26 מיליארד דולר והוא כולל מספר רב של פלטפורמות, בהן eBay, אפליקציות להלוואות חברתיות, אפליקציות לשיתוף נסיעות, כלי רכב משותפים רכבים (car Share), או אפילו נכסי נדל"ן.

      עם חברות הכלכלה השיתופית הבולטות שפועלות כיום בשוק הנדל"ן נמנות חברת airBnB ו-VRBO, שמאפשרות לכל אדם לשתף את נכסיו בפלטפורמת להשכרת דירות לתקופות קצרות או ארוכות, ובכך לנצל את מלוא הפוטנציאל של הנכס שנמצא בבעלותו מבלי להיות מוטרד מהשאלה מה יקרה אם ייגרם נזק לנכס. אין ספק שהביטוח שמציעות חברות אלה הוריד את החסם הראשי שעיכב אנשים מהשכרת הנכס שבידיהם.

      חקיקה נגד השכרת נכסים לנופש

      ההשפעה של פעילות החברות האלה על שוק השכירות ניכרת היטב: בתי מלון נפגעו באופן ישיר ועקיף מהתופעה, בעיקר במקומות שבהם יש ביקוש גבוה לנכס. ההוכחה הניצחת להצלחת המודל היא הגבלות שהכניס המחוקק על השכרת נכסים במקומות מסוימים, למשל ניו יורק, ניו אורלינס וקליפורניה, לנוכח הירידה בהכנסות של בתי המלון.

      דוגמא נוספת היא שיתוף של שטחי נדל"ן שמיועדים למסחר. מעבר לתופעת ה"סאבלט", שבה שוכרים של נכס משכירים שטחים לא מנוצלים לחברות וגופים אחרים, קמו לא מעט חברות שזיהו את הצורך של היזמים והעסקים הקטנים, יועצים וחברות סטארט-אפ, לקבל שירותי משרד ומקום התכנסות שהוא לא דירת המגורים שלהם, או במקרה הפחות טוב - המרתף של ההורים.

      התופעה הזו, ששורשיה בחברות שנערכו לצמיחה מהירה אך זו לא התרחשה, או התמודדו עם צמצום בכוח האדם ונשארו עם שטחי משרד לא מנוצלים, הביאו לעולם את המושג "נדל"ן שולחני".

      החברות שמציעות כיום חללי עבודה משותפים, פועלות בכמה מודלים. למשל שכירות בסגנון HIVE, שבה מושכר נדל"ן שולחני לכל מיזם ונגבה תשלום לפי שעה, ימים או חודשים; חללי עבודה בסגנון "האקר ספייס" או "מייקר ספייס", בסגנון XLN, שכולל חללים שבהם מוצעים כלי עבודה, מדפסות תלת מימדיות, מכונות CNC ואפילו כלי נגרות בסיסיים למיזמים או פרויקטים.

      השחקן המוביל בתחום הוא WeWork שמאפשר לשכור "מיקרו משרדים" בעלויות שוות לכל נפש. עם זאת, בשונה מכל המיזמים שצוינו עד כה, ושנולדו לאחר שהתברר ששטח נדל"ן שהושכר כבר לא מנוצל, weWork אינו מודל של כלכלה שיתופית, אלא מיזם שפונה בדיוק לאותו שוק, עם מעטפת אטרקטיבית, שכל מהותה היא לחלק אחרת את הנכסים הגדולים ששכרה.

      חולקים מכונת דפוס

      ההשפעה של הכלכלה השיתופית על השווקים - אדירה. בין השאר החלו חברות לשכור שטחי נדל"ן גדולים יותר כדי שיוכלו לצמוח לאורך זמן מצד אחד, אך גם לא לבזבז את כספן עד שזה יקרה, וליהנות מהכנסה על השכרת שטח לאחרים. אבל גם שווקים אחרים שונו בעקבות הכלכלה שיתופית. אם בעבר היה צורך לרכוש בפועל, באלפי שקלים, מכונת צילום תלת ממדית, CNC, כדי לייצר מודל, כיום הגישה למכונה זו היא מיידית ובעלויות אפסיות. מכונה אחת יכולה לשמש כמה וכמה חברות, ולכן גם מצמצמת את מספר המכונות שיש צורך לרכוש.

      התפתחות נוספת של הכלכלה השיתופית באה לידי ביטוי באתרים שמציעים "משמרת שנייה" (2nd-shift), שבה אפשר להשכיר את חלל המשרד לאנשים אחרים, בשעות שבהן עובדי החברה הרגילה סוגרים את האור וחוזרים לביתם; אתרי השכרת כלי עבודה כמו Rent4, ואפילו אתרי "השכרת כל דבר" כמו All Rent, או חברת RentItB (כמו השיר של הביטלס), שמאפשרים להשכיר כמעט כל דבר - מאוהל ועד מטוס, וכן חברת "פינק פארק" בשיתוף עם בעלי חניה פרטית שמאפשרת להשתמש בחניות כשהן לא בשימוש של בעלי החניה.

      אחרון ובהחלט חביב, הוא מיזם חדשני מברוקלין בשם Common שמציע לחיות אחרת. לא עוד דירת שותפים, במרכז העירוני היקר עם שותף אחד או שניים, אלא שיתוף בניין שלם עם חברי קהילה, שאליה מגישים בקשת חברות, עוברים בדיקות רקע וראיונות כדי להצטרף לחלל לינה משותף, או בשמו של המושג החדש Co-living (מחייה משותפת). אם חושבים על המודל של weWork, הרעיון דומה בבסיסו – רק שהוא מתייחס לדירות ולא לאזורי עבודה. המיזם מציע חללי ישיבה מרכזיים משותפים ושיתוף בתשתיות הגדולות, יחד עם פרטיות וחללים סגורים, פרטיים. מדובר אולי באבולוציה הבאה של סידורי השינה, רגע לפני שחוזרים לשיטה הצבאית והבדוקה של המיטה החמה.

      בבסיס השיטה עומדת התפיסה שנדל"ן לא מנוצל פירושו בזבוז. אם תחשבו על ההיגיון הכלכלי המועט שיש באחזקת בית בבעלותכם - עלויות התחזוקה שלו ביחס למספר השעות שאתם באמת "מבלים" בבית - לרגע אחד אפשר להבין את המגמה לשתף.