"הרפורמה בחדלות הפירעון מצוינת לחייבים ולשוק האפור"

הגבלת היקף הגבייה ל-75% מהכסף שקיים בקופת החייב בהליכי חדלות פירעון, והיכולת לפטור מתשלום חייבים שלא יוכלו להחזיר את חובם, תביא לתוצאה אחת ודאית: הבנקים ידרשו הרבה יותר בטחונות לפני שהם ילוו כספים - השוק האפור ישגשג. דעה

  • חדלות פירעון
עו"ד איתן ארז
(צילום: shutterstock)

משרד המשפטים יוזם רפורמה בכל דיני חדלות הפירעון במטרה לשקם חייבים, ומתוך רצון ליצור שינוי מבני ומהותי בדרך הטיפול באנשים פרטיים ובחברות שנקלעו לקשיים כלכליים, ולא עומדים בתשלום חובותיהם. מנגנוני חדלות הפירעון ופשיטת הרגל הקיימים כיום נתפסים כמיושנים ומסורבלים, ובעיקר ככאלה שאינם משיגים את המטרה לשמה הם מיועדים. רבים נמנעים מפנייה להליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, מחשש לשם הרע והתדמית השלילית שתידבק בהם, וחוסר הביטחון באשר לדרך שבה ייצאו מהתהליך.

לפי תזכיר החוק בנקים ונושים מובטחים אחרים יוכלו לגבות עד תקרה של 75% מהסכום הקיים בקופת החייב בהליכי חדלות פירעון, ולא את מלוא הסכום. בנוסף, הכנ"ר יהיה רשאי לתת פטור לחייבים שלא יוכלו לשלם את חובם, מבלי שיצטרכו להגיע לבית המשפט. בנוסף, תוקם מחלקה ייעודית בבתי משפט השלום שתדון בהליכי פשיטת רגל, במקום בתי המשפט המחוזיים בהם המתנהלים כיום דיונים אלה.

האם מדובר ברפורמה שטובה רק לחייבים, או גם לנושים?

"אין ברפורמה הזאת שום בשורה לנושים, אלא בדיוק ההיפך: הנושים יצטרכו לדאוג לעצמם. מבין כל הנושים כיום מצבם של העובדים הוא הטוב ביותר, כיוון שכל עובד מקבל בכל מקרה כ-120 אלף שקל מהמוסד לביטוח לאומי. לעובדים יש פשוט יח''צ הרבה יותר טובים מאשר לספקים ולנושים הלא מובטחים, ולכן התקשורת מפנה אליהם זרקור. אולם לנושים הלא מובטחים אין ביטוח לאומי שמבטיח להם תשלום כלשהו".

האם הרפורמה תיטיב עם חברות שנקלעו לקשיים?

"לדעתי, לא צפוי להיות שינוי גדול לגבי חברות, כי האפשרות לבקש הקפאת הליכים ושיקום קיימת גם היום והדבר לא ישתנה ברפורמה המוצעת".

מה יקרה במצב בו לא ניתן לשקם את החברה או את החייב?

"חברה שלא ניתן לשקם אותה - תחוסל. חייב שלא ניתן לשקם אותו - יקבל פטור והנושים יצאו בלי כלום".

האם ספקים ומשקיעים יחששו להשקיע בחברות בשל הרפורמה?

"התוצאה הוודאית של הרפורמה תהיה עלייה במחירי אשראי – כלומר עליית הריבית, דרישה של מלווים לביטחונות ממשיים כמו ערבות בנקאית או משכנתא".

מה תהיה משמעות ההצעה שבנקים שיש להם שיעבוד צף יוכלו לגבות רק עד 75% מהחוב?

"אין ספק שתהיה עלייה בשיעור הריבית ובדרישות הבנקים לביטחונות, סירוב של בנקים לתת אשראי ללווים רבים וכתוצאה מכך פנייה לשוק האפור ושגשוג של השוק האפור".

מה דעתך על העברת כל פושטי הרגל היחידים לטיפול של בית משפט השלום?

במשרדי קיימים תיקי פשט''ר רבים בהיקפים של 30-200 מיליון שקל כל אחד, רובם מסובכים ביותר, שהטיפול בהם אורך שנים. אינני משוכנע שבית משפט השלום הוא המקום המתאים לדון בתיקים כאלה. לדעתי יש לקבוע שפשיטות רגל גדולות יישארו בבית משפט מחוזי ורק פשיטות רגל קטנות יועברו לשלום. בכל מקרה של ספק לגביי הגודל יידון התיק בבית המשפט במחוזי.

מה דעתך על צמצום העדיפות שניתנת למדינה על פני נושים לא מובטחים בהחזרת כספי החוב?

"מדובר בצעד חיובי ומבורך. אין כל סיבה לתת למס הכנסה או לעירייה עדיפות על פני ספק שעומד לאבד את מקור פרנסתו".

מהן הסכנות שברפורמה המוצעת?

"הסכנה העיקרית היא שמדינת ישראל תיהפך לגן עדן לחייבים מקצועיים, ותיווצר תופעה של תיירי פשיטת רגל ( bankruptcy tourists) כפי שקרה באנגליה, שמשכה אליה עשרות אלפי פושטי רגל מקצועיים מגרמניה ואירלנד, כדי לקבל פטור במהירות. הסכנה השנייה היא עלייה דרמטית במחירי האשראי במשק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully