אנשים מלווים לאנשים: הכלכלה החדשה כובשת את הרשת

כסף הוא מצרך חשוב שתמיד נמצא בחסר. גם בקרב מי שנהנה משכר חודשי גבוה נזקק בשלב כלשהו בחיים להלוואה. הסיבות הן מגוונות: החל מרכישת דירה או רכב חדש, דרך הקמת עסק חדש או מימון לימודים ועד שיפוץ הבית או חופשה שנתית מפנקת. הפרדוקס הוא שכדי לקחת הלוואה צריך כסף, אבל תסמכו על הבנקים וחברות האשראי שידאגו למצוא עבור כל אחד את מסלול האשראי המתאים לו בריבית דמיונית כזאת או אחרת.

מונופול הבנקים וחברות האשראי מחזיקים למעשה ב-92% משוק ההלוואות בישראל. המשמעות היא בלעדיות כמעט מוחלטת במתן הלוואות לצרכנים ומסע תחנונים שלעתים נגמר בריבית ביריונית שנועדה לממן את רווחי העתק וההוצאות השמנות של המערכת הבנקאית ובעלי השליטה בה.

אבל יש גם דרך אחרת שקוראת תיגר על השיטה שכולנו מכירים. בשנים האחרונות אנו רואים איך הרשת הולכת ומהווה אלטרנטיבה משמעותית לרכישות שונות: ג'דגטים, ספרים, בגדים, הופעות, כרטיסי טיסה ועוד.

מגמה חשובה נוספת מתבססת על עקרון ההחלפה בין אנשים. מסתבר שמה שנכון ומצליח ל-airbnb בתחום האירוח, נכון גם לתחום ההלוואות החברתיות שהגיע לישראל כבר לפני מספר שנים וצמח ככל שהתגבר מעמדן של הרשתות החברתיות.

מדובר בזירה אינטרנטית למתן הלוואות בין אנשים, שנועדה להציע חלופה הוגנת, נוחה ואינטרנטית שמעלה על נס את עיקרון השוויוניות: הלווה משלם פחות ריבית על ההלוואה, והמלווה מקבל יותר על הכסף שלו.

מי שלקחה ברצינות את הרעיון ומיישמת אותו בהצלחה יתרה היא חברת "בלנדר" שפיתחה אלגוריתם חכם שמבצע סינון קפדני ויסודי של מבקשי ההלוואה, בנוסף כמובן לשקלול מצבו הפיננסי באופן שמאפשר קבלת הלוואה ישירות מהמחשב או הסמארטפון בלי לפגוש שליחים, פקסים וכו'. התוצאה של הסינון הזה יוצרת מפגש ידידותי ושקוף בין לווים שמחפשים הלוואה מהירה בתנאים טובים. ומלווים שרוצים לקבל ריבית אטרקטיבית על הכסף שלהם.

בעולם קוראים לזה Peer to Peer Lending, פלטפורמה אינטרנטית המפגישה בין אנשים שרוצים לתת הלוואה נזילה בריבית טובה, לבין אנשים שמעוניינים לקבל הלוואה בריבית הוגנת ובתנאים ברורים ושקופים. מבקשי ההלוואה יכולים לקבלה מכל מקום באמצעות המחשב או הטלפון הסלולרי, באופן קל ופשוט. המלווים בבלנדר נהנים ממנגנוני ביטחון רבים להגנה על כספם: אלגוריתם ייחודי המבצע התאמה מקסימלית בין מבקשי ונותני ההלוואה, בחירה קפדנית של מבקשי ההלוואה, פיזור ההלוואה למספר רב של לווים, וקרן בטחון צוברת למקרה ואחד הלווים יתקשה בהחזר ההלוואה שלו.

מיותר לציין שהבנקים לא נהנים מכוחם האדיר רק בשל היותם אטרקטיביים. עוצמתם נשענת הין השאר, על הידע שהם צברו אודותינו, הצרכנים. במשך שנים הם אספו מידע אודות השכר שלנו, ההלוואות שלנו, המשכנתא שלנו וכו'. במידע זה הם עושים שימוש לטובתם.

אבל גם אנחנו הצרכנים, אחראים למצב שנוצר. רובנו בחר לפעול באזור הנוחות המוכר והידוע: אוברדרפט, מסלול נח אך יקר מאד, ובמקרים בהם ממש לוחץ, הלוואה. גם אם היא משמשת לכיסוי המינוס.

ובכן, כדאי לדעת שהחל משנת 1993 נחקק בישראל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שחל על כל מי שמספק הלוואה ואינו נחשב בנק. אחד הסעיפים הכי חשובים בחוק הוא נושא החוזה. אם בעבר אנשים היו מקבלים הלוואה ללא חוזה המפרט את מהות הריבית של ההלוואה, מספר התשלומים להחזר הכסף, הגדרה של מצבים חריגים וסעיפים עלומים נוספים, מאז כניסתו לתוקף אסור על פי החוק להעניק הלוואה חוץ בנקאית מבלי שקיים חוזה המפרט בין השאר את סכום ההלוואה, את גובה הריבית, את שינויי הריבית, את עלות ההלוואה בפועל, ועוד.

בנוסף, החוק מגביל את הריבית שגופים שאינם בנקים המספקים הלוואות, יכולים לגבות. אך בכך לא די: באחרונה מתרבות הקריאות לקביעת ריבית מקסימלית אחידה לכלל המשק באופן שיגביל את הריבית המקסימלית שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי יהיו רשאים לגבות.

מבט מהיר בעמוד הבית של "בלנדר" מגלה שעד כה בוצעו באמצעות האתר אלפי הלוואות בסכום כללי של עשרות מיליוני שקלים. היקף לא מבוטל במיוחד כאשר מדובר בציבור הישראלי שנחשב לשמרן בכל מה שנוגע לכסף. כנראה שהרבה יותר קל לקבל הלוואה מאנשים ידידותיים ושיטה נטולת סרבולים בירוקרטיים, מאשר להתמודד מול מנופי הלחץ של הבנקאי האישי שלכם.

לפרטים נוספים על נטילת או מתן הלוואות חברתיות לחצו כאן