OECD ממליץ: להעלות מסים – להשקיע בחינוך

ארגון OECD ממליץ לישראל להעלות את המסים ולהגדיל את תקציבי החינוך, ההשקעות בתחבורה הציבורית, קצבאות הקשישים והמלחמה בעוני, כך עולה מדוח שפרסם היום (ראשון) הארגון. כמו כן ממליץ הארגון על ביטול פטורים כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות, הטלת מסים על חברות מזהמות ושינוי המיסוי על הרכב הפרטי.

OECD הוא ארגון בינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי בין 34 המדינות העשירות בעולם, שישראל חברה בו. בדוח מיוחד על ישראל, שהוגש לממשלה, משבחים כלכלני הארגון את ישראל על הישגיה בתחום היציבות הכלכלית והצמיחה, אולם מצביעים על רווחת התושבים המידרדרת, הפיגור בתחום ההשקעות בחינוך, רמת העוני, בעיקר בקרב האוכלוסייה המבוגרת והפערים החברתיים. הארגון ממליץ לממשלה לנקוט בשורת צעדים במגמה לסגור את הפערים הגדלים בין ישראל למדינות המפותחות.

"הודות למדיניות כלכלית זהירה, כבר למעלה מעשור גבוהה צמיחה בישראל לעומת רוב מדינות OECD: התעסוקה מתרחבת, האינפלציה נמוכה, העודף במאזן התשלומים גדול והממצב הפיננסי של המדינה טוב יחסית", נאמר בדוח המיוחד "ובכל זאת, למרות שההכנסה לנפש סוגרת את הפער ביחס למרבית המדינות המתקדמות, נשאר הפער בתחום פריון העבודה. תעשיות דינמיות מתקיימות בישראל בכפיפה אחת עם סקטורים לא יעילים בצורה בלתי שכיחה, המעיקים על ביצועיה של הכלכלה כולה". הכלכלנים מצביעים על כשלים מהותיים ברגולציה על השווקים ועל התחרות הפוגעים בפריון העבודה ומקטינים את ההכנסות. הם מדברים על כשלים במיוחד בתחום המזון, הבנקאות וייצור החשמל. "ישראל מתאפיינת גם ברמת עוני גבוהה יחסית ליתר מדינות ה-OECD, בפערים גדולים ברווחה (Wellbeing) בין תושבי המדינות חברות הארגון לתושבי ישראל.

הדו"ח ממליץ להפחית את הרגולציה, בתנאי שמוודאים שההקלות אכן מביאות לשיפור כלכלי. מאידך מוצע להקים מוסדות פיקוח עצמאיים ובעלי סמכויות מוגדרות בחוק לצורך טיפול בתחומי התקשורת, הגז והדואר. הממשלה החליטה מספר פעמים לסגור את משרד התקשורת ולהקים תחתיו רשות מקצועית, אולם ההצעה לא יצאה לפועל.

פרק נפרד מוקדש לתחום מחירי המזון והחקלאות, תוך ציון שאלה עמדו במרכז המחאה החברתית בקיץ 2011. מחאה נוספת, מזהיר OECD, היא אחד מגורמי הסיכון של המשק בעתיד, ולכן על הממשלה להסיר חסמים מנהליים וכספיים על יבוא מזון ומוצרי חקלאות ולאמץ את כללי האיחוד האירופי לגבי יבוא מזון ומוצרים חקלאיים. במקום להשתמש במכסות ומכסים להגנה על החקלאות, יש לתמוך בחקלאות באמצעות תשלומים ישירים לחקלאים.

את מערכת הבנקאות הישראלית רואים כלכלני הארגון כריכוזית ואוליגופולית. ישראל נמנית עם ארבע המדינות הגרועות ביותר מבין 34 מדינות ה-OECD. הארגון מציע להגביר את התחרות באמצעות הכנסת חברות לא בנקאיות לתחרות בשוק האשראי, תוך הסדרת פיקוח שיגן על הציבור מפני כשלים במערכת. בעוד הישראלים רואים עצמם כחובבי טכנולוגיה ואינטרנט, מתברר מהשוואה שנערכה ששיעור השימוש באינטרנט לשירותים בנקאיים נמוך מהמקובל במדינות המפותחות, עובדה שאינה תורמת ליעילות הנמוכה יחסית של הבנקים בישראל.

הארגון מציע לטפל גם במונופול חברת החשמל, שנפגעה מכניסת מתחרים במערכת ונקלעה לחולשה פיננסית. הכלכלנים מציעים לפרק למעשה את חברת החשמל על ידי הפיכתה לחברת החזקות שמתחתיה חברות בנות, ולהקים חברה נפרדת שתחזיק בתשתיות החשמל בישראל. יצויין כי תכנית נרחבת לרפורמה בענף החשמל נדונה בימים אלה על ידי וועדה בין משרדית אולם מעטים מעריכים שרפורמה משמעותית תצא לפועל בעתיד הנראה לעין.

אחת הסיבות לפערים, על פי הדוח המיוחד, היא העובדה שנטל המסים בישראל נמוך, ההוצאה הציבורית קטנה יחסית. הדבר מגביל את יכולתה של המדינה לפעול לחלוקה מחדש של ההכנסות. אחד הגורמים לשחיקת ההוצאה הציבורית בישראל הוא כלל ההוצאה שקבעה המדינה, הגורם לשחיקה קבועה של ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר. "כלל ההוצאה פוגע באפשרות לממן יוזמות לתועלת הציבור" טוענים הכלכלנים.

אחת ההוצאות הציבוריות המרכזיות שאליהן מתייחס הדוח הוא ההוצאה לחינוך, שהיא קטנה במונחים של הוצאה לתלמיד לעומת המדינות האחרות. הדוח מציע לחייב את האוכלוסייה בלימודי ליבה, להגביר את מערכות ההכשרה המקצועית למבוגרים. אחת ההצעות העולות בדוח היא חיוב צעירים הפטורים משירות צבאי בשירות למען הקהילה.

הכלכלנים מציינים שלמרות התרחבות היצע העבודה בישראל והצטרפותם של עובדים חדשים לכוח העבודה, לא ניכרת עליה בשכר. הסיבה לכך היא שהמשק מתרחב במשרות בשכר נמוך ומרחיב את התעסוקה לעובדים זרים ועובדים מהשטחים. לכן גם לא גורמת התעסוקה המלאה לקיטון בממדי העוני. שיעור העובדים בעלי שכר נמוך הוא 22% מכוח העבודה בישראל, לעומת 16% בממוצע במדינות OECD. הארגון מציע להרחיב את תכניות "מס הכנסה שלילי" המציעות תמריצים ממשלתיים לעובדים בעלי שכר נמוך.

ישראל סובלת גם מתשתיות בלתי מספקות בתחום התחבורה, הפוגעת בסקטור הפרטי. אחת ההצעות המעניינות של הארגון בתחום התחבורה היא להקל במיסוי על רכישת מכוניות, ולמסות את הנהגים על פי מרחקי הנסיעה. כמו כן מציעים הכלכלנים לצמצם את הנחות מס לסקטור העסקי בתחום רכישה ואחזקה של רכב צמוד.

פרק מיוחד מוקדש בדוח לעליית מחירי הדיור. למרות שעליית מחירי הנדל"ן היא תופעה כלל עולמית היתה העלייה בישראל חדה מהעלייה במרבית המדינות המפותחות. הכלכלנים מזהירים שמחירי הדיור הגבוהים הם אחד מגורמי הסיכון למשק. בהשוואה לכוח הקניה, משלמים הישראלים עבור דירה יותר מאשר במדינות מפותחות אחרות כמו ארצות הברית, קנדה, אנגליה ויפן. המחיר החציוני לדירה גבוה עד פי 8 לעומת המחירים במדינות אחרות בארגון. הדוח סוקר את המאמצים שעושה הממשלה להפחתת מחירי הדירות ומצביע על סכנות אפשריות בתכנית הדגל של שר האוצר למלחמה ביוקר הדיור, "מחיר למשתכן": המחירים הנמוכים יגבירו את הביקוש לדירות (במלים אחרות, עלולים לא להפחית ואף להעלות את מחירי הדירות בכלל השוק), המדינה עשויה להתקשות בפיקוח על שמירת רמת הבנייה של הדירות המוזלות, ובנוסף צפויה פגיעה בהכנסות המדינה כתוצאה מההוזלה המכוונת במחיר הקרקעות. הכלכלנים מציעים לנקוט בצעדים נוספים להוזלת מחיר הדירות, כגון שיפור התחבורה הציבורית, ושיפור רמת החינוך בפרפריה. צעדים אלה יגרמו להקטנת הביקוש לדירות במרכזי הערים.

בתחום הפנסיוני משבח הארגון את הרפורמה שייצבה את מערך הפנסיה וחיסלה את הגירעונות הגדולים שאיימו על המערכת. OECD מציע לשפר את מערכת הפנסיונית באמצעות הקמת קרן פנסיה שתגבה דמי ניהול נמוכים. היא תוכל להוזיל את עלויות התפעול על ידי השקעה "פסיבית" במדדי ניירות ערך. הצעה נוספת בתחום הפנסיה היא להשוות בהדרגה את גיל הפרישה של הנשים לגיל הפרישה של הגברים. הצעות אלה עוררו בעבר התנגדות מצד ההסתדרות וארגוני נשים.

למרות חוות הדעת החיובית על המערכת הפנסיונית, מצביעים הכלכלנים על שחיקה מתמשכת בקצבאות הזקנה, המשמשות את אמצעי הקים הבסיסי למבוגרים רבים שמסיבות שונות אין להם חיסכון פנסיוני אחר. קצבאות אלה, שהוצמדו למדד נשחקו ביחד לעליית התוצר ורמת החיים במדינה, וכתוצאה מכך נקלעו מבוגרים רבים למעגל העוני. הכלכלנים מעריכים שהחזרת הקצבאות לרמה בה היו בשנת 2000 תעלה לאוצר המדינה כשני מיליארד שקל בשנה.

שר האוצר משה כחלון, שקיבל הבוקר את הדוח, הביע סיפוק מהאמירות החיוביות על יציבות הכלכלה הישראלית והמחמאות שחלקו מחברי הדוח על חלק מצעדי האוצר בתקופה האחרונה, והבטיח להתחשב בהערות המחברים: "דוח ה-OECD, קובע באופן נחרץ שכלכלת ישראל היא יציבה. כמובן ששמענו הערות והצעות לשיפורים. אני מעדיף לדבר על הדברים שצריך לתקן, כי מחמאות הן לא תכנית עבודה. מחמאות זה טוב לקבל, אך הערות מאפשרות לבנות תכנית עבודה איך וכיצד לתקן.

אני שמח, ראש הממשלה, ואני באמת אומר את זה מעומק הלב, שהממשלה הזו מטפלת כמעט בכל הבעיות שמדברים עליהן. בין אם על הדיור ועל הבירוקרטיה, העובדה שריכזנו את כל הסמכויות במקום אחד, זהו צעד שמסייע לפתור את הבעיות שמר גורייה מדבר עליהן בדוח. בנוסף, הקמת מטה דיור, מצב הקשישים, שמדובר עליו בדוח, העלאת קצבאות העוני במגזר החרדי ובחברה הערבית וכן לקשישים ולנזקקים. תחרות בבנקים, לצד יציבות המערכת הפיננסית, שמקודמת באמצעות ועדת שטרום. יוקר מחייה המוזכר בדוח, שאנו סובלים ממנו – אנחנו מגיעים עם רפורמת הקורנפלקס, רפורמות בתחומי התחבורה ובנמלים שזהו צעד פורץ דרך לרפורמות נוספות, פתיחת השוק לייבוא מקביל של מוצרים. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להיות שר האוצר בדיוק בזמן הזה ובמקום הזה, שמטפלים בדברים".

גם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התייחס לממצאי הדוח ואמר כי "שוב ושוב אנו נוכחים לדעת כי המדיניות של הממשלה, כמו גם העובדה שהיא לא מציבה לעצמה כיעד את נושא צמצום הפערים החברתיים, משפיעה על החברה הישראלית בחומרה ופוגעת ברמת החיים של הציבור בכל התחומים כמעט. כמה עוד דוחות מביכים וציוני 'נכשל' תצטרך המדינה לקבל כדי שייעשה פה שינוי אמיתי? אני קורא למקבלי ההחלטות להתעורר עכשיו ולפעול למען מיגור העוני, לחלוקה הוגנת יותר של עוגת ההכנסות ולהגברת השוויון בכל חלקי החברה".