למרות שתושבי ישראל עניים יחסית לתושבי מדינות OECD הם נהנים מרווחה אישית (Wellbeing) רבה יותר במובנים רבים. כך עולה מסקר מיוחד שערך OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי המאגד 34 מדינות עשירות, וביניהן ישראל. הסקר משווה את רווחת התושבים בכל אחד ממדינות הארגון, על פי מדדים חברתיים וכלכליים, חלקם מדדים סטטיסטיים וחלקם מדדים של תחושות סובייקטיביות עליהן מדווחים הנסקרים.
מתוצאות המחקר עולה שבממוצע, ישראל היא אחת המדינות הטובות ב-OECD מבחינת ה- Wellbeing. מהסקר עולה שישראל בולטת מבחינת שביעות הרצון של תושביה מחייהם, הבריאות, תוחלת החיים הגבוהה וההישגים הלימודיים. הישראלים מגלים אמון רב יחסית במוסדות השלטון, אם כי 80% מהם חושבים שיש שחיתות במוסדות השלטון. תחושה השחיתות גבוהה יחסית, אם כי בפולין למשל בטוחים 90% מהאוכלוסייה כי השלטון מושחת. במדינות סקנדינביה, לעומת זאת, סוברים רק 40% שהשלטון מושחת.
יתכן שיש מי שיופתעו מהנתון, אבל תחושת הביטחון האישית של הישראלים גבוהה יחסית למדינות OECD. 77% מהישראלים טוענים שהם מרגישים ביטחון כשהם הולכים בלילה ברחוב לעומת 70% בממוצע OECD . לפחות בשנת 2014 היה מספר מקרי המוות האלים בישראל נמוך ביותר מ-50% מממוצע OECD והסתכם ב-1.8 מקרים על כל 100,000 איש. שיאנית ה-OECD היא מקסיקו עם 24 מקרים. לעומת זאת בולטת ישראל לרעה במדדי איכות חיים כמו הכנסה לנפש, מחירי הדיור וזיהום האוויר. מבין מדינות הארגון, רק קוריאה סובלת מרמת זיהום אוויר גבוהה מישראל. הסיבה העיקרית לרמת הזיהום היא הצפיפות והמקור העיקרי הוא תחנות כוח השורפות פחם ומפלטי המכוניות. חוקרי הארגון מציינים את הסתירה המסוימת בין תחושת ההישג של ישראל בתחום ההשכלה הגבוהה ורמת ההשכלה הגבוהה יחסית למדינות OECD, מול ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחני פיז"ה ובמבחנים השוואתיים אחרים של יכולות תלמידים במערכת החינוך.
בתחום הכלכלי סובלים הישראלים מהכנסה לנפש מהנמוכות במדינות OECD, אך מצד שני לא נפגעו חסכונותיהם האישיים כפי שקרה בחלק מהמדינות ששוקי ההון שלהם נפגעו קשה במהלך המשברים הכלכליים העולמיים. ההון הפיננסי המשפחתי הממוצע בישראל הסתכם בשנת 2014 ב-57,330 דולר, ומבחינה זו שייכים הישראלים לשליש העליון של מדינות OECD.
הנתונים אינם משקפים את מצב כל האוכלוסייה
למרות הפיגור בתחום ההכנסה לנפש, יכולים הישראלים להתעודד בשיפור משמעותי, שאינו נופל מקצב השיפור במדינות העשירות: במהלך השנים שנמדדו, 2004-2014 עלתה ההכנסה לנפש בישראל בשיעור של 36%, מ-20,327 דולר לנפש ל-27,577 דולר, בדיוק כמו ממוצע OECD . ההבדל המשמעותי עדיין בהכנסות, אינו משתקף בהבדל דרמטי בשביעות הרצון: 67% מהישראלים אמרו שהם מרוצים מרמת החיים שלהם, 5 בלבד פחות ממוצע הנשאלים במדינות OECD.
החוקרים מציינים עוד שלמרות שהרמה הממוצעת של ה Wellbeing גבוהה, מדובר באוכלוסייה מפוצלת מאד והממצאים אינם משקפים למשל את מצבה של האוכלוסייה הערבית הסובלת מרמה גבוהה יותר של עוני ואבטלה, ורמה נמוכה יותר של חינוך ובריאות. התושבים החרדים לעומת זאת, הסובלים גם הם מרמה נמוכה של הכנסה ותעסוקה, מדווחים בכל זאת על רמה גבוהה יותר של שביעות רצון מחייהם בתחום הבריאות, החינוך והדיור. החוקרים מגיעים למסקנה שהגורמים לתחושת הרווחה דומים בחברה הישראלית החילונית ובחברה הערבית, אך שונים בחברה החרדית.
הישראלים פחות טובים בתחום האיזון בין החיים לעבודה. הישראלי עובד הממוצע 40.9 שעות בשבוע, לעומת 38.4 שעות שבועיות לעובד ממוצע ב-OECD. 16% מהעובדים הישראלים עובדים בממוצע יותר מחמישים שעות בשבוע. רק בטורקיה ובמקסיקו עובדים יותר שעות.