עבודה נוצצת: כמה מרוויחים בענף היהלומים?

ענף יצוא היהלומים המלוטשים הגיע לשווי של 4.996 מיליארד דולר בשנה החולפת, ויצוא יהלומי גלם נטו ל-2.196 מיליארד דולר. כך עולה מנתונים של מינהל היהלומים, אבני החן והתכשיטים, במשרד הכלכלה והתעשייה. אף שנתון זה משקף ירידה של 20% מהיקפי היצוא של יהלומים בהשוואה ל-2014, ישראל בהחלט נמצאת על המפה העולמית בתחום. ענף היהלומים נשאר אחד מנדבכי הכלכלה בישראל, כששוק היעד העיקרי ליצוא יהלומים מלוטשים הוא ארה"ב, עם נתח שוק ממוצע של 39%. שאר המדינות שאליהן מייצאת ישראל הן הונג קונג 33%, בלגיה 7%, שוויץ 13%, אנגליה 2%, ושאר הארצות - 6%. על רקע נתונים אלה נשאלת השאלה כיצד אפשר להשתלב בתחום הנוצץ.

הסחר ביהלומים בישראל מחייב הוצאת רישיון שניתן מטעם משרד הכלכלה. הרישיון ניתן לכל מי שעומד בכמה תנאי בסיס: המלצות של שני יהלומנים בעלי רישיון של 3 שנים לפחות, או לחלופין המלצות של חברי בורסת היהלומים בעלי ותק של 5 שנים לפחות, שמכירים את המבקש לפחות ארבע שנים כמי שעוסק בענף היהלומים; אישור על כך שהמבקש מועסק כשכיר בענף היהלומים 4 שנים לפחות, באמצעות טופס 106, או אישור מרואה חשבון בחו"ל על העסקתו שם, במקרה שהמבקש עבד בחו"ל; המלצה מטעם הבנק על ניהול חשבון תקין וקבלת אישור על יכולותיו הכספיות בסכום שקבע המפקח; אישורים מרשם החברות או מרשם השותפויות, וכן הוצאת ותעודת יושר.

לא. אין הכרח ללמוד זאת. מי שבכל זאת מעוניין ללמוד גמולוגיה, יכול לעשות זאת באמצעות קורס גמולוגיה שנמשך בין חודש לשלושה חודשים, בהתאם לאינטנסיביות של השיעורים. בתום הקורס עומדות בפני התלמיד כמה אופציות. הראשונה היא לפנות לאחת החברות שמחזיקה ברישיון למסחר ביהלומים ולבקש להשתלב בה. המטרה העיקרית של השתלבות העובד באחת מהחברות למסחר ביהלומים היא לצבור ניסיון. הניסיון שירכוש העובד במסגרת העבודה יקנה לו הבנה בכללי המסחר הבינלאומיים בתחום היהלומים, שההיכרות עימם הכרחית לצורך עיסוק מקצועי בתחום.

יש לציין כי חלק ניכר מהעסקות נעשות מול שווקים בינלאומיים, כך שעל העובד להבין מה ההעדפות של כל שוק ושוק, כדי שיוכל בהמשך למצוא לכל אבן את השוק שבו היא תימכר במחיר הגבוה ביותר. אם לאחר סיום הקורס וקבלת תעודת גמולוג, העובד אינו מעוניין לרכוש ניסיון כיהלומן, הוא יכול לנסות ולהתקבל לעבודה במעבדה גמולוגית.

ג?מולוגיה היא תורת אבני החן. מדובר בתת-ענף של המינרלוגיה, שעוסקת באבנים, בגבישים טבעיים ובגאולוגיה. מקור השם במילה האנגלית ג?'ם (gem), שפירושה אבן-חן. מקצוע הגמולוגיה עוסק במיון וסיווג האבנים, זיהוין, תיעוד צורתן, הכרת המבנה הגבישי שלהן, שליטה באופן ליטושן וכדומה. אחד מענפי התחום עוסק בהערכת השווי של אבני חן, וענף נוסף עוסק בעבודה המעשית של ביקוע וליטוש אבני חן גולמיות באופן המיטבי. ככל שחולף הזמן, כך הופך תחום הגמולוגיה לעשיר ומקיף יותר, וזאת עקב התפתחויות טכנולוגיות וכניסת תפיסות וידע חדשים. לנוכח הניסיונות הבלתי פוסקים ליצור חומרים סינטטיים חדשים, תואמי אבני חן, הענף הופך למתוחכם יותר.

יהלומן סוחר ביהלומי גלם או ביהלומים מלוטשים. כל יהלום גולמי נדרש לעבור תהליך ליטוש כדי להגיע למצב שבו ניתן לשבץ אותו בתכשיט. יהלומים אלה נרכשים בשווקים זרים, כגון אפריקה, רוסיה או אוסטרליה, בתהליך מכירה שמכונה "טנדר".

לאחר רכישת חומר הגלם, מייבאים את יהלומי הגלם לארץ, או למקומות אחרים בעולם, לצורך עבודת הליטוש. שולי הרווח של היהלומן נגזרים בעיקר מהיכולת שלו למקסם את הפוטנציאל שגלום באבן, כלומר לחתוך את האבן באופן המדויק ביותר, שיאפשר למכור את היהלום, במחיר הגבוה ביותר.

בגמר הליטוש עומדות בפני היהלומן כמה אפשרויות לטפל ביהלום המלוטש: למכור לסוחר בבורסה ליהלומים, למכור ישירות לחנויות תכשיטים בארץ ובעולם, כדי שישובצו בקולקציות שלהם, או לשבץ את היהלום בתכשיט ולמכור אותו בעצמו, במקרה שליהלומן יש גם חברה לשיווק תכשיטים. עם זאת לא מעט יהלומנים קונים את חומרי הגלם, ומוכרים אותם למפעלי ליטוש או עיבוד.

לפי נתוני חברת עוקץ מערכות, שניתחו את תלושי המשכורת של כ-187 שכירים בענף, מרוויח היהלומן בתחילת דרכו משכורת שמורכבת מבסיס של 5,000-6,000 שקל לחודש, ואחוז בודד מהמכירות. לאחר כמה שנות ניסיון כאיש מכירות, אפשר להפוך לקניין, ואז הבסיס שמשולם גבוה יותר ונע בסביבות 10,000 שקל בתוספת שיעור משווי האבנים שרכש. כמובן שבמקביל לקידום משתפרים גם התנאים - מימון טיסות במחלקות עסקיות, לינה בבתי מלון איכותיים, מימון ארוחות במסעדות – וגדלות החובות: אם האבנים שירכוש לא יהיו טובות דיין, בעל החברה יפסיד.

לא מעט קניינים מתחילים בשלב כלשהו לעבוד כיהלומנים עצמאיים, אך כדי לסחור בהיקפים גדולים ומשתלמים, יש לאסוף תחילה הון עצמי ראשוני, סדר גודל של 100-200 אלף דולר. רבים מהיהלומנים מקבלים מימון מהבנקים, אך המימון אינו המכשול המשמעותי, אלא ביסוס השם כגורם אמין ומקצועי. במצב שבו אבנים עוברות מיד ליד ללא חוזים, אלא באמצעות "מילה של כבוד" ו"לחיצת יד", יש חשיבות מכרעת לשמו הטוב של היהלומן ולאמינותו.

בניגוד לתפיסה לפיה יהלומן מרוויח מיליוני שקלים, בפועל, שולי הרווח של היהלומן אינם גבוהים אלא סביב 7%-10%. אם היהלומן רכש יהלום במצבו הגולמי בעלות של 1,000 דולר, הוא צפוי להרוויח 100 דולר לפני הוצאות. המשמעות: רווח תפעולי ולא גולמי של 5%. ככל שמחיר האבן הגולמית גבוה יותר, כך נדרש היהלומן לקנות אותה במזומן ולהרוויח תמורתה סכום גדול יותר.

אמנם יש מקרים שבהם יהלומנים גורפים מאות אלפי דולרים, אך אז מדובר בתחום יהלומי היוקרה, שמהווה פחות מ?1% מכלל היהלומים. במקרים אלה פוטנציאל הרווחים עצום, מאחר שכל יהלום עולה בין עשרות למאות מיליוני דולרים. עם זאת כדאי לזכור כי מדובר בנישה קטנה וסגורה, שמבוססת בעיקר על איכויות אישיות, שבבסיסן היכולת לטוות קשרים.

בשנים האחרונות אנו עדים למסחר ער של מכר יהלומים באינטרנט, כך שידע בשיווק ומכירות באינטרנט יכול להוות יתרון בתחום, כמו גם היכרות עם תרבויות שונות, למשל באסיה.

גמולוג ללא ניסיון ירוויח שכר ממוצע של 7,100 שקל, אומר עמי ברגמן, מנכ"ל משותף בחברת עוקץ מערכות. לאחר כמה שנות ניסיון הגמולוגים מתחילים לעבוד בחברות פרטיות ולא במעבדות, ושם השכר המשולם גבוה יותר. לאחר עשר שנות וותק מגיע השכר הממוצע של גמולוג ל-15,400 שקל.

הכותב הוא מנכ"ל חברת דיימונד פקטורי לעיצוב וייצור תכשיטי יהלומים